הן חוו את הנורא מכל ועכשיו הן מתרגשות להזמין אתכם ליריד מיוחד ומרגש: אימהות שכולות, שאיבדו את יקיריהן במלחמה, מקיימות יריד שבו יציגו וימכרו מוצרים שיצרו בעצמן כחלק מתהליך אישי שהן עוברות מאז האסון שפקד אותן.
היריד, שנקרא "יריד אמנות עם משמעות", יתקיים ביום שישי הקרוב (15 במאי) בין השעות 10:00 עד 13:00 ברחוב נוגה 47 בקיסריה. מאז האובדן, רבות מהנשים מתמודדות עם ניסיון מורכב לחזור לשגרה ולמעגל העבודה. עבור חלקן, הדרך לשם עוברת דרך טיפול באמנות שהפך בהדרגה גם לעשייה מקצועית או מקור הכנסה.
כל דוכן ביריד יספר סיפור של כאב, אך גם של יצירה ובחירה בחיים. היריד, שייערך בסמוך לחג השבועות, המזוהה עם צמיחה והתחדשות, נועד להעניק לאימהות במה, משמעות וחיבור לקהילה. “זה לא רק יריד”, אומרות המארגנות, "זה רגע של נשימה. מקום שמעניק מרחב לשיתוף היצירה".
אחת המשתתפות והמציגות ביריד היא מיכל בנימין, אמו של סרן ניר בנימין ז"ל שנהרג באסון המבנים, שהתרחש ב- 22 בינואר 2024 בעזה, וגבה את חייהם של 21 לוחמים.
באותו יום לקחה המחלקה של ניר חלק במשימה של פיצוץ מבנים במחנה אל-מע'אזי שבמרכז רצועת עזה. לקראת סיום הפעילות מחבל שיצא משדה זיתים ירה שני טילי אר.פי.ג'י. שפוצצו את שני הבניינים שניר ומחלקתו שהו בהם. כתוצאה מהתמוטטות המבנים נהרגו 21 חיילים: ניר ו- 13 חייליו, חמישה לוחמי הנדסה ושני לוחמי שריון. ניר הובא למנוחות בבית העלמין בכפר ויתקין, בהיותו בן 29, והותיר אחריו את הוריו מיכל ועופר, בת זוגתו נעמי ואחותו אביה, הצעירה ממנו, שנישאה לבחיר ליבה כחצי שנה לאחר האסון שפקד את המשפחה.
מיכל בנימין עם בנה ניר ז"ל, צילום פרטי
מיכל, העוסקת בתרפיה בגינון והמתגוררת עם בעלה בכפר הנוער "הדסה נעורים", סיפרה השבוע כיצד נרקם הרעיון ליריד המיוחד: "בחודש ספטמבר האחרון יצאנו, 20 אימהות שכולות, או כמו שאנחנו קוראות לעצמנו אימהות שיכולות, למסע לאוגנדה. אחת האימהות סיפרה שהייתה מכינה לבן שלה טבעות והיא רוצה לעסוק בזה, להכין טבעות לזכרו. וכך עלה לי הרעיון שנארגן יריד עם עבודות יצירות שמכינות האימהות לזכר הבנים שנפלו. מצאתי מקום בקיסריה, נצרף עגלת קפה והיריד יוצא לדרך".
מיכל, ספרי לנו מה יהיה ביריד.
"כל אמא תציג למכירה את דברי האומנות שהיא יצרה. אני, למשל, עושה מגשי ועציצי סוקולנטים (צמחים בשרניים – ש.י.), אמא אחת מייצרת טבעות, אחת עושה דברים על בד, אחת דברי קרמיקה, אמא אחת דברים לימי הולדת ועוד שפע של דברים. על כל שולחן יוצגו יצירות האומנות לצד סיפור חייו של הבן שנפל עם תמונות ומדבקות".
סרן ניר בנימין ז"ל. צילום באדיבות המשפחה
סרן ניר בנימין ז"ל, צילום פרטי
מדוע חשוב לכן לקיים את היריד?
"אנחנו לא רוצות שיסתכלו עלינו ברחמים. המסכנות מורידה אותי יותר למטה. העשייה והיצירה מביאות אותי למקום אחר ואנחנו פה בשביל הבנים שאיבדנו, שחירפו את נפשם כדי שנחיה. כל פעם שואלים ואני עונה שניר מדריך ומכוון אותי, שהוא לידי ואומר לי מה לעשות. אם אשקע ואהיה בדיכאון, זאת לא המטרה לשמה הוא הקריב את עצמו. כשאמא הופכת לשכולה חברות שלה עושות בשבילה המון והיא למעשה הופכת לנכה. אחרי שנה וחצי קלטתי שהפכתי לנכה בשל הדאגה כלפיי מהסביבה הקרובה ואז הכרזתי על חזרתי לאי נכות ולא הסכמתי שידאגו לי יותר. זה התהליך של התנועה. אנחנו באות עם הדבר שעושה לנו טוב, למרות הכאב החזק, כי הרי לא הגיוני שאמא תגיד שהבן שלה הלך לצבא בשביל למות. בשבת לפני שהוא נהרג, ניר אמר לי שהם חייבים לעשות את זה כדי שלנכדים שלנו תהיה את הארץ הזאת. הכי פשוט והכי קל זה להיות בדיכאון ועם מחשבות רעות. הכי קשה זה לקום ולעשות דברים, למרות ועל אף מה שעברנו".
ספרי לנו על ניר.
"ניר הוא אחד יחיד ומיוחד. אין עוד אחד כמוהו וכנראה שגם לא יהיה, לצערי הרב. הוא היה חכם מאוד, צנוע מאוד. דאג תמיד לחיילים. פספוס אחד ענק. הוא היה מהנדס חשמל והגשים את כל החלומות שלו, למעט הקמת משפחה שאת זה לצערנו הוא לא הספיק. היה בו הכל. סוג של שלמות. כל פעם שהייתי אומרת לו את זה הוא היה אומר שאני מדברת שטויות ושאני לא מכירה אנשים ובגלל זה אני חושבת שהוא מושלם. עניתי לו שזה לא ככה, שהוא פשוט מושלם. תמיד שם את עצמו אחרון, רגיש לאנשים, חושב על האחר. קשה לי מאוד לספר עליו בלשון עבר".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך מתמודדים עם הגעגוע העצום?
"ככל שהזמן מתקדם אני מבינה יותר ויותר שניר לא יחזור, שהוא במקום אחר ואני, סליחה על הביטוי, נתקעתי עם החרא הזה. הכאב מקבל פנים אחרות. אתה לומד להחזיק אותו, אנחנו למעשה מגדלים כאב. אני כל הזמן עובדת על עצמי שניר לא היה רוצה שנשקע, היה רוצה שנתעסק בדברים טובים ולכן אני כל הזמן בעשייה".
עציצי סוקולנטים של מיכל בנימין, צילום פרטי
אלו פעולות הנצחה עשיתם לזכרו?
"הקמנו מצפה בנעורים עם משטח דק בגודל 200 מ"ר במקום הכי יפה בארץ. זה נקרא 'מצפה ניר – גבעת אהבה' והכל נעשה באישור המועצה. המטרה הייתה שאנשים יגיעו לשם למפגשים חברתיים, הצעות נישואין, כל מה שיכול לעשות טוב מבחינה קהילתית. החברים של ניר הכניסו ספר תורה לזכרו, אנחנו עושים טיולים בשבילים שניר היה מטייל בהם, הוצאנו בקבוקי יין ובירה לזכרו, הכנתי ערכת קלפים לזכר כל 21 הרוגי האסון ואני בקשר עם כל המשפחות האחרות. כל הזמן קורים דברים וזה שומר אותנו בעשייה חיובית".
ואתן מזמינות את הציבור לקחת חלק ביריד ביום שישי הקרוב.
"בהחלט. אנחנו מזמינות את כל הציבור ליריד כדי לתת את הכבוד לחיילים הגיבורים ולאימהות שלהן שהן בתנועה. על כך שהן קמו ועשו מעשה, למרות ובכל זאת. התנועה הזאת זה משהו שחשוב. יש הרבה אימהות שלא עשו את התנועה. להיות בתנועה ולנסות טיפה להנמיך את הכאב שמלווה אותנו כל הזמן. כשאני לא רגועה אני יוצאת לגינה להירגע. היצירה זה מקום שאפשר להירגע בו".
מתי? יום שישי, 15 במאי, 10:00–13:00.
איפה? רחוב נוגה 47, קיסריה.
מה ביריד? עציצי סוקולנטים, קרמיקה, טבעות, עבודות טקסטיל ועוד, לצד סיפורי הנופלים.
תגובות