רבים ליוו למנוחות את ליאם בן חמו ז"ל: "חלק מהלב שלי מתנתק ממני כעת"

כבוד אחרון לחייל הגיבור שנפל: מאות אנשים ליוו ביום שישי למנוחות את סמל ליאם בן חמו ז"ל, בן 19 מהרצליה, לוחם בחטיבת גולני, שנהרג ביום חמישי מרחפן נפץ בפעילות מבצעים בדרום לבנון. ליאם, בוגר תיכון "היובל" בעיר, הותיר אחריו את הוריו גלית ומשה, אחיו קורן ודניאלה, בני משפחה וחברים רבים שהמומים וכואבים על מותו הטראגי.

אנשים רבים עמדו בצידי הכבישים המובילים לבית העלמין ברחוב פינסקר כשהם עטופים בדגלי ישראל על מנת לחלוק כבוד אחרון לליאם. גלית, אמו, אמרה בהלוויה: "אני לא יודעת להיפרד, חלק מהלב שלי מתנתק ממני כעת ואני לא יודעת אם אפשר להחזיר אותו. אני לא מעכלת ולא רוצה לעכל ומאחלת שהקדוש ברוך הוא ייתן לי כוחות ויחזיק אותנו כמשפחה. אני מחכה שתצא מלבנון ואכין לך את האוכל שאתה אוהב. סליחה ומחילה אם פגעתי בך". משה אביו אמר: "ליאם, האהבה שלי בלב. אני לא יכול להיפרד, סליחה שלא שמרתי עליך כמו שצריך. תנוח על משכבך בשלום".

סבתו של ליאם אמרה: "רציתי לבוא לחתונה שלו, לא להלוויה שלו". האחות דניאלה אמרה: "אחי הגדול, הותרת אחריך משפחה ענקית של חברים וחברות, מורים ומורות, כל האנשים האלו שהגיעו לפה בשבילך. כל השנים האלו היית שם בשביל כולם ולא השארת איש מאחור – עכשיו אנחנו לא משאירים אותך לבד".

סמל ליאם בן חמו ז"ל, אתר דובר צה"ל

קורע את הלב: הלוויית סמל ליאן בן חמו ז"ל, צילום עיריית הרצליה

ארבעה מחבריו הטובים של ליאם אמרו: "יש בי גשם של דמעות, אין דבר יותר כיף מלראות אותך צוחק ומחייך. תמיד היית החבר ששם אותנו לפניו. כבר בכיתה א' אי אפשר היה לפספס את העיניים שלך שלא יכלו לפגוע בזבוב. לפני חודש נכנסת ללבנון, כולם דאגו אבל אתה אמרת שהכול בסדר. אמרת שאם אתה לא תעשה את זה, איש לא יעשה. ליאם אח שלנו, השארת לנו פצע בלב שלא יתאחה לעולם. אנחנו מבטיחים שכולם יידעו מי היית".

רבים ליוו את מסע ההלוויה של סמל ליאם בן חמו ז"ל, צילום עיריית הרצליה

האח קורן ספד לאחיו הגדול ברשתות החברתיות וכתב: "ליאם אחי הגדול איך הלכת לנו איך השארת אותנו עם דמעות שלא נפסקות. אני מעריך כל רגע שהיה לי איתך. אני תמיד אנציח אותך שכולם ידעו מי אתה ומי היית. אתה הגיבור שלי. אני בטוח שאתה במקום טוב למעלה שם שומר עלינו תמיד. אני עדיין מחכה שתחזור מלבנון אבל כנראה שזה לא יקרה. אני זוכר כל שישי שהיית יוצא הייתי הולך עם אמא לאסוף אותך מתחנת הרכבת, הייתי נותן לך את החיבוק הזה שאי אפשר להסביר במילים. לאחר 8 חודשים נכנסת פעם ראשונה ללבנון למרכז הבלאגן שחיכית לו עוד כשהיינו בתל השומר כשהתגייסת. יצאת מלבנון ואמרת למה אני בחוץ וכל החברים שלי בפנים והינה נכנסת בפעם השנייה. לאחר 3 ימים בלבנון מאז הכניסה יצר הרע לקח אותך והשארת מאחורייך צבא של אנשים שבוכים עליך. ביום יום אני תמיד אזכור את החיוך הכובש שהיה לך, את הימים שאני הייתי מציק לך ואתה היית מרביץ לי. תודה על הכל, אני מעריך אותך ואל תשכח לבוא לבקר. אוהב אחיך הקטן".