לא מפסיקים להתנדב, גם במלחמה: "הגענו לעולם לא רק בשביל לקבל אלא גם לתת"

ממשיכים להתנדב גם בזמן מלחמה: לרגל שבוע המעשים הטובים שהיה אמור להתקיים השבוע בהרצליה, אך נדחה עקב המלחמה מול איראן, קבלו הצצה לפעילותם של ארבעה מתנדבים ממחלקת ההתנדבות בעיריית הרצליה שמסבירים מאיפה הם קיבלו את חיידק ההתנדבות ואיך הם מנתבים אותו לטובת הכלל. גם בשבועיים האעחרוינם, במהלך המלחמה, האזעקות ושיגורי הטילים, הם עזבו הכל ויצאו מהבית כדי להתנדב למען התושבים. בעיריית הרצליה מדגישים שהם חלק מעוד רבות ורבים שמתנדבים לאורך השנה בשגרה ובזמני חירום.

"למרות האזעקות אנחנו לא מוותרים על שום עזרה לחיילים והחיילות הבודדים בעיר"

ענת ודורון עמירה מהרצליה – ענת מוגדרת מזה 13 שנה כ"אמא של החיילים הבודדים בהרצליה"

"אני מנהלת משרד של חוקר שריפות ודורון בעלי מנהל מכירות בעוף ירושלים", מספרת ענת. "דורון שותף מלא שלי לעשיה למען החיילים שלנו. למרות האזעקות אנחנו לא מוותרים על שום עזרה ועשייה למען החיילים והחיילות הבודדים בעיר. בפעילות שלנו אנו נותנים לחיילים ולחיילות את כל המעטפת לה הם זקוקים, אם זה העברת ציוד לבית, תיקונים למיניהם, הסעות למרפאות ולפעמים גם לבסיסים. יש לנו חייל בודד שמגיע בסוף שבוע אלינו לשבת כדי להיות איתנו בממ"ד. הוא מגיע עם תיק ונשאר לישון אצלנו. למרות שיש לו דירת שותפים בעיר הוא מעדיף להיות במקום בו הוא מרגיש משפחתיות.

ענת ודורון עמירה, דוברות העירייה

"הסיפוק שלנו כשאנחנו מצליחים לתת להם מענה הוא גדול ומרגש אותנו כל פעם מחדש. נתינה ואהבת חינם הינם דרך החיים שלנו, אותה השרשנו בילדינו ואין אושר גדול מזה. תוך כדי המלחמה הגיעו לעיר 4 חיילים. האזעקות לא עצרו בעדנו מלסייע להם לרהט דירתם ולדאוג למלא כל מחסורם. ההתנדבות שלנו בשגרה, כמו גם בעת חירום, אחת היא – להרעיף אהבה ודאגה לשלום כלל החיילות והחיילים הבודדים בעיר הרצליה".

"להיות מסוגל להביא לאנשים קצת נחת זה משמח ביותר"

אוריאל בר עוז, בן 44 מהרצליה, מנהל פרויקטים בפיתוח תוכנה וחומרה ומתנדב בסיירת התיקונים

"תמיד הייתי מאוד טכני ואוהב לתקן דברים", מספר אוריאל. "מאוד נדיר שאני מזמין אלי הביתה בעלי מקצוע וגם המשפחה והחברים נהנים מאוד מהיכולת והנכונות שלי לתקן ולסדר. לסיירת התיקונים של עיריית הרצליה הגעתי לפני בערך שנתיים. כשהתחילה המלחמה חיפשתי איפה אני יכול לתרום. צה"ל כבר נתן לי מזמן פטור ממילואים אחרי הרבה שנות שירות, ורציתי בכל זאת לתת משהו. חיפשתי בגוגל ומצאתי את מחלקת ההתנדבות של העירייה ומשם הגעתי לסיירת התיקונים, משהו שמאוד קרץ לי. די מהר נכנסתי לעניינים יחד עם שאר הקבוצה המעולה, והגעתי לאנשים בכל העיר – חיילים בודדים, אנשים מבוגרים, משפחות במצוקה. במסגרת הסיירת אנחנו עושים את כל עבודות הבית הקטנות כמו התקנות של מדפים, הרכבת ריהוט, תיקוני חלונות ותריסים, חיבור מכשירים ועוד.

"בשבילי הדברים האלה תמיד היו מאוד מהנים אבל אני גם יודע שעבור אחרים הם יכולים להיות מורכבים או אפילו מרתיעים. תחושת הסיפוק שאני מקבל כשמישהו שממש צריך עזרה באמת מקבל אותה, היא משהו שלא דומה לכלום. בסופו של דבר אנחנו מגיעים למישהו שהיה תקוע, אמנם על משהו יחסית קטן בדרך כלל, אבל השיפור באיכות החיים ובביטחון שאפשר להביא למישהו שלא הצליח לסגור חלון של ממ"ד, או שלא היה לו ריהוט לשבת עליו, זה משהו מאוד מיידי ומאוד משמעותי. החיוך שעולה על הפנים של אנשים כשהעבודה מסתיימת שווה זהב.

אוריאל בר-עוז. צילום באדיבות עיריית הרצליה

"לאחרונה נתבקשתי גם לסייע בחלוקת מזון לאנשים שמוגבלים בתנועה – אנשים אחרי תאונה, או ניתוח ואנשים סיעודיים. בסופי שבוע אני מתנדב גם במסגרת אחרת בחלוקת מזון לניצולי שואה בעיר. ואם לתקן משהו טכני זה דבר מספק, אז להביא אוכל למישהו שלא יכול להביא בעצמו זה דבר מאוד גדול וחשוב ואולי אפילו אינטימי. זה הרי די רגיש לעמוד בפני המצב הזה, אולי אפילו קצת חוסר אונים. אז להיות מסוגל להיות חלק מהחיבור ולהביא לאנשים קצת נחת עם ארוחה חמה זה משמח ביותר".

"הדבר הכי מרגש זו ההתלהבות של האנשים, לא בהכרח רגע מסוים. כי כל אחד טוב במשהו, אבל בשביל מישהו אחר זו חידה. וכשאחרי כמה שעות עבודה קיים משהו שלא היה קיים קודם, או תוקן משהו שקודם לא עבד, ועכשיו אפשר להשתמש בו – עבור הרבה אנשים זה כמעט כמו קסם. ואני מתרגש מההתרגשות שלהם, וגם מהוקרת התודה.
לי זה חשוב מאוד להתנדב. אם נסתכל על מכלול הדברים שצריך להתמודד איתם כל יום אז נוכל בקלות להתייאש, וזה נכון כפליים בתקופות מאתגרות כמו השנים האחרונות בארץ. המסר שאני רוצה להעביר הוא שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך (הבעש"ט)".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

"ברגע שאנשים מתנדבים ועוזרים לזולת, הקוסמוס מחזיר להם חזרה"

עופר כהן – בן 57, בעלים של חברת הייטק, מתנדב עם חיילי צה"ל

"למדתי אלקטרוניקה, מחשבים ומנהל עסקים, במשך 35 שנים עובד בחברות הייטק שונות בתפקידי הנהלה בכירים, מספר עופר. "תמיד הייתה לי אוריינטציה טכנולוגית, ואני זוכר את עצמי מאז ומתמיד כמתנדב במסגרת פרטית או דרך עבודה. מאז המלחמה לפני כשנתיים וחצי, אני עוסק בכמה תחומי התנדבות בצורה הרבה יותר אינטנסיבית.

"אני מתנדב בחלוקת מזון למשפחות ברחבי העיר, מתנדב בקבוצת מטפלים תראפיסטים שנותנים מענה טיפולי לחיילי צה"ל ולמפונים במקומות שונים ומתנדב גם במסגרת סיירת התיקונים במחלקת ההתנדבות של העירייה ועושה זאת גם באופן פרטי כהנדימן שמגיע עם ארגז כלים לבתים, עושה תיקונים שונים ונותן מענה טכני למי שאין את היכולת.

עופר כהן. צילום באדיבות עיריית הרצליה

"אני מאמין שהגענו לעולם לא רק בשביל לקבל אלא גם בשביל לתת, אני שם לב שברגע שאנשים מתנדבים ועוזרים לזולת, הקוסמוס מחזיר להם חזרה. כשהלב פתוח לנתינה ועזרה לאחרים זה ממלא את הנפש וגם מקבלים חזרה בדמות של אושר פנימי והערכה עצמית, כמו גם שפע פרנסה. אני מאמין שאם כל אחד יתרום ולו חלק קטן לחברה ולסביבה, אז נצליח להיות חברה טובה יותר ולדאוג לכאלה שאין להם יכולת או שאינם מקבלים מענה. אני רואה את זה אצל אנשים שאני מתנדב אצלם, איך הם מגיבים כשאני מצליח לפתור להם את הבעיה וגורם להם אושר וזה מחזיר לי גם סוג של שמחה ואושר.

"רגעים מרגשים וממלאים זכורים לי בהתנדבות עם חיילים. רגע נוסף הוא כשהגעתי להתנדבות בבית שבו דלת הארון כמעט ונפלה ופגעה באחד מילדי המשפחה. תיקון הדלת על ידי מנע אסון וריגש אותי. חשוב לי להתנדב ולתרום, הנתינה היא אולי אחוז מאד קטן מהזמן שלך שאתה נותן עבור החברה, אך התמורה שאני כמתנדב מקבל היא כה גדולה. זאת תחושה שקשה להסבירה במילים, אבל ברגע שעושים את זה אז מרגישים את זה. לא יודע לתאר במילים, זה כמו להסביר מה זאת אהבה".