אלי חיו חמו (ג'מיל)
אין אשם מרכזי אחד בריבוי התאונות עקב השימוש באופניים החשמליים, אלא מספר גורמים שעבודה משותפת שלהם עלולה להפחית את מספר התאונות. ראשית, ההחלטה על הורדת רוכבי האופניים לרכיבה בכבישים הייתה שגויה מלכתחילה. על רשויות החוק והעירייה לחייב מעבר קורס קצר על מנת לקבל אישור רכיבה על האופניים החשמליים בו תינתן הדרכה על רכיבה בטוח וציות לכללי בטיחות ואכיפה בפועל. שנית, בארץ אין תשתיות מספיקות לרכיבה על אופנים ולכן יש לבנות מסלולים מתאימים ולמנוע את המצב הנוכחי בו הרוכבים מתבקשים לרכב על הכביש. בנוסף, על ההורים שקונים לילדיהם אופניים חשמליים ליידע את ילדיהם על הסכנות הטמונות ברכיבה על אופניים חשמליים ולבדוק שילדיהם חובשים קסדות בעת הרכיבה ולא מרכיבים ילדים נוספים. כמו כן, על משרד בחינוך להכניס לתוכנית הלימודים כבר בגיל צעיר שיעורי זהירות בדרכים ולהשריש בתלמידים מודעות לסכנות ודרכים להיזהר. (אלי חיו חמו (ג'מיל) הוא בעלי קבוצת הכדורגל הפועל הרצליה ובעלי מסעדת מפגש השרון בעיר)
תומר שילה
אכיפה מוגברת של משטרת ישראל ושל פקחי הרשויות המקומיות את החוקים והתקנות הקיימים היתה יכולה לצמצם את עבירות הנהיגה על אופניים חשמליים. מספיק לעבור ליד חטיבות הביניים והצופים ולראות עשרות ילדים בני פחות מגיל 16 שמגיעים עם האופניים לחטיבה וקושרים אותם מחוץ לשער. שינוי החקיקה ודרישה למבחן נהיגה תאורטי ומעשי בדומה לדרישה לגבי קטנועים, יכולה היתה אף היא לצמצם את הנהיגה הפרועה של רוכבי האופניים החשמליים, אך גם היא לא היתה מונעת לחלוטין את התאונות. רק שילוב כולל של דרישת רישוי, אכיפה מוגברת ובעיקר אחריות הורית יובילו לצמצום מספר התאונות. (תומר שילה, תושב הרצליה, הוא עורך דין, מומחה בייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל ופעיל חברתי בהרצליה).
טלי למדן
האשם המרכזי: שר התחבורה ישראל כ"ץ!!! אין אכיפה, אין חוקים ברורים, לא נותנים קנסות, לא מעבירים את הנערים בכללי התעבורה וכללי הזהירות, לא מעבירים קורסים או נותנים רישיון או היתר לרכיבה. קל להתחבא מאחורי חוסר האחריות של ההורים ולתת הוראה כי הרכיבה תהיה על הכביש ללא שום הכוונה ואכיפה. איזה הורה יכול לתת לילד שלו הוראה לרדת לכביש ללא כללים? של מי האחריות באמת? האשם העיקרי הוא שר התחבורה שלא הפעיל כללי אכיפה ברורים כבר מזמן והכבישים הפכו פרועים ומסוכנים, הן לרוכבים והן לכלי הרכב והן להולכי הרגל.
האירוע הקשה והמצער שקרה לאחרונה הוא התפנית בנושא. כעת החליט שר התחבורה לגבש תוכנית רצינית שאבוי תכנס לתוקף רק ב-1 בינואר. בינתיים, הנוער רוכב בכבישים, מרכיב חברים, ללא קסדות ועם פלאפונים ביד. וההורים? בהיסטריה. מכעיס ומקומם מאוד. (טלי למדן היא יועצת נדל״ן ברימקס סטאר הרצליה ופעילה חברתית למען קשישי העיר).
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
שבוע טוב לחפש מה לא בסדר זה קל , המיקוד חייב להיות בתוכנית לאומית ומקומית בתכנון שבילי אופנים אכיפה מוגברת כולל קנסות והחרמה מצד שני ברמה הלאומית שינוי החוק לחיוב כל רוכב לעבוד הדרכה ומבחן עיוני ומעשי רק זה יביא למזעור התאונות שום דבר אחר לא