בארה"ב החלה לפני מספר שנים תכנית ייעודית להדרכת עורכי דין לדיני משפחה על ידי עובדים סוציאליים, המקנים לעורכי הדין כלים אבחוניים וטיפוליים להתמודדות עם אתגרים נפוצים רבים שעומדים בפניהם במהלך ייצוג הורים בתיקי גירושין ובסוגיית המשמורת.
נומי יצחק הררי, עורכת דין לדיני משפחה ומגשרת שעבדה כעובדת סוציאלית בתפקידים בכירים, אומרת: "הידע והניסיון בעבודה סוציאלית הוא ערך משמעותי ולעתים בלתי ניתן לוויתור בתיקי גירושין. אין זה מפליא שבארה"ב השכילו לשלב את ההדרכות הללו. עורכי דין לדיני משפחה עוסקים בנושאים כל כך רגישים ומורכבים, כך שזה חיוני שיהיו להם כלים להתמודדות. הם מלווים את לקוחותיהם הנמצאים בעת משבר הקשה בחייהם, ובעת הייצוג בתיק עולים דברים שלא בהכרח קשורים רק להיבט המשפטי.
"מה תעשה כעורך דין, כשלקוחה שלך מתפרצת בבכי ואינה מסוגלת להתעשת ולחזור לאולם המשפט? כיצד תתמודד עם לקוח שרומז על כוונה להזיק לבני משפחתו? הכלים הטיפוליים אותם רכשתי ובהם השתמשתי לאורך שנות עבודתי כעובדת סוציאלית, מאפשרים לי לסייע ללקוחותיי בהיבטים הרגשיים, מעבר למקצועיות ניהול התיק המשפטי". כך מציינת יצחק הררי.
מאילו יתרונות משפטיים נהנים לקוחותייך בתיקי גירושין, בשל שנות ניסיונך הרבות כעובדת סוציאלית בתפקידים בכירים?
"עבדתי במשך 12 שנים כעובדת סוציאלית בתפקיד בכיר כמנהלת שירותים חברתיים, ואני מכירה היטב את עולם הרווחה ואת פקידות הסעד. בתיק גירושין מי שקובע כיצד תיראה משמורת הילדים היא פקידת הסעד ולא השופט. השופט נותן סמכות לפקידת הסעד לערוך תסקיר (דוח סוציאלי) שבו היא ממליצה לגבי המשמורת (האם משמורת משותפת, משמורת אם או אב). כעובדת סוציאלית בעברי, כתבתי מאות דוחות כאלו ואני יודעת בדיוק מה פקידת הסעד בודקת בבואה להמליץ על המשמורת. כאשר אני מייצגת הורה בתיק גירושין, אני יודעת לפתוח בקלות ערוץ תקשורת עם פקידות הסעד ולדבר איתן בשפה שלהן.
"מעבר לכך, מאחר ואני יודעת בדיוק מה פקידות הסעד בוחנות לצורך גיבוש ההמלצה לגבי המשמורת, אני מכינה את הלקוח/ה שלי בהתאם. אני מסבירה ללקוחותיי כיצד ייראו הפגישות עם פקידת הסעד, עם מי תערכנה הפגישות ואילו שאלות יישאלו.
"כמו כן, אני עוברת איתם על הדגשים החשובים וכיצד לנהוג במהלך הפגישות, הן האישיות עם פקידת הסעד והן המשותפות עם ההורה השני ו/ או עם הילדים. כיצד האינטראקציה ביניהם צריכה להיות, מה פקידת הסעד בוחנת בעת ביקור בית ועד הפרטים הקטנים ביותר. יש לי את השפה המשותפת והמקצועית עם הרווחה ופקידות הסעד כעובדת סוציאלית וזה יתרון אדיר ללקוחותיי כי באמצעות הידע והניסיון המקצועי שלי, אני יכולה להשפיע על התוצאות. בעת הצורך, אני יושבת בוועדות של הרווחה ומכריעה את הכף לטובת הלקוח שלי".
ויש לך מומחיות ספציפית בתחום הניכור ההורי?
"אכן. כעובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית במשך 25 שנים, ניכור הורי הוא אחד התחומים הקשים שבהם ניכר היתרון שלי. זהו נושא מורכב ומשמעותי. תסמונת הניכור ההורי הוגדרה על ידי פרופסור ריצ'ארד גארדנר מארה"ב ב-1985 כ'הפרעה המתרחשת בעקבות גירושין או פירוד, שבה הילד מפתח ניכור בוטה כלפי ההורה שאינו משמורן ומסרב ליצור עמו קשר'. גרדנר חילק את התסמונת לשלוש רמות: חמורה, מתונה וקלה – מתוך כוונה לקבוע את דרך הטיפול בבעיה ומתן פתרון לסוגיה מבחינה משפטית. בתי המשפט נדרשים לתורתו של גרדנר ועושים בה שימוש בסכסוכי משמורת במקרים של סרבנות קשר קשה בין ילדים להוריהם, ואף הורו על הוצאתם של הילדים מידי ההורה המשמורן לסביבה אחרת ולעיתים אף על העברתם להורה המנוכר, בכדי למנוע את הנזקים הבלתי הפיכים לטווח הארוך לילד אשר סובל מקונפליקט נאמנויות.
"כשיש קונפליקט גירושין מאוד מורכב בין ההורים, במקרים מסוימים אחד ההורים גורר את הילדים ל'מלחמה' בהורה השני. הוא למעשה 'מרעיל' את הילדים כנגד ההורה השני, מייצר קשיים במפגשים ביניהם ומרחיק ממנו/ממנה את הילדים. זה עשוי להוביל למצב של 'סרבנות קשר', עד אשר הילדים מסרבים להיפגש עם אחד ההורים.
"גם בתיקים אלו פקידת הסעד נכנסת לתמונה ועורכת תסקיר כשבסופו מופיעות המלצותיה ונדרש ליווי משפטי וטיפולי בהתאם.
"היתרון שלי כעורכת דין בתחום דיני המשפחה וכעובדת סוציאלית לשעבר אשר קדושת המשפחה הוא נר לרגליי, בא לידי ביטוי לא רק בהיבט המשפטי. ברשותי כלים טיפוליים לסייע להורים בתקופות קשות כאלו, לעמוד לצדם ולהיות שם עבורם לכל עניין וצורך. תיקים של ניכור הורי כמו גם תיקי גירושין, הם כאמור מאוד טעונים רגשית וחשוב שעורך הדין יספק גם את ההיבט המקצועי וגם את ההתייחסות הרגשית הנדרשת עבור לקוחותיו".
מהם הקווים המנחים שלך בדיני משפחה?
"הקו המנחה הבולט ביותר והמטרה שלי בעצם היא שהמחלוקות ייפתרו והסוגיות המשפטיות אף הן יסתיימו בדרכי פשרה ונועם. אני תמיד רואה את טובת הילדים לנגד עיניי ומתוך הניסיון שצברתי כעורכת דין בתחום והטיפולים המשפחתיים שבצעתי, אני מאמינה בהחלט ששני תאים משפחתיים נפרדים יכולים להוות משפחה אחת אם הם ישתפו פעולה ויתקשרו באופן מיטבי ביניהם. 'two homes one family' זו השליחות שלי ולשם אני חותרת. טובת הקטינים חשובה לי ביותר.
"גם בתהליך הגישור אני משלבת מיומנויות מעולם הטיפול, וכשמגיעים אליי שני אנשים לגישור אני משלבת לצד הטיפול המשפטי המקצועי גם טיפול זוגי/משפחתי לשם הנעה להסכמות ומשם לשיתוף פעולה למען הילדים. לעיתים רבות אני משלבת גם הדרכת הורים. אני גאה לומר ש- 95% מהגישורים שלי מצליחים, אני עובדת סוציאלית בנשמתי ורואים את זה מיד".
נומי יצחק הררי – עורכת דין לדיני משפחה ומגשרת
כתובת המשרד: מגדל אלון 2, יגאל אלון 94, קומה 12, תל אביב.
קישור לראיון עם עו"ד יצחק הררי בנושא גירושין בתכנית של אודטה
קישור לראיון עם עו"ד יצחק הררי בנושא ניכור הורי בתכנית של אודטה
טלפון: 050-9929428
נומי הררי. צילום: רון קאהן
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות