לא חבל על גבי גזית? וחיים יבין המאסטר של הטלוויזיה הנוסטלגית בישראל? ועל קווין ספייסי? הבן אדם פאקינג שיחק את קייזר סוזה. ומה עם ג'רמי פיבן והארווי ויינשטיין היהודים? ולואיס סי קיי המצחיק עד דמעות שיודע להבחין בדקויות נימי חוש ההומור האנושי. ומה עם יורם זק שניצח ביד רמה ובכריזמת אין קץ על "האח הגדול"? זה שגרם לנו לבכות ולצחוק, לכעוס ולאהוב את הכוכבים של תוכנית הריאליטי הכי גדולה בישראל. לא חבל עליהם? כל כך מוכשרים, בעלי שבע טון כריזמה, ועכשיו בגלל טעויות קטנות שהיו מאוד נהוגות בזמנו, הריפיוטיישן שלהם יורד לטמיון.
התשובה היא לא. לא בגלל שאין בי חמלה לאנשים שעשו טעות ועכשיו צריכים לשלם עליה, לא בגלל שאין בי מחשבה שאולי המייל של יורם זק היה בכלל בדיחה אישית ושחיים יבין הפך לאיש טלוויזיה בתקופה בה פליק בישבן היה ה"בוקר טוב" של כל הגברים. התשובה היא לא, כי יום אחד תשב נערה אחת באודישן לתפקיד בעולם התקשורת ולא תפחד. וגזית ויבין, וזק וגלעדי, וספייסי וויינשטיין הם אלו שצריכים לשלם עבורה את החוסר פחד הזה שלה.
נורא קשה לגברים בעולם החדש שיצרו נשים בשנה האחרונה. הם מפחדים לגשת אלינו, מפחדים להגיד מילה לא במקום, מבררים בעדינות לפני כל רמיזה מינית. הם צריכים לעבוד נורא קשה בשביל לא להיות יום אחד זה שמישהי תתלונן עליו וכל השנים של העבודה הקשה שלו ימחקו ברגע. ואני מבינה את הקושי, לקחו להם את כל מה שהם ידעו במשך כל כך הרבה שנים, שמטו להם מתחת לקרקע את הדרך הגברית הניאנדרטאלית מלאת הטסטוסטרון שהם כל כך רגילים אליה, ועכשיו הם צריכים להתרגל לדרך חדשה. זהירה, מלאת חששות ובעיקר מלאה במודעות למי שעומדת מולם והכוח שיש לה עליהם. וכמו שאנחנו כבר יודעים, רוב הגברים, במיוחד אלו בעלי הכוח במשחק הזה שנקרא חיים, לא ממש מחבבים שלאישה יש כוח עליהם.
רוצים להישאר מעודכנים?
התשובה היא לא, כי ככה מהפכות נעשות. זה מתחיל הכי חזק, פול גז, ספרינט של רעש והמולה בה כל אישה שמצייצת בטוויטר או כותבת סטטוס בפייסבוק פותחת את מהדורת החדשות. זה מגיע לפיטורים מנטפליקס, להשהיה של סדרות בפיתוח, זה גורר ביטול אירועים מתוכננים וחופשה כפויה ללא תשלום. ואחר כך, בעוד כמה שנים זה יתאזן, זה יתאזן ויהפוך לנורמה. מהפכות לא יכולות לקרות אחרת. אם תסתכלו במהפכות חברתיות שנעשו בעבר הן כולן נעשו באותה הדרך. הכי חזק שלנו עד שהאמצע מגיע. אמצע בו גברים יוכלו להחמיא לאישה בלי לפחד, כי ברירת המחדל הזהירה שלהם תהיה בילט אין. היא תאפשר זרימה וחופשיות כי הברור מאליו כבר יהיה ידוע לכולם והוא שנשים הן לא בובות חרסינה ואם יפגעו בנו אנחנו נחזיר בנשק הכי חזק שלנו, כוח הלחימה. ואולי, אולי יום אחד הפצע המדמם של כל אחת מאיתנו יצליח להתפייד. אולי גם הפצע שלי.
תגובות