מתי לגשת למיון ומתי זה יעבור: רופאת הילדים ממאיר עם כל מה שצריך לדעת על שפעת

בשבועות האחרונים ישנה בהלה של ממש סביב מחלת השפעת והצורך להתחסן. הסיבה לבהלה, מסבירה ד"ר דניה טקגי, מומחית ברפואת ילדים ורפואה דחופה ילדים בבית החולים מאיר, גם מגובה בנתונים. "בכל חורף יש מגפת שפעת, זה לא ייחודי לחורף הזה", היא מסבירה, "ההבדל הוא שהשנה השפעת החלה יותר מוקדם, ויש מקרים של תחלואה משמעותית ותמותה בקרב אנשים בריאים ללא מחלות רקע. זה קורה כל שנה בסדר גודל כזה או אחר. השנה ישנה עלייה בתחלואה לפי נתוני משרד הבריאות אולם בסוף העונה נדע את היקף התחלואה האמיתי".

מאיר: אישה בהריון מורדמת ומונשמת לאחר שחלתה בשפעת

אז מה זו שפעת, ומה ההבדל בינה לבין הצטננות? "שפעת, כמו הצטננות והתקררות, זו מחלה שנגרמת מווירוס", אומרת ד"ר טקגי, "ההבדל הוא ששפעת מלווה בחום גבוה וממושך, הרגשה כללית רעה ופעמים רבות גם כאבי שרירים. שפעת יכולה לבוא לידי ביטוי גם בכאב גרון, כאבי  ראש, כאבי בטן, נזלת ושיעול. אצל מרבית האנשים היא חולפת לבד. היא לא נעימה אבל חולפת מעצמה".

אז מדוע שפעת נתפסת כמחלה מפחידה? משום שיכולים להיווצר סיבוכים, מסבירה ד"ר טקגי. "סיבוך אחד יכול להיגרם מהווירוס עצמו, הגורם לתופעות נוירולוגיות ומעורבות של מערכת העצבים, כמו דלקת מוח (אנצפליטיס), סיבוך נוסף הוא דלקת בשרירים (מיוזיטיס). במקרים מאוד נדירים יכולה להיגרם פגיעה בשריר הלב. הסיבוך השכיח הוא זיהום חיידקי משני. כלומר, אדם חולה בשפעת ובמצב הזה חיידק גורם לדלקת ריאות, דלקת אוזניים וכדומה. זו הסיבה שמחסנים אנשים עם אסטמה או מחלות כרוניות, אלה אנשים בעלי נטייה גבוהה לחלות במחלות משניות".

ד"ר דניה טקגי. צילום בית החולים מאיר

באופן כללי מומלץ לכל האוכלוסייה להתחסן אך בפרט לילדים קטנים, לקשישים ולאנשים שסובלים ממחלות כרוניות. "לא מחסנים באופן גורף את כל הילדים", מדגישה ד"ר טקגי, "אלא את הילדים הקטנים ואת הילדים עם מחלות הרקע. גם בבתי הספר מחסנים עד כיתה ד' ולא את כל הילדים.

"הילדים נמצאים ביחד בגן או בכיתה, הם נוטים להיות בקרבה פיזית גבוהה, ולכן הם נדבקים יחסית בקלות. זה גורם להתפשטות מהירה של המחלה, וילדים עם אסטמה או מחלות ריאה כרוניות – או כל מחלה כרונית אחרת – נוטים לפתח סיבוכים. לכן ממליצים לחסן את הילדים הללו".

ובאיזה שלב לקחת את הילד לרופא או לחדר המיון? על כך אומרת ד"ר טקגי כי "אם לילד יש חום גבוה, הוא מאוד ישנוני ולא מתעורר, אז לגשת למיון – וזה נכון לכל מחלת חום ולא רק לשפעת. בנוסף, אם יש לילד קוצר נשימה, אם הוא לא מסכים לשתות או לא מצליח לשתות, אם הוא לא עושה פיפי, אם הוא מקיא ויש סימני התייבשות, אז לגשת לחדר מיון. אצל ילדים שחלו בשפעת יכולים להיות כאבי שרירים, בעיקר בחלק האחורי של השוקיים, עד כדי סירוב ללכת למשך יום-יומיים. אם זה קורה יש  ללכת להיבדק – זו אינה תופעה מסכנת חיים אבל היא ללא ספק מטרידה. וכמובן, אם יש לילד חום מעל 41 מעלות".

חשוב להבין כי חום מתחת ל-41 מעלות אצל ילדים אינו נחשב מסוכן. "הרבה מגיעים אלינו כי יש לילד חום גבוה שלא יורד אחרי אקמול. אבל החום עצמו לא מסכן את הילד אלא אם עובר את 41 המעלות. בכל מקרה זה נדיר, למרבית הילדים אין חום כל כך גבוה".

מתי לא להגיע לחדר מיון? אם הילד ערני ונראה טוב, אפילו אם החום לא יורד אחרי שהוא מקבל אקמול. "גם אם הוא לא אוכל אבל הוא ערני ומסכים לשתות, אין סיבה לגשת לחדר מיון. אם זה ממשיך כך, אחרי 4-3 ימים מומלץ להיבדק אצל רופא ילדים".

בימים בהם הילד חולה ונמצא בבית, חשוב להקפיד על מנוחה, שתיה בכמות מספקת והורדת חום עם אקמול או נורופן לפי הצורך. כמובן שיש לשים לב לסימני האזהרה, ואם הם מופיעים אז לגשת בדחיפות לרופא או לחדר מיון.