קוראים לה לימור מילר, היא תושבת רעננה, נשואה ואם לשלושה, בן ושתי בנות. לתפקיד מנהלת האגף לחינוך על יסודי בעיריית הרצליה, היא מונתה בינואר 2025, כאשר לפני כן היא ניהלה במשך שמונה שנים את תיכון שש שנתי 'עירוני ה' בתל אביב. השבוע שמענו ממנה עדכונים ותכניות בכל הנושאים החשובים, ראשית כמובן חוסר הוודאות לגבי המשך הלימודים בשל המלחמה. לא דילגנו על החדשות הטריות לגבי פתיחת התיכון החדש השש שנתי בהרצליה. שאלנו למשל, מדוע הוחלט לפתוח תיכון שש שנתי ומדוע בשכונת גליל ים. מילר הסבירה: "יש לנו מודלים של תיכונים שש שנתיים אבל הם אחרים לגמרי. יש תיכונים כאלו במגזר ההתיישבותי, יש על אזורי בהנדסאים ויש שש שנתי בחינוך הדתי. אבל במקרה של תיכון בגין, לראשונה יהיה שש שנתי במודל שכמעט לא קיים, כי בדרך כלל פותחים רק שכבת ז' ואנחנו בשנה הבאה נפתח שכבת ז' ושכבת י' במקביל, תיכון שש שנתי צומח".
לגבי המיקום הנבחר בשכונת גליל ים, מסבירה מילר: "כשנכנסתי לתפקיד, בתחילת שנה שעברה, זה היה בדיוק לתוך השיבוצים והתחלנו לזהות מגמות חדשות בעיר שבעקבותיהן הגענו למסקנה שלא ניתן להשאיר את המצב כפי שהוא. גילינו שיש מספר שכבות שמגיעות לכיתה ו' ואין חטיבה שיכולה לקלוט אותם מבחינת עומס, גודש ופרוגרמה וכנ"ל עבור שכבות ט' שאין עבורם תיכון. כשבחנו את כל המבנים והמשמעויות ראינו שהכי נכון לפתוח גם שכבת ז' וגם שכבת י' וזה מסביר למה בגליל ים, כי מקריית החינוך ע"ש שמעון פרס מתפנים תלמידי חטיבת אלתרמן למבנה הקבע שנבנה בימים אלו ברחוב רש"י ויישאר מבנה יפהפייה ריק שעונה לנו על הקריטריונים ובהמשך יהפוך לתיכון שש שנתי בהיקף של 48 כיתות. נתנו מענה ליסודיים שמגיעים לכיתה ו' ולא היה להם מענה בשכונה. המעבר לשש שנתי נובע גם מחשיבות של יצירת רצף פדגוגי. כאשר אתה מתכנן עיר בצמיחה אתה רוצה לייצר מצב שבו החינוך הוא המרכז וסביבו מייצרים קהילה".
מילר מתייחסת גם לשינוי שהסעיר בתקופה האחרונה הורים רבים, בעיקר מבתי הספר סמדר והדמוקרטי. "שינוי נוסף שעשינו זה שבעצם אחרי הרבה שנים לא תיקלט שכבת ז' בחט"ב סמדר ובוגרי נוף ים וברנדייס עוברים לחט"ב יד גיורא".
הייתה המון ביקורת מצד הורים בדמוקרטי ובסמדר שלא נעשה מולם שיתוף ציבור אמיתי ושהעירייה למעשה הגיעה לדיונים עם החלטה שהתקבלה מראש. איך את מתייחסת לטענות אלו?
"אני יכולה להבין את כאבי הבטן של ההורים. כשמזיזים את הגבינה זה לא תמיד נוח להרבה אנשים. זה ממש בסדר וברגע שיש הרבה רעש אז זה אומר שהשינוי הוא רציני ולא סתמי. במקרה הנוכחי, היו הרבה מפגשים של שיתופי ציבור, קבוצות שבאו ושאלו שאלות, מפגשים בתוך בתי הספר מתוך רצון של אנשים בקהילה להשמיע את דעתם, במפגשים פורמליים ולא פורמליים, והתכתבויות רבות. כאשר התשובה לא מתכתבת עם חשיבה או רצון של תושב אז הקל ביותר לומר לא שיתפו אותי. אני יכולה לומר בהמון אומץ ובמקצועיות, כשעירייה פותחת בית ספר היא לא צריכה לשתף את ההורים בפדגוגיה וכאן יש אבחנה מאוד ברורה בין מעורבות והתערבות שזה לדעתי אחד הכשלים הכי גדולים של מערכת החינוך בישראל. אנחנו מאוד מגובים ומאוד מדייקים. ההורים הוא ערך אדיר".
בדיעבד, התהליך בוצע כמו שצריך או שהייתם צריכים לבצע זאת אחרת?
"בפרק הזמן שהיה לנו, מרגע שהבנו את הקשיים שנוצרו ולוחות הזמנים שמאוד הכתיבו לנו כי הרישומים מתחילים בחודש מרץ והלימודים בספטמבר, פעלנו באופן מאוד משקף ומשתף".
מתי בית הספר הדמוקרטי יעבור למבנה חט"ב סמדר ויהפוך עם הזמן לתיכון?
"זאת אכן השאיפה שלנו אבל בשנת הלימודים הבאה הדמוקרטי ימשיך לפעול כיסודי כי תהליך הסגירה בחט"ב סמדר יהיה הדרגתי מאחר ורק כיתה ז' לא תיפתח בשנה הבאה, כאשר שכבות ח' ו- ט' יסיימו את לימודיהם בסמדר. זה מה שהוחלט על ידי משרד החינוך ואנו מכבדים. אנחנו נצטרף למצוא פתרון לגבי הדמוקרטי בשנה הבאה. נבדקת האפשרות לבקש עוד הארכה בשימוש חורג כדי להשאיר את הדמוקרטי במיקומו הנוכחי בסמוך לחלקו הצפוני של פארק הרצליה. סמדר קיבלו אישור לסגירה תהליכית ולא מיידית. אנחנו המלצנו מספר המלצות למחוז אבל בסופו של דבר למחוז יש את השיקולים שלו והוחלט מה שהוחלט ואנו מיישמים את ההחלטה. מבנה חט"ב סמדר הוא נפלא ושינוי מקום אין בו כדי לפסול רעיון ולכן לא צריך לשבור את הכלים כי מה שחשוב אלו הילדים. חינוך לא יכול להיות כיבוי שריפות אלא תהליך של בנייה וחשיבה נכונה. אנחנו בונים תכנית רצינית, מבוססת על נתונים ולא הבטחות שלא יתקיימו אלא לעמוד להבטיח מה שאנחנו עושים כדי להבטיח יציבות פדגוגית".
רוצים להישאר מעודכנים?
נעבור לתקופת המלחמה הנוכחית. הלימודים מרחוק עדיין אפקטיביים עבור תלמידי חטיבה ותיכוניים?
"הגעתי לתפקיד לאחר ניהול בית ספר שש שנתי בתקופת קורונה ומלחמת חרבות ברזל כך שאני מכירה מקרוב את ההיבט הזה. השאלה ששאלת מטרידה לא מעט אנשים, אבל כשאנחנו בוחנים אנחנו רואים את ההצלחות במבחני הבגרות, בחוסן של התלמידים שלנו שנמצאים בצבא. רואים בסוף שלצד הביקורת של הציבור, אנשי החינוך בעל יסודי עושים עבודה מדהימה בתנאים בלתי אפשריים. אם התלמידים היו נפגעים בתוצאות מבחני הבגרות, באי מסוגלות להתגייס לצבא, אז היה ניתן לומר שאין לזה השפעה אבל אנחנו רואים דברים אחרים לגמרי".
איך המלחמה תשפיע על מבחני הבגרות?
"משרד החינוך והצוותים מיומנים ואם צריך תהיה דחייה בבגרויות או תגבור. חייבת לפרגן למנהלים ולצוותים בעל יסודי שבתנאים קשים דואגים שלאופן שבו תלמידים יוכלו לתרגל ולהשלים פערים, בהם בהיבט הרגשי. מאז הקורונה מאפשרים בגרות גמישה, לא הכל בבחינות חיצוניות והיה בזה המון הקלה. אם נידרש יהיו יותר הקלות לתלמידים, וקצת יותר אוטונומיה למנהלים להחליט מה תהיה תכנית המבחנים בהישען על חמש השנים האחרונות. האתגרים רבים, ההפתעות לא מסתיימות וצריך לסמוך ולתת יותר אמון במנהלים".
האם לדעתך הלימודים בעל יסודי צריכים להתחדש לפני הלימודים ביסודיים?
"קודם כל, אני שמחה שמדברים על העל יסודי ולא מתייחסים למורים כבייביסיטר וזה כבר שינוי לטובה. אם הייתי בציר מקבלי ההחלטות ובהתחשב שמתקרבים ל-1 במאי שזה מועד תחילת מבחני הבגרות, התיכונים יהיו חייבים לחזור בהקדם ללימודים פרונטליים. חלק לא מבוטל מהתלמידים מיומנים כבר בלמידה מרחוק אז בהיבט הזה אני יותר רגועה. הדאגה שלי היא בעיקר לתלמידים שהם יותר חלשים ויותר קשה להם ולכן אני מקווה שנוכל כבר ביום ראשון לחזור ללמידה מדורגת. נערכנו בכל בית ספר לתכנית לימודים מאוד כתובה וברורה בהלימה ליכולת המיקלוט תוך התחשבות בצרכים של כל השכבות וכל סוגי הכיתות. אין נביא בעירו, אבל מאמינה שהצוות המקצועי במשרד החינוך מתייעץ עם השטח ומקבל החלטות קדימה ולא רק החלטות 'אד הוק', כי יש לנו אחריות לגבי בני הנוער שלנו שעברו מספיק".
יאיר
אם תרצו או לא תרצו, ההורים הם הלקוחות שלכם.
יש מקום להתייחס אליהם, לדבריהם ולצרכי ילדיהם בכבוד מה שלא נראה שאתם עושים והאמירה שלך בכתבה מחזקת את זה.