סיגלית חיימוביץ', שהייתה שותפה לרצח המזעזע של הנער אסף שטיירמן בכפר סבא, השתחררה אתמול בבוקר (ד') מכלא נווה תרצה, זאת לאחר שריצתה 21 שנים מתוך עשרים וארבע שנה שנגזרו עליה בעקבות מעורבותה ברצח.
כזכור, לפני שבוע, החליטה ועדת השחרורים על שחרורה המוקדם של חיימוביץ', שהייתה צפויה להשתחרר מהכלא ב-2025, זאת לאחר שאחרונה הגישה לוועדת השחרורים של השב"ס (שירות בתי הסוהר) בקשה לשחרור מוקדם, השלישית במספר, בקשה אשר כאמור אושרה. פרקליטות המדינה, שיכולה הייתה להגיש ערעור על ההחלטה, החליטה שלא להגיש.
לאחר החלטת ועדת השחרורים, יצאה אימו של אסף ז"ל, יעל רוזמן, יחד עם משפחות נרצחים נוספות, בקריאה ציבורית למנוע את שחרורה של סיגלית חיימוביץ', כאשר לפני מספר ימים נפתחה עצומה, בזו הלשון: "אנו קוראים לציבור למחות נגד החלטת ועדת שחרורים, שהתעלמה מבקשת המשפחה ורגשותיה והחליטה לתת פרס נוסף לרוצחת סיגלית חיימוביץ'. אנו קוראים לפרקליטות להגיש ערעור על ההחלטה האומללה של ועדת שחרורים. אנו קוראים לבית המשפט לבטל את ההחלטה, על מנת שהרוצחת סיגלית חיימוביץ' תרצה את מלוא עונשה בכלא".
כזכור, רצח אסף שטיירמן אירע ב-4 בדצמבר 1996, ביער אוסישקין בכפר סבא. רעי חורב, יחד עם סיגלית חיימוביץ' וליהי גלוזמן, שהו בדירת הוריה של חיימוביץ' ברחוב ארלוזורוב בעיר. באותו הזמן עבר מתחת לבית אסף שטיירמן, אז בן 18. לאחר שיח שהתפתח בינו לבין השלושה הם הציעו לו להצטרף אליהם לעשן מריחואנה ביער. הארבעה יצאו לכיוון היער, לאחר שהגיעו לשם דקר חורב את שטיירמן ואף היכה אותו עם אבנים וגרם למותו, כאשר חיימוביץ' באותו הזמן תקפה אותו באגרופים. הרצח נותר בלתי מפוענח במשך ארבע שנים ורק בדצמבר 2000 פוענח הרצח לאחר שאשתו של חורב התלוננה במשטרה על אלימות מצדו, וסיפרה שחורב התוודה בפניה על הרצח. חורב נעצר והודה ברצח. ליהי גלוזמן, החברה השלישית שהייתה עם הרוצחים, אך לא לקחה חלק ברצח וגם לא דיווחה עליו, הפכה לעדת מדינה. חורב נידון למאסר עולם וסיגלית חיימוביץ' למאסר של 24 שנים, מתוכן ריצתה, כאמור, 21 שנה.
מארגון משפחות נרצחים ונרצחות נמסר: "חברי ארגון משפחות נרצחים ונרצחות מביעים זעם רב נוכח שחרורה המוקדם של הרוצחת סיגלית חיימוביץ'. טעתה ועדת שחרורים, שהתעלמה מבקשת המשפחה ורגשותיה והחליטה לתת פרס נוסף לרוצחת שהייתה שותפה מלאה לרצח המפלצתי של הנער אסף שטיירמן ב-4.12.96, אך היא הורשעה רק ב-2001. במשך ארבע שנים היא חייתה בנעימים, נסעה לחו"ל ונהנתה בעוד שמשפחתו של אסף התייסרה בכל יום שעבר והרצח לא פוענח. הפרקליטות יכלה לערער לבית המשפט המחוזי ולאפשר למשפחתה של אסף להשמיע שוב את התנגדותה, לתאר את סבלה ארוך שנים והזעזוע שהיא מרגישה לקראות שחרורה של הרוצחת, לקראת האפשרות להתקל בה ברחוב בכל רגע נתון. בית המשפט יוכל היה לבטל את החלטת ועדת שחרורים כפי שעשה במקרים קודמים, לדוגמא, לגבי הרוצח צבי גור. השחרור המוקדם פוגע באינטרס הציבורי ומנוגד לבקשת המשפחה. יודגש כי על הרוצחת לא נגזר מלכתחילה מאסר עולם, כפי שהיה מתבקש מרצח שהמניע שלו היה "שעשוע", בנימוק כי הייתה קטינה בזמן הרצח. ועתה היא זוכה להקלה נוספת, שאינה עולה בקנה אחד עם חומרת מעשיה. הרוצחת זכתה להכיר את בחיר ליבה בתחרות "כוכב נולד" שנערך בשב"ס בשנת 2008 ולהתחתן, כל מה שגזלה מאסף ז"ל ברוך הכשרונות. ברגע שנודע לנו על החלטתה התמוהה של הפרקליטות לאי הגשת הערעור על החלטת ועדת שחרורים שלחנו יחד עם אמו של אסף, יעל רוזמן, בקשה בהולה לפרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, להורות באופן מידי להגיש ערעור, אולם בבוקר התבשרנו על כך שהרוצחת יצאה מהכלא. זה החריף את השבר העמוק בקרב כל המשפחות שכל אחת מזדהה באופן עמוק עם הסבל שנגרם למשפחתו של אסף. כל אחת מדמיינת שזה עלול לקרות גם לה ולחלק מהמשפחות זה כבר קרה. הרוצחים שוחררו לאחר ריצוי עונש קצר ומסתובבים חופשי ללא שום פיקוח ומעקב. אם הרוצחת סיגלית חיימוביץ' הייתה רוצה להפגין את החרטה האמיתית על הרצח המפלצתי שביצעה יכלה לרצות בשקט את מלוא העונש שנגזר עליה ולחסוך מהמשפחה סבל שנגרם לה על ידי בקשותיה החוזרות ונשנות לשחרור מוקדם שבסופו של דבר הכניעו את המערכת". ההודעה נמסרה בשם הארגון על ידי לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, אמא לגנית שנרצחה בחיפה בשנת 1996 בגיל 22.
מהפרקליטות נמסר על הביקורת הגדולה והמוצדקת על ההחלטה שלא לערער על שחרורה המוקדם של חיימוביץ: "בשנים האחרונות התנגדה הפרקליטות לבקשותיה החוזרות והנשנות של האסירה לשחרור מוקדם, הן בגין חלקה במעשה הרצח החמור והן בשל המשקל שניתן לעמדת אמו של אסף ז"ל. בהחלטתה הנוכחית פרסה ועדת השחרורים סט שיקולים רחב עליו התבססה, ובכלל זאת השינוי הבולט שחל באסירה, כנות החרטה שהביעה, הליכי השיקום המשמעותיים שעברה וכן את עמדת אמו של הקורבן. בחינה מעמיקה של ההחלטה המנומקת של ועדת השחרורים, ובתוך כך העובדה כי ריצתה בפועל 21 מתוך 24 שנות המאסר שנגזרו עליה וכן היותה קטינה בעת ביצוע העבירה, מעלה כי סיכויי עתירה נגד ההחלטה הינם נמוכים.״
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
רותי אלדר
החלטת וועדת השחרורים הגיעה לאחר שהאסירה חזרה וערערה שוב ושב לבימ"ש מחוזי על כל החלטה של הוועדה שלא לשחרר אותה, הגישה ערעור לעליון שגם הוא נדחה, ובקשות לדיון חוזר בוועדה. היא לא הניחה לעניין עד שהוועדה נעתרה לה לבסוף. כך נהגה גם בדיון במשפט הרצח. היא לא הודתה אלא ניהלה הליך הוכחות ארוך וקשוח, וגם כאשר לא נגזר עליה מאסר העולם המתחייב בחוק (כפי שנגזר על רעי חורב, שהיה בדיוק בגילה בעת הרצח – הפרש של כמה ימים בימי ההולדת שלהם), היא ערערה על העונש לעליון. בכלל לא נראה שהיא הפנימה את גודל הפשע שביצעה והתנהלותה מוכיחה שהיא סבורה שמגיעות לה עוד ועוד הקלות. כל החרטה שלה היא מן הפה לחוץ. אותם דברי חרטה "כנים" בדיוק אמרה במשפט הרצח – וערערה על העונש הקל מאד שנגזר עליה