טלי למדן
"ברור שהמחאה תתעצם! אפודים צהובים בצרפת – שם יש המון רעש וממשלה שמחליטה לשנות את ההחלטות בשל כך. מדינת ישראל מתעוררת שוב לעליות מחירים ולגל שמעורר זעם רב! אני היום מוכנה לצאת לכבישים ולהיות מעורבת יותר. למה? כי אנחנו עובדים קשה מאוד וקשה מדי, כי אנשים לא גומרים את החודש, כי הכול פה יקר! כי קשישים צריכים לבחור בין לחם לתרופות ומהיכן יוסיפו עוד כמה מאות שקלים על מים וחשמל? כי נכים חיים בעוני פה במדינה. כי יש כל הזמן לחץ. אנחנו מדינה לחוצה עם יוקר מחיה גבוה ביחס לעולם המערבי. כי כיום בוחרים לקנות בסופר ארבעה תפוחים יפים ולא 20 כמו פעם. כי הנדל"ן פה בלתי אפשרי ותמורת הכסף שלי הייתי יכולה לחיות נהדר בחו"ל. כי אנשים מעדיפים לחיות כי אין מחר ולבזבז על חופשות ובצדק! אז הלוואי והמחאה תתעצם! הלוואי וכולם יצאו לרחובות. אני בהחלט אהיה שותפה לכך!" (טלי למדן היא יועצת נדל"ן ברימקס סטאר הרצליה ופעילה חברתית למען קשישי העיר)
שני אבידן
"הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע מדאיגים מאוד. הם מצביעים על מגמה ברורה של פערים שהולכים וגדלים בין העשירון העליון לעשירון התחתון. המעמד הנמוך ממשיך לשקוע בחובות נצברים שגדלים מחודש לחודש, ואין תחזית באופק לשינוי המגמה הזו. במקביל, יוקר המחייה ממשיך לעלות ולהתעצם בהיבטים הבסיסיים ביותר של כל תא משפחתי, וכן גם בהשוואה למדינות ה-OECD. כבר ישנן התארגנויות בלתי רשמיות המבקשות לקיים הפגנה גדולה ביום שישי, אבל אני מסופקת לגבי מידת המעורבות הציבורית במחאה מעין זו. מצד אחד, מי שצריך לצאת לרחובות ככל הנראה יתעדף את יתרת מרצו לעבודה שנייה ואף שלישית. אלו הם השכבות החלשות שבתום יום/שבוע עבודה בשכר מינימום (או כמה שקלים מעל למינימום) אינם מצליחים לסגור את החודש, ונאלצים למצוא הכנסה/עבודה נוספת. מצד שני, מי שיכול לצאת לרחובות ויש לו את היכולת להשפיע, בעצם איננו מושפע בפועל מיוקר המחייה, וממשיך להתנהל בחייו ללא כל הפרעה (למעט המטרד הידוע בגין כביש חסום פה או שם). אלו הם השכבות העליונות והדשנות בציבור. אני סבורה כי הציבור הכורע תחת הנטל, איננו פנוי להסב את שארית כוחותיו למחאה, וכך למעשה המחאה תדעך". (שני אבידן היא עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בגישור ובגירושין בשיתוף פעולה)
תומר שילה
"נראה כי מפלגות השמאל והמרכז הישראלי, שאינן מצליחות לייצר אלטרנטיבה שלטונית בכלל ובהיבט המדיני בפרט, החלו לאחרונה לרכז פעילות במיחזור של המחאה החברתית הגדולה של 2011. למרות שבחודשים הקרובים אמורות להתרחש עליות מחירים של החשמל, המים ועוד מגוון מוצרים, נראה כי הדרך למחאה של ממש, בדומה למחאה של 2011, עדיין ארוכה מאוד. הציבור הישראלי הבין, כחלק מלקחי מחאת 2011, שלא ניתן ביום אחד לשנות סדרי עולם, לא ניתן לתת בעת ובעונה אחת גם חינוך חינם מגיל שלוש, גם לסבסד צהרונים וגם להפחית מיסים ולבטל את תשלומי ההורים לבתי הספר. העוגה היא אחת והתקציב מוגבל. הדרך היחידה להביא לשינוי בסדר העדיפות הלאומי היא פוליטית. עד שלא נראה שינוי בדפוסי ההצבעה של הציבור, שלא לפי המצע הביטחוני/מדיני בלבד, לא יהיה שינוי משמעותי". (שילה הוא עורך דין, מומחה בייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל ופעיל חברתי בהרצליה)
תגובות