המכולת החברתית הראשונה של רעננה נפתחה השבוע ברחוב אוסטרובסקי 14 ותהיה פתוחה בימים שני בין השעות 8:00-11:00 וחמישי בין השעות 16:00-19:00. במכולת הזו לא שואלים שאלות, לא מבקשים אישורים מהרווחה, אלא פשוט מעניקים מכל הלב, לכל מי שזקוק. כאן תמצאו מסודרים על המדפים זה לצד זה מגוון מוצרי יסוד כמו שמן, קמח, סוכר, קטניות, שימורים ועוד. ומי שזקוק, פשוט מגיע לקחת. מאחורי המיזם החברתי הזה עומדת נטלי רודולר, תושבת רעננה, המתגוררת בשכונת קריית שרת, שמסבירה כי החלום על המכולת החברתית, החל לבעור בה כבר לפני 15 שנה ומאז קרם עור וגידים עד לכדי הגשמתו השבוע.
לדבריה, הכל החל בתקופה בה בנה, יעקב, הרביעי מתוך תשעה, חלה בסרטן הדם, בהיותו בן 4.5 בלבד. "באותה תקופה הייתי בחופשת הלידה עם בתי השישית ובעלי עבד במחסן הלוגיסטי של 'לקט ישראל', שעוזרים לעמותות להאכיל את מי שצריך" נזכרת נטלי. "יום אחד יצא לשנינו לדבר על זה שגם כאן ליד הבית, בקריית שרת, יש אנשים נזקקים ושאנחנו מרגישים צורך לעשות משהו כדי לעזור. כשראינו שיש שיפור במחלה של יעקב, הרגשתי שכדי להודות על הטוב שקרה לנו, אנחנו צריכים לתת הלאה לאחרים, כי מי שרוצה חיים – צריך לתת חיים".
כיום יעקב כבר החלים ממחלת הסרטן ונמצא כשנה לפני גיוסו לצבא. אבל בעקבות אותו מקרה, החליטו בני הזוג לפתוח את ביתם למשפחות נזקקות מהאזור ובמקביל הקימה נטלי את עמותת "נתינה מהלב" בשיתוף פעולה עם בית כנסת יבנה ברעננה. "בכל יום רביעי היינו מביאים פירות וירקות מ'לקט ישראל' ומאפשרים למשפחות מהאזור להגיע לקחת", היא מספרת. "הייתי משאירה את הסחורה בחצר עד למחרת, כדי לאפשר גם למי שהתביישו, להגיע בלילה ולאסוף את סלי המזון. אבל כל הזמן היה לי חלום לפתוח מרכז שייתן להם 'חווית קנייה' כמו של סופר, מבלי שיצטרכו לשלם על כך".
אך הדרך להגשמת החלום ופתיחת המכולת החברתית לא הייתה קלה ולאורכה היו גם לא מעט אנשים שלא האמינו בנטלי ובחלום שלה: "במשך המון שנים רציתי להוציא את הרעיון לפועל וניסיתי לקדם אותו בכל מיני דרכים ומול כל מיני גורמים. לא פעם אנשים סביבי טענו שאני חולמת ושזה לא יכול לקרות. באחת הפעמים, כשפניתי לגורם בכיר בעיריית רעננה ואמרתי לו שיש לי חלום, הוא אמר לי 'תמשיכי לחלום'. אבל לא נתתי לזה להוריד אותי, הייתי נחושה בדרך", היא אומרת.
לדבריה, משבר הקורונה היה הזרז העיקרי לפתיחת המכולת החברתית. "הבנתי שבגלל משבר הקורונה יש הרבה נזקקים דווקא עכשיו", מסבירה נטלי, "מבחינתי אני רוצה לעשות כמה שיותר, כל עוד אנשים צריכים – שיהיה להם לאן להגיע. בנוסף, החלטנו לפתוח לקראת ראש השנה, כדי שמי שצריך לא יישאר רעב בחג".
איך זה עובד?
"בניתי את זה על קונספט של שוברים. על כל אחד מהמוצרים במכולת יש מחיר ומי שמגיע למקום, מקבל ממני שובר על סך מסוים, בהתאם למצבו הסוציו אקונומי והמשפחתי ומתוך ההיכרות שלי איתם. עם השוברים האלה הם בעצם יכולים 'לקנות' בחנות בהתאם לצורך, מבלי להרגיש נבוכים".
את לא חוששת שיהיו מי שינצלו את היוזמה שלך לרעה?
"מצד אחד אני לעולם לא אשפיל אדם או אוציא אדם בידיים ריקות. למשל, גם אם אני יודעת שאותו אדם קיבל סל מזון מהרווחה. מתוך הבנה שאם הוא הגיע אליי כנראה הוא זקוק לעוד. אני דוגלת בכבוד האדם וחירותו. מצד שני, אני כן יודעת לזהות מקרים של שרלטנים, מתוך ניסיון של שנים. אני יודעת איך לבדוק את מהימנות הדברים, וגם לשים גבולות בלי לבייש אף אחד".
רוצים להישאר מעודכנים?
אם יש אידיאולוגיה שמלווה את נטלי לאורך חייה היא "היום אתה מקבל – מחר אתה נותן". אידיאולוגיה שקיבלה תוקף פעם אחר פעם, במיוחד בשנה וחצי האחרונות, בעקבות משבר הקורונה. "בתקופת הקורונה, גייסתי סביבי הרבה מתנדבים – חלקם היו בחל"ת או איבדו את עבודתם בגלל המצב. מצד אחד הם באו לעזור ולתת למשפחות שזקוקות, אבל מצד שני היו זקוקים בעצמם. כשאנשים רגילים שיש להם ופתאום אין, מאוד לא נוח להם לבקש. אני זוכרת שאחד המתנדבים פנה אליי ואמר שאמנם היום הוא למטה, אבל כשיהיה שוב למעלה הוא מבטיח לעזור לי מבלי שאבקש, וזה באמת מה שעשה. בין היתר הוא עזר לי לשכור את המקום עבור המכולת", היא מספרת בהתרגשות.
מאיפה את מגייסת את המוצרים והכסף?
"את המצרכים אני רוכשת מכסף שתורמים לחשבון העמותה, בנוסף למצרכים שתושבים תורמים. האנשים בקהילה עוזרים המון, כל אחד נותן מה שהוא יכול. יש הרבה אנשים טובים שעוזרים ותורמים מזמנם ומכיסם. אפילו ראש העיר נרתם לעניין, כששמע שמתפנה מבנה מסוים של העירייה הוא שמר אותו לטובת המטרה הזו".
ידעת שגם בערים נוספות קמו יוזמות דומות?
"כן. קיבלתי מבול של הודעות מאנשים שאמרו לי 'איזה קטע, זה הרעיון שלך'. אני כל כך מרוצה מזה שיש עוד מקומות כאלה בארץ, אני יודעת על פתח תקוה ועל אשקלון וזה ממש משמח אותי. אני לא מחזיקה שום דבר לעצמי, להפך, אני מאמינה בדוגמה אישית לדור הבא. אני שואפת שהילדים שלנו ידעו להכיר תודה על מה שיש להם ולעזור לאחרים – להיות ערניים ואמפטיים לסביבה. הלוואי וכולנו נהיה ערבים זה לזה כחברה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות