הם נלחמו עבורנו ואסור לנו לשכוח אותם: שלשום (רביעי) התקיים מיזם ענק שנקרא "צועדים ומצדיעים" ובו לקחו חלק 22 אלף תלמידים שצעדו ב־15 מוקדים ברחבי הארץ כחלק מיום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה.
במהלך מלחמת "חרבות ברזל" נקלטו למעלה מ־20,000 פצועים באגף השיקום, כ־56% מהפצועים מתמודדים עם תגובות נפשיות וכ־20% סובלים מפציעה משולבת – פיזית ונפשית. מאחורי המספרים עומדים אנשים יקרים וגיבורים שחייהם השתנו ביום אחד, חלקם נאבקים מידי יום לחזור למסלול חייהם.
אחד מפצועי המלחמה האחרונה הוא אביתר בשארי, בן 23 מראש העין, שנפצע בפעילות מבצעית בשכונת זיתון בעזה ב- 20 בפברואר 2024. אביתר למד בישיבת הסדר בקרית גת במשך שנתיים ובאוגוסט 2022 התגייס לשירות בחטיבת גבעתי.
אביתר משחזר את הרגע שבו נפצע: "נכנסנו לסבב בעזה ב- 19 בפברואר ולמחרת בבוקר קיבלנו דיווח על פיר שאמור לצאת מתוך אחד משלושה מבנים. טיהרנו שני מבנים והגענו למבנה השלישי שהיה מסגד דו קומתי. המ"מ קיבל החלטה שחצי מחלקה מאבטחת את הקומה העליונה וחצי מחלקה מטהרת את הקומה התחתונה ואני ביניהם. המ"מ גילה דלת פלדה חשודה וברגע שרצה לפוצץ אותה אירע פיצוץ גדול שהרעיד את כל המבנה. יחד עם המ"מ עפנו אחורה ואיבדנו הכרה. מתברר שהיו שני מטענים שהתפוצצו בו זמנית, אחד היה מאחורינו והשני היה איפה שעמדתי כמה שניות לפני כן. למזלי, הקדוש ברוך הוא שיפר לי את המחשבה לזוז לאחור ולא נשארתי שם, כי אם הייתי נשאר באותו מקום כנראה שלא הייתי בחיים היום".
אביתר מספר על הרגעים שאחרי הפציעה: "אחרי שעפתי לאחור, הבנתי שנפצעתי ביחד עם המ"מ ועוד חייל. פינו אותי משם בנמר לגבול ומשם במסוק לבית החולים שיבא. חטפתי רסיסים וכוויות. הייתי יומיים מורדם ומונשם, עוד שבועיים במחלקת כוויות בשיבא ואז עוד חודש שיקום. חטפתי כוויות ב- 25 אחוז משטח הגוף שלי. מאז אני בבית בטיפול. סיימתי עם הטיפולים הפיזיים ואני מתרכז יותר בטיפול הנפשי. בגוף אני יחסית השתקמתי, הנפש זה לא המקום לדבר עליה".
לאביתר היה חשוב לקיים מסיבת הודיה ולשם כך הוא "גייס" את חנוך דאום שעוזר רבות למשפחות חיילים. "שלחתי הודעה לחנוך דאום אם הוא מכיר מישהו שיכול לעזור לי לארגן מסיבת הודיה. הוא העלה פוסט וקיבלתי בלי סוף פניות מאנשים שרצו לתרום ולעזור. גם שם ראיתי את הצד הכי יפה של עם ישראל והמסיבה יצאה לפועל כמה חודשים אחרי שנפצעתי".
אביתר, בזמן הפציעה הרגשת את החיבוק מהגדול מאנשים?
"בתקופות האשפוז והשיקום הרגשתי חיבוק ענק מהמון אנשים. קיבלתי המון הודעות של אכפתיות. משרד הביטחון מטפל בנו בצורה יפה ואני מרגיש כמה עם ישראל חזק. ניסו להוריד לנו את המורל ואת הכוח, אבל לא הצליחו כי עם ישראל חזק ומיוחד. אני לא מתחרט על כלום. הייתי עושה אותו דבר גם עוד 15 פעמים".
איך ממשיכים הלאה?
"אני משתדל לעשות מה שעושה לי טוב. הרבה מוזיקה. לומד דברים חדשים על עצמי, לומד דברים שמעניינים אותי".
כתלמיד לשעבר בישיבת הסדר, מה דעתך על כל נושא גיוס החרדים?
"זה מרגיש לי מפלג ואני משתדל לעסוק בדברים מאחדים. חשוב לדבר על אחדות וכמה שפחות על פילוג. לצערי, אנשים מתמקדים יותר בפילוג במקום אחדות".
רוצים להישאר מעודכנים?
כאמור, השבוע התקיים המיזם המרגש ביוזמת משרד המורשת, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והמרכז למורשת ששת הימים ובהובלת בית ספר שדה קשת יהונתן. במסגרת המיזם צעדו 22,000 תלמידים לצד ראשי רשויות, אנשי חינוך, חניכי מקד"מ, לוחמי צה"ל, פצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ב־15 מסלולים שונים, מטבריה ועד אילת. זה היה יום שבו ישראל מאמצת את גיבוריה, מביטה להם בעיניים, ומציבה את סיפורם בלבה הערכית והחינוכית של החברה הישראלית.
בין מוקדי הצעדה המרכזיים השנה: תל אביב, ירושלים, עוטף עזה, רמת הנדיב, רמת הגולן, ינוח ג׳ת, שילה ואילת – לצד מסלולים נוספים מצפון ועד דרום שבהם ישתתפו אלפי תלמידים, לוחמים ופצועים. בכל מסלול השתתפו לוחמים ופצועים, ובסיום כל מקטע התקיים טקס הוקרה לפצועים, במהלכו הם גם שיתפו את סיפוריהם האישיים.
תגובות