קצת על עצמך: “אני דן מואב, בן 39, מנהל שיווק אינטרנטי ומרצה לשיווק באינטרנט – גוגל אנליטיקס וSEO, במכללת תל אביב יפו. פרוד, אב לשניים – בת 6.5 ובן 3. אני בוגר תואר ראשון במכללה למנהל עם התמחות בשיווק ומערכות מידע. אני אוהב להיות אבא, לרכוב על אופניים, לשחק טניס שולחן וגולת הכותרת – חופשת הסקי השנתית שלי”.
רקע בעיר: “נולדתי וגדלתי בירושלים. לפני כ-20 שנה עזבתי את ירושלים ועברתי לגור בראשון לציון, לאחר מכן בתל אביב ובגבעת עדה ולפני כחמש שנים הגעתי להרצליה בעקבות אבא שלי שגר בעיר. הרצליה הפתיעה אותי ברמת הסדר והניקיון וההשקעה בתושב. אני מרגיש שיש כאן תמורה טובה יותר לארנונה מכל מקום אחר שגרתי בו”.
מאיפה האהבה למטבח: “מאז שהייתי ילד התעניינתי באוכל. במרקמים, שילובים, צבעים וטעמים. כבר בגיל 3 הכנתי לעצמי כריכים מעניינים. כריך הדגל היה: לחם, גבינה לבנה, פפריקה פלפל מלח בצל קצוץ, חביתה, מלפפון ועגבנייה. בגיל מאוחר יותר הוספתי פרוסות חציל קלוי והרי לכם, המצאתי את הסביח מחדש ולא ידעתי אפילו. כשהגעתי לגובה של השיש התחלתי להתנסות יותר במטבח והתאהבתי”.
שף או קונדיטור אהוב: “מאיר אדוני. מסעדת כתית זכורה לי וגם כל ביס וביס במנות המורכבות והמדהימות, כמו מנת הטרטר שהיתה מסודרת כנחש, וכל ביס הביא עמו הפתעה מדהימה אחרת”.
המנה האהובה: “מאז שאני ילד קטן המנה האהובה עלי היא שווארמה קומפלט בפיתה. היא שודרגה ללאפה במשך השנים, בכפוף לטריות ולאיכות”.
בישול או אפייה: “גם וגם, ואפילו טיגון עמוק או סו-ויד. לאחרונה התחלתי להכין שוקולד – טבלאות ופרלינים. אני תמיד שמח ללמוד שיטות בישול חדשות”.
מה התבלין שלך: “מלח, פלפל, שום, שמן זית, פפריקה וזרעי כוסברה – למטבח מקומי. למטבח תאילנדי – סויה צ׳ילי שום סוכר כוסברה או בזיליקום. לקונדיטוריה – וניל ופיסטוק”.
מה בתפריט של יום שישי: “משתנה. אין אצלנו ארוחות שישי מושקעות. אני מבשל כל יום כמעט ומה שבא לי. המנה האהובה על הילדים שלי היא אורז ושעועית שחורה. לפעמים אני מכין צ׳יפס, המבורגרים, פסטות, סלטים, ירקות בתנור למיניהם, פיצה, כריכים, סטייקים, מוקפצים למיניהם. באמת אין סוף”.
המנה הראשונה שהכנת: “שוקי עוף בגריל בתיבול משגע – שמן עם שום כתוש ופפריקה ועוד תבלינים טובים. תודה לאבא שלי שלימד אותי”.
המנה הכי מוזרה שהכנת: “’גלקטובוריקו’, ולא רק בגלל השם. התברר שהיוונים מכינים עוגות באופן מוזר. הם משתמשים בסולת במקום בקמח כך שבעצם העוגה עשויה מדייסת סולת דחוסה. הם אוהבים להוסיף את הארומה של פירות הדר דרך הקליפות ולתבל במרקחת ענבים. בתוספת של עלעלי פילו הקינוח הזה הוא לרוב הפתעה לחיך הישראלי. אגב, בטיול שלי לתאילנד עצר האוטובוס בפונדק דרכים. מחוצה לו היתה גברת עם דוכן ועל הדוכן אננס עם סוכר אדום. שמחתי לנסות את המנה המיוחדת ומאוד סבלתי. התברר שהסוכר היה בעצם צ’ילי”.
מה לא תסכים לבשל או לאכול: “חשבתי שאני יכול לאכול הכל עד שהגעתי לסין וראיתי שיפודי חרקים חיים. דווקא את זה לא הצלחתי להביא את עצמי לנסות. את כל השאר באמת שכן. חרקים לא יכנסו למטבח שלי, לפחות לא במודע”.
מתכון לשבת: אוזני המן עם פרג
למתכון שלי לאוזני המן אני משתמש בבצק פריך מועשר בשקדים. הבצק לבדו (אפוי כמובן) מאוד טעים ונוח לעבודה וטוב יותר מכל אזני ההמן שטעמתי אי פעם.
המצרכים לבצק:
200 גרם חמאה רכה (להשאיר בחוץ כמה שעות אם היתה במקרר) , 120 גרם (12 כפות) אבקת סוכר, 40 גרם שקדים טחונים דק (כדאי לבקש לטחון שקדים שלמים בחנות פיצוחים), 2 ביצים בטמפ׳ החדר, טרופות, 340 גרם קמח לבן, מעט ולפי הטעם: תמצית וניל, גרידת לימון ומלח
אופן ההכנה:
לוקחים חמאה, אבקת סוכר, אבקת שקדים, וניל, גרידת לימון, מלח ומערבבים במיקסר (וו גיטרה) לקרם אחיד וחלק. מוסיפים ביצים טרופות בזרם דק מאוד תוך ערבול במהירות בינונית עד שהן נטמעות לגמרי בתערובת. עוצרים את המיקסר, מנפים פנימה את הקמח ומערבלים במהירות מינימלית עד שמתאחד. מעבירים את הבצק לניילון נצמד, מעצבים בצורת תיבה ומניחים במקרר לשעה לפחות.
המצרכים למלית:
200 גרם פרג טחון טרי, 100-50 גרם סוכר לבן (תלוי במתיקות הרצויה), 1 כף סולת , כפית גרידת לימון מגוררת דק מאוד, 240 מ”ל חלב או תחליף חלב
50 גרם שקדים טחונים , 50 גרם חמאה , טיפה מלח
אופן ההכנה:
מבשלים את כל החומרים, למעט החמאה והשקדים הטחונים, במשך מספר דקות עד שהתערובת נראית יבשה. מסירים מהאש ומיד מוסיפים קוביות חמאה ושקדים טחונים. מקררים את התערובת.
הרכבת האוזניים:
מוציאים את הבצק מהמקרר ולשים אותו קצת עד שהוא הופך גמיש. משטחים את הבדק לעלה דק(!) בעובי של 3-2 מ״מ. קורצים עיגולים בגודל הרצוי. מוציאים את המילוי הקר ומניחים כדור מלית במרכז כל עיגול בצק. מברישים בביצה טרופה את השוליים ומקפלים לצורת אוזן המן. מניחים בתבנית המרופדת בנייר אפיה. אופים ב-180-170 מעלות כ-6-5 דקות עד שהאוזניים מתחילות לקבל צבע. מוציאים מקררים וטורפים. האוזניים ישמרו במקרר עד שלושה ימים. לאחר מכן אפשר עוד לאכול אותן אבל המרקם יהיה רך ולא פריך.
בתיאבון
שבת שלום!
תגובות