קדימה הסתער! יובל עילם מהרצליה מכין נערים לצבא ולחיים

רשמית, יובל עילם השתחרר מהצבא ב-1986. בפועל, הוא עוד שם. כלומר, לא ממש לובש חאקי, אפוד ונשק, אבל הוא מעולם לא עזב את הצבא. מאז שהשתחרר, מעביר יובל עילם, בן הרצליה ותושב העיר עד היום, אימוני הכנה לבני נוער לקראת גיוסם הצבאי. הוא הראשון שהחל להוביל נערים ונערות משולהבים בדיונות של חופי הרצליה, עוזר להם להגיע מוכנים למעבר החד מהאזרחות לצבא ולגבש חוסן מנטאלי לקראת הכניסה אל המערכת הצבאית. מעל ל-8,000 בני נוער עברו אצלו, רבים המשיכו לשירות קרבי בסיירות ויחידות מובחרות.

הוא בן 53. למד בתיכון הראשונים בהרצליה, בצבא שירת ביחידת החילוץ של חיל האוויר, המוכרת כ"669". הוא השתחרר בדרגת סמל ראשון ומיד פתח באימוני ההכנה. במקביל סיים תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני במינהל חינוך. הוא מספר שנערים מגיעים אליו מרחבי אזור חיוג 09: הרצליה, רעננה, כפר סבא, הוד השרון, רמת השרון, וגם מערים מרוחקות יותר כמו פתח תקווה וסביבתה.

"זו מסגרת שנקראת מרכז יובל עילם, קיימת כבר 32 שנה ומטרתה להכין את בני הנוער לצבא ולחיים", הוא אומר. "הרעיון הוא ללמד דרך הפעילות הגופנית לשפר את הביטחון, ללמד אותם להציב מטרות, וזאת באמצעות אימונים ושיחות. אנחנו מקיימים שלושה אימונים בשבוע ושיחה שבועית אחת".

מי מגיע אליה?

"מגיעים בני נוער בגילאי תיכון. יש את אלה שרוצים להתגייס ליחידות נבחרות ובאים אלינו כדי להתאמן ולקבל את הכלים, ויש את מי שרוצה לקבל את כל מה שיש לנו לתת אבל המטרה שלהם אינה קרבית".

גם בנות מגיעות?

"יש פה בנות כבר 28 שנים, והרבה מהן שואפות להגיע, ומגיעות, לתפקידים יוקרתיים. היו אצלי ארבע טייסות וביניהן טייסת קרב, בחורות יצאו מפה לקורס חובלים וכמובן לוחמות בחילות שדה. בדיוק אתמול חיילת שהיתה חניכה אצלי סיימה מסלול ביחידה מובחרת של התותחנים שנקראת "רוכב שמיים".

בנות באימון של יובל עילם

כמה בנות מגיעות להכנות שאתה עושה?

"בנות תופסות בערך בערך 10-12 אחוזים. בשנים האחרונות אני לא רואה עליה או ירידה. יש אוכלוסיות, כמו הדתיות, ששם יש עלייה משמעותית בגיוס לצבא. מדי פעם מגיעות בנות דתיות, בדרך כלל הן מגיעות מיהודה ושומרון, ואומרות 'למה רק בנים, גם אנחנו נעשה את זה'. בניגוד מוחלט לדעת הרבנים, כמובן".

הגיעו אליך בנות דתיות?

"בטח, בדרך כלל בקיץ, מגיעות עם שמלות ארוכות ומרשים לראות אותן מתאמנות ככה".

ואיך הולך להן?

"יש כלל ברזל בחיים: אם אתה מונע מתוך ערכים, ילך לך קל יותר, כי אתה מונע על ידי משהו גדול ממך. הרבה מהחבר'ה שמגיעים אלי מונעים מסיבות של הגשמה עצמית, כלומר מערכים אישיים. ומה שמניע אותך עושה הבדל משמעותי".

אימון אצל יובל עילם

אתה מזהה הבדל בין בנים לבנות שמגיעים אליך?"ההבדלים אדירים. הבנות הרבה יותר ורבליות, מביעות את עצמן, מתחברות אחת לשניה, עבורן זה בדרך כלל משהו חדש, גילוי. מילדות, הבנים הם אלה שרצים, מתלכלכים, נאבקים, והבנות משחקות בבובות וחמש אבנים. כולנו יודעים מה זה ערימת ילדים, אבל אין דבר כזה ערימת ילדות. החברה מכוונת אותן למקום מסוים. ואז, כשהן מגיעות לפה, זה סוג של גילוי עבורן".

האם לדעתך צריך לפתוח את החיילות הקרביים לשירות נשים באופן גורף?

"שאלה מורכבת, כי ברור שיש נשים שיכולות להתאים. אם החברה בישראל היתה כמו בספרטה ואומרת שכל מי שנולד יהיה לוחם או לוחמת, אז היא היתה מכוונת לשם. אבל בפועל, לא מגדלים את הבנות לכיוון זה. ואז, כשביום אחד בסוף י"ב אומרים להן 'בואו תהיו קרביות', מגלים פערים ניכרים".

"אבל הדברים נקבעים בשטח, ובשטח הצבא הולך ונפתח לשירות נשים. רואים לוחמות ביחידות מובחרות, יש ביחידת עוקץ לוחמת שמובילה צוותים בשטח ובמבצעים, יש היום שיריונריות שמרימות פגזים של 30-40 ק"ג, ולא אחד או שניים. זו מהפכה שלמה ולא ירחק היום שיחידות נוספות ייפתחו. והמטרה שלי היא להעצים אותן, להראות להן שהן יכולות. והן מגיבות לזה נפלא".

יובל עילם

איך התגלגלת להכין נערים לגיוס בצבא? מאיפה זה התחיל?

"אחרי הלימודים בתיכון הראשונים התגייסתי לצבא, ליחידת החילוץ של חיל האוויר, 669. וכבר במהלך השירות הסדיר ראיתי גם על עצמי וגם על החברים מסביב את ההתמודדויות הקשות, את המעבר הדרמטי מהימים היפים בתיכון לצבא. אתה לא יודע מה זה צבא עד שאתה לא מתגייס לצבא. ומתוך המערכת התחלתי לשאול את עצמי שאלות: איך זה שאף אחד לא מכין אותך, איך זה שאתה לא יודע כלום, הכל שמועות. ראיתי חברים שחטפו בומבות פיזיות ומנטליות ואף אחד לא מתייחס לזה. ואחרי הצבא חבר ישב איתי ושאל אותי איך מגיעים ליחידה. ישבתי איתו והסברתי לו וראיתי שהוא לא יודע כלום. ואז אמרתי לעצמי שגם אני לא ידעתי כלום. ומפה עלה לי הרעיון. איך זה יכול להיות שבתיכון אנחנו לומדים היסטוריה, ביולוגיה, תנ"ך, פיזיקה, כל מני מקצועות נחמדים שרובנו לא משתמשים בהם בחיים. ולעומת זאת, את הדברים שכן צריך, אף אחד לא מלמד אותך".

מהניסיון שלי, הקושי העיקרי בצבא הוא נפשי. כי כושר גופני, גם אם אתה מתגייס שבר כלי, נבנה עם הזמן ואז אתה מתקתק מסעות עם כולם. אבל לחיי הנפש של הלוחם לא מוקדשת תשומת לב בצבא.

"זה לא מדויק. כי ביחידות קרביות הכל קורה תחת פעילות גופנית. עכשיו, אם אני הייתי אלוף התיכון בריצה ושחקן כדורסל מעולה, פתאום אני מגיע לצבא וכל המיומנויות שיש לי, הצעד וחצי והקליעה הטובה – פתאום מסעות, אלונקות, זחילות, דברים שאף פעם לא עשיתי. אם אתה לא מתאמן באופן ספציפי, כל מה שעשית קודם כמעט לא רלבנטי. זה כמו בכל דבר: אם אתה רוצה להצליח במתמטיקה אבל לומד היסטוריה, לא תהיה מוכן למתמטיקה. מילת המפתח היא ספציפיות. אם אתה לא מתכונן מנטלית, ולמשל מגיע ליום סיירות ואומר 'וואללה, אני אף אחד לא ישבור אותי' אבל לא עלית על דיונה אחת לפני כן ולא התאמנת על ספרינטים וזחילות, השבירה תגיע".

אוקיי, אני מבין איך עושים הכנה למסע אלונקות. פותחים אלונקה, מעמיסים מישהו ויוצאים לדרך. אבל איך אתה מכין את המתגייסים ללחץ הנפשי הקשה, שאין ספק שייתקלו בו בטירונות ובשירות הצבאי בכלל?

"אתה נוגע בנקודה חשובה. אני יכול להכין, כמו לאולימפיאדה או לכל דבר אחר – בסוף הדבר האמיתי הוא עסק אחר לגמרי. אבל אפשר לעשות סימולציות ולתרגל. למשל, היום באימון נהפוך להם את האימון. הם רגילים לחימום, אחר כך כוח, סיבולת. היום הכל יתהפך, והם יתחילו מהסוף. ככה הם ילמדו להתמודד עם מצבי אי ודאות. הם לומדים לעבוד ביחד. כי אם אתה יוצא לריצה, אתה מקסימום מחליט לעצמך שהיום נרוץ ארבעה ק"מ. בצבא אין את זה, בצבא יש פקודות ואומרים לך מה לעשות. אנחנו מתרגלים גם את זה. כך שההכנה הפיזית והמנטלית משולבות זו בזו".

אימון אצל יובל עילם

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

פותחים הרבה אלונקות אצלך?

"מעט מאד. לפעילות הבסיסית שלנו אין כמעט סממנים צבאיים. לפני גיבושים וימי סיירות אנחנו פותחים קצת אלונקות כדי לתת להם לטעום, שיידעו מה זה. בפעם הראשונה ששמתי אלונקה על הכתפיים הייתי בשוק. זה כבד, זה באסה, אתה שואל מה אני עושה עם זה. אבל אם מתחילים בהדרגה, עם משקלים קלים, לזמן קצר, ולאט לאט בונה את זה, אתה מגיע לצבא וזה קטן עליך, כי עשית את זה כבר".

טל בוארון, בן 18 מנווה ישראל בהרצליה למד בתיכון הראשונים, מתגייס בעוד כשבוע לתותחנים ומספר על הכלים אותם רכש אצל יובל. "קודם כל, למדתי ניהול נכון של לוח זמנים נכון ואיך אני מתקדם ליעד על יד הצבת מטרות. יש לנו מטרת-על שאליה אנו שואפים ואנו סוללים את הדרך אליה על ידי הצבת מטרות קטנות. למשל, אם אני רוצה להצליח בבגרות במתמטיקה, אני לא מסתכל מתחילת השנה על מבחן הבגרות אלא על המבחן הקרוב, איך אני משתפר לקראתו ועובר אותו בצורה הכי טובה. בכיתה י"א, שנה בה אין הרבה בחינות בגרות, הרגשתי שאין לי זמן ואני עמוס. שעות השינה שלי נפגעו, לא מצאתי זמן לחברים. בקיץ לפני כיתה י"ב הצטרפתי ליובל, למדתי איך לארגן לוח זמנים, להספיק הכל ולהצליח בלימודים, להגיע לכל האימונים, וגם לישון טוב בלילה ולצאת עם חברים. למדתי מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה ואנגלית, כולם חמש יחידות לימוד".

גם תומר דרינברג בן ה-19 מכפר סבא, בוגר תיכון גלילי בכפר סבא, שיתגייס ב-14 במרץ לחטיבת הנח"ל, מספר כיצד הקורס סייע לו בתקופת הלימודים " דרך העבודה על הגוף אתה לומד לעבוד על הראש ועל המנטליות.  למשל, בלימודים: לפני שהתחלתי אצל יובל עילם הייתי תלמיד טוב אבל לא מצטיין. הוצאתי ציונים בסדר אבל לא הצטיינתי. אצל יובל עילם אתה לומד שכדי להשיג משהו, צריך לעבוד קשה. קיבלתי ממנו כלים שלאו דווקא קשורים לצבא אלא גם ללימודים ולכל מני תחומים בחיים".

יובל, הצבא של היום שונה עד מאד ממה שהיה בזמננו, ולדעתי שונה לטובה. אתה מעודכן בשינויים המבורכים שעבר הצבא לאורך השנים?

יובל: "ודאי, ודאי. זו החכמה, להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק. זה מתחיל מבוגרים שלי שהיום הם קצינים גבוהים בצבא, ואני בקשר הדוק עם קרוב לאלף מהם. למשל, מפקד יחידת 669 הוא בוגר שלי מלפני עשרים שנה. מבין הטירונים ביחידה, שלושה מהם הם בוגרים שלי גם. אתה צריך לראות את הוואטסאפ שלי, לפעמים מופיעים זה לצד זה תתי אלופים וטירונים בני יומם. זה עוזר לי להיות מעודכן".