"אני אוהב את הסגל שלי, דאוסון הוא הכישרון הגדול ביותר בישראל"

בבועת הספורט הישראלית, מאמן שפותח עונה רביעית בקבוצה הוא לא דבר של מה בכך. בכל הקשור לרומן בין מיקי גורקה לבני הרצליה, גם קשה לראות את שיתוף הפעולה מסתיים בטווח הקרוב. המאמן, שהמועדון מהשרון הוא הראשון אותו הוא מאמן בליגת העל, יפתח על הקווים את עונת 2017/18 ביום ראשון הבא ונשמע בטוח בעצמו יותר מתמיד. "אני מרגיש טוב ואוהב את הסגל שיש לי", מספר המאמן בראיון חג ל"ספורט צומת השרון". "אני חושב שיש פה המון כישרון ופוטנציאל ועכשיו זה שלב החיבור וההתאמות. כמובן שיש קשיים, כמו בכל פתיחת העונה".

שבוע לפני פתיחת העונה, איזה דגשים אתה מסמן לעצמך?
"יש לא מעט דברים. אנחנו בהתחלה. המטרה היא קודם כל לחבר בין השחקנים, לעשות התאמות בהגנה ולדאוג שהשחקנים יכירו וילמדו אחד את השני. אני קורא לזה קשיים של תחילת עונה".

הרבה גבות הורמו עם ההחתמה של שון דאוסון. הרבה ציפו שהיעד שלו יהיו אחת משתי הבכירות בליגה. הופתעת בעצמך שהוא הגיע?
"בעיקר שמחתי. אני חושב שזו תעודת כבוד למועדון, שהתחרה עם המועדונים הגדולים בישראל על שחקן והוא בחר להגיע אלינו. אני שמח ששחקן מוכשר כזה בחר להגיע אלינו, אבל לא הופתעתי. לדעתי שון ראה את השינוי והתהליכים שקרו בהרצליה בשנתיים האחרונות ובגלל זה בחר להגיע אלינו. הוא רואה איך שחקנים מגיעים ואיך הם יוצאים מפה".

למרות שמדובר בכישרון גדול, דאוסון נמצא בירידה בקריירה שלו, גם בעונה האחרונה בראשון לציון וגם בנבחרת לא ראינו ממנו את פוטנציאל ה-נ.ב.א שדובר עליו בזמנו.
"אני יכול לדבר על ההווה והעתיד. ממה שאני רואה ומה שאני חושב עליו זה שהוא הכישרון הכי גדול בישראל. העתיד נמצא בידיים שלו, אנחנו נעזור לו ואנחנו דורשים ממנו להוביל. מה יהיה מפה והלאה? חובת ההוכחה היא רק עליו. סימנתי לו מטרות, אני חושב שהוא יודע שהוא הגיע להיות שחקן מוביל בקבוצה. המטרה של שון היא לקחת את הרצליה הכי גבוה שאפשר".

הרכש של הקיץ. שון דאוסון. צילום: בני הרצליה

איך אתה מרגיש אותו אחרי החזרה מהנבחרת?
"בסדר גמור. מאוד חיובי, עם המון אנרגיות ומאוד רוצה להוכיח את עצמו למרות הכישלון בנבחרת. בספורט מסתכלים קדימה, דקה אחרי שנגמר המשחק מרימים את הראש".

"אנחנו לא במצב האידיאלי"

גורקה בן 44, נשוי ואבא ליעל (בת שנתיים), אלון (4), אייל (7) ומאיה (12). עושה כל יום את הדרך מחיפה לאימונים בהרצליה. בעברו שימש כעוזר בעירוני נהריה ומכבי חיפה וכעת כאמור הוא מתחיל את עונתו הרביעית בהרצליה. "אנחנו מתכוננים עכשיו למשחק הרשמי הראשון נגד אוסטרוב בשבוע הבא. זו קבוצה טובה וחזקה שסיימה במקום השלישי והעונה הם בנו קבוצה לאליפות, בינתיים במשחקי האימון התוצאות שלהם טובות וזו משוכה קשה. דיברתי עם חברים שלי לגביהם ואני מנסה להשיג קלטות כדי שנוכל להתכונן כמו שצריך".

מוקדמות היורופקאפ זה משהו שבא לכם די בהפתעה. אתה מתחיל את העונה לפני כל הקבוצות בליגה, אתה לא מרגיש שהמפעל הזה קצת 'תקוע' לך?
"לא תקוע. אנחנו לא במצב האידיאלי אבל נעשה הכל כדי לעבור. לי ברמה האישית מאוד חשוב להיות באירופה, אבל בסוף הלחם והחמאה שלנו זו הליגה. אני חושב שאירופה מוסיפה ואני חושב שבנינו סגל לשתי מסגרות. אם לא נעפיל נתאכזב אבל העונה עדיין לא תיהרס".

נשמעו ביקורות נגדכם על כך שוויתרתם על גביע ווינר למרות ההשתתפות במוקדמות היורופקאפ. מה דעתך על זה?
"זה לא נכון להגיד שוויתרנו. המנהלת לא הסכימה. אם נעבור את הסיבוב הראשון באירופה זה אומר שנצטרך לשחק גם בגביע ווינר וגם במוקדמות באותו הזמן. המנהלת לא יכולה לומר שבני הרצליה משתתפת ואחר כך להוציא אותנו. היא אמורה להבטיח מראש מי הקבוצות שמשתתפות. מבחינתי היינו משחקים בגביע ווינר, זה היה מהווה עבורנו עוד משחקי אימון".

אילו דברים שונים נראה מכם העונה?
"אני מאחל לעצמי שנמשיך במגמה של השנתיים האחרונות. שנראה קבוצה מחויבת, רצה, שתמשיך להיות בחלק העליון של הטבלה".

איך שומרים על הלהט גם אחרי ארבע עונות באותו מועדון? מרגיש שובע?
"ממש לא. דווקא הסיום המאכזב של העונה שעברה נתן לי טריגר לבוא עם יותר רצון כי הצבתי לעצמי מטרות גבוהות ברמה האישית. אני מקווה שנצליח לעמוד בהן. זו הרגשה מצוינת לקבל את האמון הזה. קודם כל אני צריך להודות למשפחת רקנאטי ולאלדד אקוניס שמאמינים בי. בשבילי זה טוב כי זה הפך להיות הבית השני שלי. אני נמצא באימונים יותר מאשר אני בבית. זו הרגשה טובה שסומכים עליך מצד אחד, מצד שני זה נותן לך את הרצון להוכיח את האמון שנתנו בך".

אלדד אקוניס. צילום: עזרא לוי

השינוי המרכזי שעברתם בקיץ הוא עזיבתו של כארם משעור. מתי הבנת שהוא לא ימשיך לעונה נוספת?
"מתחילת הקיץ הייתי בטוח שהוא לא יישאר, אבל אני בטוח שההגעה של דאוסון תחפה על החיסרון. כארם שחקן מצוין והוא חלק גדול בהצלחה שלנו, אבל יש לנו דברים אחרים שיחפו על העזיבה שלו".

פרט לדאוסון, הסגל הישראלי שלכם נשאר צנוע וכולל בעיקר שחקנים צעירים. אתה לא חושש מכך?
"ניסיון העבר הוכיח שהגיל לא משחק תפקיד, יש חבר'ה צעירים מאוד מוכשרים, עם המון פוטנציאל ומחויבות לקבוצה ולרצון שלהם להצליח. אף פעם לא פחדתי מגיל של שחקן כזה או אחר".

מה המטרות שאתה מסמן לעצמך? פיינל פור?
"אני רוצה שנמשיך את היכולת של השנתיים האחרונות. שהדרך תהיה נכונה, שהקבוצה תרוץ בצמרת רוב הזמן ושבסוף נגיע לשמינייה האחרונה. פיינל פור זה מקום שאנחנו רוצים להיות בו. המטרה היא קודם כל לראות קבוצה מחויבת, מנצחת, שכיף לראות אותה משחקת".