'גיבור על לנצח'. כך נקרא האתר החדש לזכרו של הילד עמית מזרחיל מכפר סבא, שנפטר לפני כשמונה חודשים, 12 יום לאחר יום הולדת העשירי. עמית נפטר לאחר מאבק הירואי של חצי שנה בסרטן בגזע המוח. אביו, אורן, שהיה שותף מלא להקמת האתר החדש לזכר בנו, מספר בכאב: "פרסמנו אותו ממש לאחרונה. היה חשוב לנו להעביר קצת ממי שעמית היה, שזו המטרה העיקרית, כולל ההתמודדות שלנו עם התקופה שעמית לא איתנו. העלינו המון סרטונים ותמונות שצילמנו את עמית לאורך השנים עם סיפורים שמלווים כל תמונה וסרטון. כמו כן, העלינו דף בפייסבוק שנקרא המלאכים של עמית. כל שבוע פרסמנו פוסט על מישהו שמאוד עזר וליווה אותנו ואת עמית במהלך המחלה שלו. העלינו גם יצירות של עמית, תוך כדי שאנחנו נוברים בחומרים מתוך המגירות שלו, וזה נותן מקום לביטוי לכל למי שרוצה לשתף במחשבות עליו ומעוניין לכתוב לו משהו. כמובן שאנחנו משתפים את כל ההנצחות עבור עמית".
רק לפני פחות מחודשיים נערך טורניר כדורגל מרגש לזכרו של עמית מזרחיל ז"ל, שאורגן על ידי מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא. בטורניר השתתפו ילדי מכבי הרצליה, ירמיהו חולון וקבוצות טרום א' ראשונה ושנייה של כפר סבא, הקבוצות בהן שיחק עמית ז"ל.
"אי אפשר לתפוס את זה שעמית לא כאן", אומר אורן בכאב גדול ובגעגועים עזים. "עמית היה ילד מדהים, אין לי יכולת להביע במילים עד כמה מיוחד הוא היה. אתה אומר לעצמך, שאנשים שכבר לא איתנו פתאום מדברים עליהם אחרת, כמה מדהימים היו, ולגבי עמית תמיד הרגשתי ככה בזמן אמת, כמה אנחנו ברי מזל שיש לנו אותו".
"הוא היה הכי גיבור בעולם ועשה הכל והאמין שייצא מזה"
אורן, אשתו יעל והבת יובל, מתגוררים בשכונת האוניברסיטה בכפר סבא. ההורים הם אנשי הייטק, שעם גילוי המחלה אצל עמית עזבו את עבודותיהם והקדישו את כל מרצם למאבק להחלמתו של בנם. "כחצי שנה לפני שעמית נפטר הוא חלה", מספר אורן. "הוא חייך עם חצי פנים, כמו חצי פנים משותק, זה התחיל בהפתעה גמורה והתחלנו בסדרה של בדיקות. הלכנו לניתוח ראש. אבחנו לו סרטן בגזע המוח. אחרי שהגיעה הביופסיה מהדגימה, הרופא קרא לנו ואמר שזה סוג של סרטן שלא יוצאים ממנו, זה נדיר וקורה בקרב ילדים באופן כמעט בלעדי. פשוט אין טיפול ידוע שיכול לעזור וסיכויי ההחלמה לא קיימים, זה היה רק עניין של זמן".
אבל במשפחת מזרחיל לא היו מוכנים לוותר ועשו את הכל כדי לתת לעמית סיכוי ולו הקטן ביותר לשרוד. "לא ויתרנו, עשינו הכל", אומר אורן, "אם זה הקרנות כדי להאריך את הזמן, ובמקביל עבדתי מול כל העולם בשביל למצוא כל מיני טיפולים ניסיוניים בחו"ל. בסופו של דבר מצאנו אחד כזה בארצות הברית, אבל לצערנו הוא לא עזר. כשחזרנו לארץ זה היה כבר שבועיים וחצי לפני הסוף", משתף אורן.
וכל זה היה במהלך הקורונה.
"כן, וזה עשה את הכל הרבה יותר מסובך. אתה לא מבין עד כמה זה הקשה על כל התהליך, ארגוני טיסות עם ועדות חריגים והחשש שעמית יידבק בקורונה במהלך הטיסה, כי זה מקום סגור, וגם לא בכל מקום מאפשרים לשני הורים להיכנס, וצריך לזכור שהוא היה רק בן 10. שום דבר לא היה פשוט. אשתי ואני הפסקנו לעבוד. כולנו היינו רק בעניין של לדאוג לעמית, לטפל, להיות בקשר עם כל העולם לחפש טיפולים שיכולים לעזור, מחקרים, לוגיסטיקה. לא עזבנו את עמית לרגע, מההתחלה ועד הסוף. החיים בשנייה אחת מתהפכים לגמרי. אין קשר בין מה שהיה קודם למה שבא אח"כ".
אורן ממשיך ומתאר: "הכרתי את הסטטיסטיקה, אבל קיוויתי, כולנו קיווינו וזה מה ששידרנו לילדים, שפשוט נילחם ונעשה את כל מה שצריך, נביא את הרופאים הכי טובים בעולם. זה קורע אותך מבפנים, כי אתה מבין שאתה נלחם במשהו שהוא כמעט חסר סיכוי, אבל מצד שני אתה לא מוכן לקבל את זה. נאחזנו בתקווה הקטנה שיש, וזה כולל גם שינוי תזונה נוגדת סרטן לכולנו והכנת שייק פעמיים ביום עם תוספי מזון שאמורים להילחם בסרטן, הכל בשביל לנצח ולתת עוד רבע או חצי אחוז סיכוי. קיווינו לנצח את הסטטיסטיקה".
איך עמית התנהל בחצי שנה האחרונה לחייו?
"הוא היה מדהים, לא צריך לספר מה זה לילד בן 9.5 פתאום להתחיל להתמודד עם דבר כזה וכל הטיפולים. היה לו אופי מאוד חזק, ומדובר בילד שלפני זה פחד מזריקות. היו קטעים מאוד קשים, רגעים, שהוא אמר שהוא לא רוצה יותר. קרה שרדפנו אחריו בבית חולים כדי שיחזור לקבל טיפול. הוא היה הכי גיבור בעולם ועשה הכל והאמין שיצא מזה. הוא עבר ניתוח ראש מאוד מורכב, שקשה להתאושש ממנו, אם זה בהחזרת היכולות המוטוריות, יכולת שיווי משקל ועוד עשרות פעמים ביום של פיזיותרפיה. אחרי הניתוח הוא התאושש בצורה מדהימה וחזר לשחק כדורגל ולרכוב על אופניים, פשוט עבד כמו מטורף כדי להתאושש. הוא היה לוחם, הוא היה גיבור, הוא היה מדהים. תמיד אמרתי לו כל הדרך שהוא הגיבור שלי ונותן לי השראה, שהוא לא מוותר, לא נכנע לפחד. אין מילים לתאר עד כמה הוא היה גיבור. זו הסיבה שבחרנו לקרוא לאתר 'גיבור על לנצח', גיבור מלשון להצליח להתגבר על כל הקשיים והפחדים. הוא היה מאושפז רק במהלך הניתוח, וביומיים האחרונים היה לו רצון עז לחזור לשגרה. בפורים הוא חזר לבית הספר לשבועיים, השתתף בזומים מהבית והיה מוקף בחברים ומשפחה בכל התקופה".
"הבנו שישי סיכוי שזה יום ההולדת האחרון"
באופן טבעי חשוב לו שיזכרו את עמית. "אני מבטיח לדאוג שיזכרו את עמית, ושאנשים יקבלו כוחות והשראה מהערכים הכל כך מדהימים שלו", אומר אורן בכאב גדול. "אנחנו נתעסק עוד הרבה בלעזור לאנשים אחרים להתפתח מתוך הסיפור של עמית".
עמית עוד זכה לחגוג יום הולדתו העשירי עם הקרובים לו. "הספקנו לעשות לו ממש קרנבל של חגיגות ליום ההולדת עם מספר אירועים והמון אנשים שחגגו איתו ושלחו ברכות ואיחולים. היה מאוד מרגש. זה לא שהערכנו שהסוף כל כך קרוב, אבל המצב הלך והידרדר והבנו שיש סיכוי שזה יום הולדת אחרון, לכן ערכנו הרבה חגיגות".
לפני מספר ימים שיתף אורן בקצרה ברשת את דבר הקמת האתר, תוך שהוא מזמין את הציבור לשתף את תחושותיו ומחשבותיו על בנו. אורן כתב: "8 חודשים בלי עמית. איך מסכמים ילד מדהים ומיוחד כמו עמית? אי אפשר. את המהות האמיתית של עמית לא נצליח להעביר לעולם. את החיוך, את הצחוק, את הריח, את המחשבה הבלתי צפויה, את היופי הפנימי והחיצוני, את האישיות הכל כך מרתקת. ובכל זאת אנחנו מנסים להעביר מה שנצליח. נרגשים להפיץ אתר שבנינו לזכרו בכתובת:
https://www.amitmizrahil.com
(או לכתוב "עמית מזרחיל" בגוגל)
ניתן ללחוץ כאן על הקישור
מאוד נעריך כל צפייה, כל שיתוף, כל מי שירצה לכתוב משהו באתר עצמו בקיר השיתופים
#עמית_גיבור_על_לנצח
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות