"עדן הבין שהמזל שלו הולך ונגמר, אבל לא הסכים לוותר על ההובלה בקרב"

"הספורט היה דרך חיים עבורו", אמר גיא פרוביזור השבוע. את הדברים הוא אמר מספר ימים לפני תחרות "גביע האלופים" באגרוף תאילנדי שהתקיימה אתמול (חמישי) באלפי מנשה, מקום מגורי המשפחה, לזכר בנו, סרן עדן פרוביזור ז"ל, קצין שריון גיבור ישראל שנהרג במלחמת "חרבות ברזל". עדן, ששירת כמ"מ בגדוד 52 של חטיבת 401, נפל ב- 18 בנובמבר 2023, בהיותו בן 21 בלבד. הוא הותיר אחריו את הוריו גיא ואוסי, שתי אחיות ואח: אורין (25), שירן (20) ועידן (16).

גיא, בעצמו קצין שריון בעברו, מספר: "ב-7 באוקטובר 2023, כשהחלו להגיע עדויות על מה שקורה בדרום, עדן וגדוד 52 היו באימון גדוד ברמת הגולן. הם העמיסו את הטנקים כדי לרדת דרומה. עדן, שהיה אז מ"מ, לקח איתו קצין נוסף ו- 12 חיילים כדי להשתתף בלוחמה רגלית באזור זיקים. למחרת הגדוד חבר עם הטנקים. עד ה- 10 באוקטובר הם עסקו בטיהור השטח כדי להרוג כמה שיותר מחבלים. לאחר מכן הם היו בשטחי כינוס ושם המג"ד בחר בעדן להיות הטנק שיוביל את גדוד 52 שהיה הגדוד המוביל של חטיבת 401, שהייתה החטיבה המובילה של אוגדת 162".

גיא ואוסי נרתמו מהרגע הראשון לטובת עדן וחייליו: "בתקופה שהם היו בשטחי כינוס החלטנו, אשתי ואני, שהפלוגה של עדן לא תאכל מנות קרב. אשתי פתחה חמ"ל של ארוחות חמות בבית והייתי יורד כל יום דרומה עם שתי ארוחות חמות לחיילים בפלוגה. שם העברתי לו ספר תהילים שהיה אצלי תמיד בכיס ומכתב שביקשתי ממנו לקרוא לפני שהם נכנסים לעזה. הוא כינס את החיילים וקרא את המכתב ולאחר מכן העידו חייליו שהוא בכה מהתרגשות. במכתב ביקשתי ממנו שני דברים. האחד, לדאוג שכל החיילים שלו יחזרו הביתה בשלום והשני, שלא יחזור אליי הביתה עם צל"ש".

"ב- 27 באוקטובר הם פרצו לעזה כשעדן היה הטנק הראשון", ממשיך גיא, "ועד יום נפילתו הוא היה הטנק שהוביל את הגדוד, שהיה ראשון בכל הנקודות במלחמה, גם לאחר נפילתו. ב- 18 בנובמבר הגדוד של עדן קיבל את המשימה לפרוץ לג'באליה ועדן הוביל את הגדוד. הם הגיעו לצומת דרכים שבה המשך הדרך הייתה חסומה בגלל שבניינים נפלו כתוצאה מתקיפות חיל האוויר. עדן ביקש אישור להישאר ולפתוח את הציר. מ"פ הנדסה סיפר לי שהוא הרים לו שתי מחפורות כדי שהטנק יהיה מאחורה. עדן התקדם קדימה כדי להגן על הכוח ואחרי חצי דקה הוא חטף נ"ט לפריסקופ שלו ונהרג במקום. לשמחתי הוא לפחות לא סבל. הטען שלו נפצע קשה אבל התאושש ולפני חצי שנה סיים קורס מפקדי טנקים. שני החיילים האחרים בטנק לא נפגעו וכך גם שאר הצוותים. על פי עדויות מפקדו וחבריו לפלוגה, עדן פעל באומץ רב גדול, חתר למגע בכל אפשרות, בין אם בהתקפה כאשר הסתער עם הטנק וחיסל את מ"פ מחנה פליטים שאטי, בין אם בהגנה וכאשר סיכן את חייו בפעולות חילוץ טנק של חבר".

עד כמה חששתם עם כניסתו של עדן למלחמה בעזה?

"מתברר שגם לעדן הייתה הרגשה לא טובה והאמת שגם לי. עדן נפל ביום שבת. ביום רביעי שלפני הוא התקשר אליי ומסר את הצוואה שלו. הוא הבין כנראה שהמזל שלו הולך ונגמר, אבל לא הסכים לוותר על ההובלה. ביקשתי ממנו שיבקש להחליף אבל הוא אמר לי 'אתה חינכת אותי להיות ראשון בכל דבר וזה התפקיד שלי וזאת המשימה שלי'. בצוואה הוא כתב משפט אייקוני: "אני במשימת חיי, אני שומר על ארץ ישראל ויקרה מה שיקרה". האמת שגם לי הייתה הרגשה שהנורא מכל יקרה. תחושות בטן של אבא. מהיום הראשון שהוא נכנס בעזה הייתה לי תחושה לא טובה, אבל גם ידעתי שעדן לא יראה בעיניים. הוא היה בן אדם משימתי מגיל צעיר".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

מה אתה יכול לספר לנו על עדן?

"השיר 'מה אברך' נכתב בשביל עדן באיחור של 40 שנה. הוא קיבל את כל המתנות שאפשר מהשמיים. הוא היה ילד סופר חכם, סיים את תיכון מוסינזון בהוד השרון עם ממוצע בגרויות של 96. עדן היה חתיך בינלאומי ועסק בספורט כל חייו, בעיקר באומנויות לחימה. עדן היה חולה אסטמה והבין שבגלל זה הדרך שלו להפוך לבן אדם רגיל היא להיות ספורטאי על. בגיל 17 הוא קיבל חגורה שחורה בקראטה והמשיך באומנויות לחימה כולל אגרוף תאילנדי ואגרוף רגיל. ספורט היה דרך חיים שלו. וכך היה גם בצבא. היה מוציא את החיילים שלו לשיעורים והדרכות כושר גופני בכל רגע פנוי. בגלל האסטמה, עדן בכלל לא היה אמור להיות חייל קרבי. נקבע לו פרופיל 64, אבל הוא לא הסכים עם הגזירה ובמשך שנה ניסה להעלות פרופיל. בסוף זה הסתכם בבדיקה האחרונה שבה דחף לעצמו שלושה משאפים והצליח לעבוד על המערכת ולקבל פרופיל 72 שאפשר לו לשרת בשריון. אחותו אורין שירתה ארבע שנים כלוחמת בקרקל, אחותו שירן הלכה בדרכו והיא מדריכת שריון בשיזפון ואחיו הקטן עידן יתגייס בעתיד לשריון".

ספר לנו על ההנצחות לזכרו של עדן.

"אני החלטתי שעדן יהיה החייל הכי מונצח בצבא כי ידעתי שאני חייב להיות עסוק בכל שארית ימי חיי כדי להנציח אותו. אנחנו מנציחים אותו במספר דרכים. הקמנו מכינה קדם צבאית על שמו בקיבוץ ניר עם, 2.5 ק"מ קו אווירי מהמקום שעדן נפל. עכשיו אנחנו בונים קמפוס מנהיגות על שמו. הקמנו באלפי מנשה קבוצת כושר קרבי על שמו של עדן. מכיוון שעדן עסק בספורט בכל ימי חייו השקנו 4 תחרויות ספורט שיתקיימו מידי שנה על שמו. האחת, היא התחרות שנקיים ביום חמישי (אתמול – ש.י.) של אגרוף תאילנדי באלפי מנשה. ב- 1 במאי נערוך בפעם השנייה את אליפות ישראל בכושר קרבי, שבה ישתתפו קבוצות של כושר קרבי מכל הארץ בתחרות מאורגנת ומסודרת. בשנה שעברה התחרות התקיימה בפארק האקולוגי בהוד השרון בהשתתפות 550 איש והשנה התחרות תתקיים בפארק הירקון מאחר ועומדים להשתתף בה מעל 900 מתחרים. ב- 15 ביוני נקיים, זו השנה השלישית, את אליפות ישראל בקראטה וב- 23 ביולי נערוך את אלוף האלופים באגרוף תאילנדי בסגנון קיק בוקס".

יש מילים שיכולות לתאר את הגעגוע העז לעדן?

"זה לא משהו שאפשר לתאר במילים. זה שברון לב, חור ענק בלב, חוסר שאי אפשר להסביר אותו במילים, ניסיון להשלים עם הגורל. יש לנו עוד ילדים, משפחה, אבל עדן נמצא איתנו 24/7. אני לא עוסק בשום דבר חוץ מאשר בהנצחה. הייתי יזם ואיש עסקים. הקמתי בעבר את רשת הסופרמרקטים 'עדן טבע מרקט' על שמו של עדן ומכרתי אותה לפני 11 שנים. היו לי גם עסקי נדל"ן וכיום יש מספר פרויקטים של בנייה על שמו: במורדות הכרמל פרויקט בנייה שנקרא 'ים עדן' ונבנה על ידי חברת הבנייה 'שתית' שמקימה גם את מלון 'פארק עדן' בקרית מוצקין. במיאמי נבנה פרויקט של וילות שנקרא 'עדן הייטס'".

# התחרות שנערכה אתמול באלפי מנשה, בהשתתפות כ- 150 ספורטאים בגילאי 12 עד בוגרים, הייתה תחת חסות האיגוד העולמי שנציגיו בישראל הם רונן אדלשטיין ואליהוד אזולאי. המנצחים בתחרות קיבלו את הזכות להתחרות בתחרויות בינלאומיות. התחרות נושאת פרסים כספיים למנצחים. זוהי השנה הראשונה לקיום התחרות אשר תתקיים מעתה באופן קבוע כל שנה.