לבטח שמעתם את המונחים 'קהילות ממשיות' או 'וירטואליות', 'קהילות מקומיות' או 'בינלאומיות', 'קהילות מקצועיות', 'התנדבותיות', ואפילו 'קהילות פנאי'. "דווקא בעידן הגלובלי גוברת חשיבותן של קהילות", אומרת ראשת התוכנית החדשה לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל, פרופ' מרים ביליג, "הנטייה של אנשים להשתייך לקהילות במעגלים חברתיים שונים הולכת ומתרחבת, מתוך ההבנה שדרך שותפות בקהילה ניתן לקדם רעיונות ולספק מענה לצרכים משותפים של בעלי עניין. גם הרשתות החברתיות האיצו את התפתחותן של קהילות וירטואליות המאגדות אנשים מהארץ ומהעולם".
התוכנית החדשה, והראשונה מסוגה בישראל, שמתחילה באוניברסיטת אריאל, תעניק לבוגרות ולבוגרים לא רק את הידע והכלים העדכניים ביותר להבנה ולניתוח של השדה המתפתח לפעילות קהילתית, אלא גם ארגז כלים מקצועי לליווי ולייעוץ והובלת שינויים חברתיים וארגוניים. "זהו צורך שמורגש לא רק במחקר האקדמי, אלא גם בשטח, ואנחנו רואים אותו החל מיישובים קהילתיים וארגונים חינוכיים ועד לעולם העסקים והתאגידים", מסבירה פרופ' ביליג, בעצמה סוציולוגית המתמחה בהיבטים החברתיים של התכנון, חוקרת קהילות עירוניות וכפריות במצבי משבר ושינוי. "היתרון שמביאים איתם סוציולוגים לשטח הוא יכולת התבוננות רב ממדית המביאה בחשבון את מערך יחסי הכוחות, התהליכים החברתיים והשונות התרבותית. ידע זה מסייע להם לזהות ולמפות באופן רגיש ומעמיק יותר את הבדלי הציפיות, ההתנהגות והרגשות שבין פרטים וקבוצות".
בוגרי התוכנית יוכלו להשתלב במגוון רחב של משרות בשוק הפרטי, הציבורי, ברשויות מקומיות, בארגוני מלכ"ר ובמוסדות שונים. "אין כמעט תחום חברתי שלא מתארגן, בדרך זו או אחרת, סביב זהות ופעילות קהילתית", מוסיפה ביליג. "תוכניות להתחדשות עירונית מתבססות על הקמתן של מִנְהָלות שכונה שבהן מועסקים רכזי קהילה. רשויות מקומיות מעסיקות רכזי קהילות ביישובים הכפריים והקהילתיים. רכזי קהילות נדרשים גם בארגונים חברתיים הפועלים לקידום אזורי הפריפריה, כגון: גרעיני סטודנטים, הקיבוץ המתחדש, גרעינים חברתיים ותורניים".
"זה בולט מאד גם בעולם העסקים והארגונים", מוסיף ד"ר רוני מש, מומחה לייעוץ ארגוני שיצטרף לסגל ההוראה וינחה בהמשך גם סדנאות מעשיות. "בעולם הפוסט מודרני נוהגים מנכ"לים להניע את עובדיהם באמצעות מנהיגות מחוללת רגשות, ובתוך כך יצירת קהילות של עובדים על בסיס הזהות הארגונית והמקצועית שלהם. במקביל לכך, תאגידים מחזקים את קשריהם עם הקהילות הסובבות אותם. תעשיות ההייטק, למשל, משיקות תוכניות לקשרי תעשייה-קהילה ולחיבור בני נוער למדע. וכמובן, אין כמעט גוף מדיה או עסק מבוסס רשת שלא נזקק למיומנויות בניהול קהילות גולשים וצרכנים ברשתות החברתיות".
הפוטנציאל המחקרי והמקצועי של ניתוח וניהול קהילות שזור בתחומי המחקר וההוראה של סגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. "כסוציולוג צבאי אני רואה את הצמיחה החשובה של קהילות צבאיות בלתי פורמאליות", מתאר פרופ' עוזי בן-שלום, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. "בימים אלה אני בעיצומו של מחקר עומק על קהילות לוחמים הפועלות בשדה הקרב, על קהילות מילואימניקים ועל פעילות קהילתית של ותיקי מלחמות ישראל ברשתות חברתיות – ובכל אלה אני מצפה מאד לשלב תלמידי מחקר לתואר שני".
"אנחנו רואים את התפקיד הקריטי שממלאת זהות קהילתית גם בחברה האזרחית", מסבירה ד"ר דני בביס, החוקרת קהילות מהגרים וארגוני שינוי חברתי בישראל. "החברה האזרחית, עולם העמותות וארגוני המגזר השלישי, פועלים בתוך רשת של קהילות – הן כסוכני שינוי והן בתוך המארג הקהילתי שבתוכו מתקיימת הפעילות: הגיל השלישי, מטופלים, מהגרי עבודה, ומה לא. ומעבר לכל אלה, ישנן 'קהילות שקופות' ולא מוכרות לחברה הישראלית, שמקבלות נראות והכרה דרך המחקר הסוציולוגי".
התוכנית החדשה תציע לבוגריה הכשרה תיאורטית, התנסות מחקרית ומפגש בלתי אמצעי עם השטח. לצד הקורסים העיוניים העשירים והמגוונים, יתקיימו סדנאות מחקר מתקדמות, ייערכו סיורים ומפגשים עם בעלי תפקידים ומומחים, ובעיקר התנסות מעשית בניתוח תהליכים קהילתיים ושינוי חברתי, תחת הדרכה וליווי של סגל המרצות והמרצים בתוכנית החדשה.
לפרטים והרשמה לחצו כאן
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן שיווקי
תגובות