התלמיד יריב פישר: "הייתי ספורטאי בנשמה, לכימיה פחות התחברתי"

ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, ספר לנו באלו בתי ספר למדת ואיזה תלמיד היית?.
"גדלתי בשיכון ויצמן ועברתי את כל מסלול ילדותי ונעוריי בעיר: מגן כלנית, ביה"ס ויצמן עם נאווה קליין המורה האגדית, בחט"ב שמואל הנגיד, בתיכון הראשונים ואוניברסיטת רייכמן. הייתי תלמיד שמחובר מאוד לספורט, כבר בבית הספר היסודי גיליתי את הכדוריד, ענף שהפך להיות כל חיי. בחטיבה הייתי בכיתת הספורט ז'7, פגשתי את המאמן האגדי לספורט עקיבא לפלר ז"ל ואת שמשון הס, שהאמינו בי ודחפו אותי עד התיכון. זו הסיבה שאני מאמין בכל ליבי שכל ילד צריך סיפור הצלחה ומישהו אחד שיאמין בו. היעד הוא שכל ילד וילדה בעיר ייקחו חלק בחינוך הבלתי פורמלי – לתת להם עולם של חלומות, חוויות וערכים. זו גם הסיבה שאנחנו מרחיבים את תכנית "כיף בחוג" המעניקה חוג חינם לילדי הרצליה, ושואפים להגדיל את פעילות החינוך הבלתי פורמלי בעשרות אחוזים".

איזה מורה היית רוצה לפגוש?
את המורה לחיים האחת והיחידה עדי אלטשולר. יזמית חברתית, מייסדת "כנפיים של קרמבו" ו"זיכרון בסלון", שפועלת למען שוויון, הכלה וזיכרון משותף. בחרתי בה כי לדעתי היא מחנכת לחיים, שמראה שאפשר לשנות את העולם כבר מגיל צעיר, עם חלום, אומץ ויכולת להוביל אחרים. עם דמויות שמאמינות בדרך הערכית של עדי ושלנו, נמשיך להצליח לשמר ולהביא את אנשי החינוך הכי טובים בארץ לעיר.

מהו הזיכרון הכי משמעותי שלך מתקופת הלימודים?
בסוף זוכרים את הדברים הקטנים והמשמעותיים, הטיולים השנתיים, הרגעים של החבורה שהולכת איתי עד היום ביחד וכמובן טקסי הסיום. רגעים של אושר, התרגשות והשלמה, בהם הסתכלתי אחורה והבנתי שעם כל הקושי והמורכבות, היה שווה לדבוק במטרה ולהשיג. היום, כשאני נואם בפני הבוגרים החדשים, אני תמיד מבקש מהבוגרים גם ללכת בסוף הטקס ולחבק את ההורים והמשפחה – להם מגיעה התודה הגדולה מכל על אותו רגע.

איזה מקצוע הכי אהבת, איזה מקצוע לא אהבת ומדוע?
ברור שספורט – הייתי ספורטאי בנשמה. למתמטיקה או כימיה לעומת זאת, פחות התחברתי.

מה הכי בלט אצלך במישור החברתי?
החבורה של כיתת ספורט בחטיבה, הייתה מגובשת וחזקה. הלכנו ביחד עד הגיוס, זה נתן לנו גב חברתי, הייתי מוקף במלא ידידות- שתיים מהן, טלי ועינב, חברות נפש שלי עד היום, ואחת נוספת הפכה לימים להיות גם גיסתי – לילך. דרך מועצת התלמידים הקמתי עם ברוך לוי את רדיו התלמידים בתיכון הראשונים, שקיים עד היום.

מה הכי הכעיס את המורים אצלך ומה המורים הכי אהבו אצלך?
לשמחתי ומזלי היו לי תמיד מורות ומורים שבאו עם ברק בעיניים והבינו אותנו ותמכו. כעסו עלי בעיקר על חוסר נוכחות – במבט לאחור זה מרגיש כמו מעשה מטופש, שפשוט לא כיבד את עצמי ולא את מוריי. בתיכון כבר עבדתי, הכדוריד, מועצת תלמידים, רדיו תלמידים והחברים – המורים ידעו לתת לי את הגב לממש את עצמי בדרך הטובה ביותר לצד הלימודים.

מהו הדבר הכי טוב במערכת החינוך?
אנשי החינוך, נשות החינוך, מעטפת החינוך. האנשים המופלאים שקמים כל בוקר כדי לגדל את דור העתיד ודור העכשיו הישראליים. אני לוקח מהאנשים הללו השראה – הם לא שם בשביל המשכורת. הם שם בשביל הילדים של כולנו, לעטוף אותם, לחנך אותם ולאפשר להם לחלום בגדול.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

אם היית יכול לשנות דבר אחד במערכת החינוך, מה זה היה ומדוע?
צוותי החינוך חייבים לקבל יותר. מהשכר והתנאים, המקרים שמתפרסמים לאחרונה מוכיחים זאת. הרצליה לא תתנהל ככה. אם לעולם ההייטק יש את "מייקרוסופט" – אז לעולם החינוך הישראלי תהיה את מערכת החינוך בהרצליה. השקענו בקיץ האחרון עשרות מיליוני שקלים, בין היתר גם בחדרי מורים, שירותי מורים וציוד חדיש עבורם, חלק ניכר מיחידות הדיור שנבנה בקרוב בפרויקטים של "דיור בר השגה" – ילכו בעדיפות למורים. בכל דבר במעטפת, בו העירייה תוכל לסייע נהיה הראשונים לעשות כך.

מה אתה מאחל לתלמידי העיר לקראת פתיחת שנת הלימודים?
"אני מאחל לכל ילדות וילדי הרצליה (וגם להורים שלהם) – שנת לימודים מוצלחת, מלאה בחברים חדשים, מעצימה ומלאת חוויות בלתי נשכחות, ושכל משאלות ליבכם יתגשמו לטובה!".