המטלות, הארוחות, השגרה והחלומות: פרויקט מיוחד ליום המשפחה

"הייתי מעדיף להיות יציב יותר מבחינה כלכלית"

ערן ועדי דהן מחלקים כוחות בבית ולא רוצים לפספס את הפעילויות עם הילדים שלהם

מי: משפחת דהן. ערן עובד במערכות מידע ב"שיכון ובינוי" באיירפורט סיטי. עדי עובדת כגננת. מאי, בת 6.5 תלמידת כיתה א' בבית הספר נורדאו ונועם, בן 3.5 הולך לגן רקפת. ערן נולד וגר כל ימיו בנווה עמל והמשפחה מתגוררת כיום בשכונה, סמוך לאמו של ערן.

יום בחיינו: "אנחנו קמים בבוקר ביחד שנינו ומארגנים ביחד את הילדים", אומר ערן. "אם עדי לומדת אז אני לוקח את שני הילדים. אם לא, אני לוקח את הבת שלנו לבית הספר והיא לוקחת את נעם לגן. עדי מוציאה את שני הילדים מהצהרונים, אני מגיע בסביבות שש בערב הביתה ושנינו עם הילדים. שיעורים, מקלחות, משחקים, פעילויות, שנינו עושים הכל ביחד. אלה לא דברים שאנחנו לא רוצים לפספס, בטח לא בגילאים האלה.

משפחת דהן

חלוקת תפקידים: "קניות אני עושה בדרך כלל", אומר ערן. "אני עושה יותר כביסות, עדי מבשלת ואני גם עוזר בזה. עדי שוטפת את הבית, אני פחות מתחבר לזה ומעדיף לשטוף כלים".

ארוחות: "5-6 ימים בשבוע. יש לי יומיים שאני נשאר קצת בעבודה ואז חוזר הביתה בשבע במקום בשש ולפעמים הם כבר התחילו לאכול. בשאר השבוע אנחנו אוכלים ביחד בכיף".

על מה לא מוותרים כמשפחה: "אין לנו משהו שהוא מאסט. כמובן שיש ארוחות שישי אצל ההורים, פעם שלי ופעם שלה ועל זה לא מוותרים. משתדלים בשבתות לצאת מהבית ולא להישאר, הילדים שלי מאד אוהבים לצאת, לטייל, לפגוש חברים.

מה הכי חסר כמשפחה: "ביטחון כלכלי. הייתי מעדיף להיות יציב יותר מבחינה כלכלית. אין לנו חובות חוץ מהמשכנתא אבל הייתי שמח להפחית את התשלום שלה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

"החיים שלנו כל כך מהירים, חסר לנו זמן להיות ביחד"

במשפחת אמר לא מוותרים על הטיולים בשבת ותוכלו לפגוש אותם בקפה לנדוור בשישי בצהריים

משפחת אמר

מי: אסף ושרון אמר, בני 37, והבנות נויה בת שבע ועלמה בת ארבע, גרים בנווה ישראל. אסף, יליד הרצליה, מנהל את המערך העסקי של חברת הביטוח AIG, שרון סוכנת נסיעות של הפלגות וקרוזים.

יום בחיינו: "אני", אומרת שרון, ואסף מהנהן. "אני מעירה אותן, מלבישה, מכינה סנדביצ'ים, מכינה תיקים, הקורנפלקס כבר על השולחן ולוקחת אותן לגן ולבית הספר. אחר הצהריים אוספת אותן לחוגים וחברות".

חלוקת תפקידים: "אני אחראי להביא את העוזרת", אומר אסף. "אני אחראי על הלוגיסטיקה: רכבים, חשבונות, ביטוחים, תיקונים. ואני אחראי על הטיולים והכיף בבית".

ארוחות: "לפחות שלוש-ארבע פעמים בשבוע, אם לא יותר. בסופי שבוע אנחנו יושבים ביחד במסעדות, בשישי בצהריים בדרך כלל אנחנו יושבים בלנדוור, בשמש בכיף, זה גם החיבור שלי לעיר, להגיע למרכז העיר בצהריים, כשהחנויות עוד פתוחות".

על מה לא מוותרים כמשפחה: "קודם כל על טיולים בשבת. זה היום היחידי שאני לא מחובר לטלפון. בקיץ יוצאים לאילת, נמצאים במלון וגם אצל אמא של שרון שהיא אילתית. בדרך כלל נוסעים לחו"ל פעם בשנה".

מה הכי חסר לכם כמשפחה: "זמן", אומרת שרון. "זמן להיות ביחד. בחיים שלנו הכל מהר, הכל בהילוך גבוה, הכל מהר. מהרגע שאני מתעוררת הכל עובר בטק-טק-טק, ואין זמן".

משפחת אמר