למה הפסקתי לחגוג את "האלווין" | טור מיוחד של הרב ברי שלזינגר

בעברי, בארצות הברית בשנות ה-60 של המאה הקודמת, השתתפתי בחגיגות "האלווין". אני ואחי התחפשנו והלכנו מדלת לדלת לבקש סוכריות. זה נמשך עד שהייתי בכיתה ג׳. אז הורי הצעירים למדו על הרקע הנוצרי של החג הזה והפסקנו לציין אותו. אבל עלי להדגיש שזה לא מנע מאתנו לחלק סוכריות לכל ילד שפקד את מפתן ביתנו.

קיראו על הסערה סביב חגיגות האלווין בבית הספר נבון בהרצליה:

הורים בביה"ס נבון נגד חגיגות האלווין: "אני לא מוכן שהילדה שלי תגדל על חגים של נוצרים"

בגלל סרטי הוליווד, חברות הפרסום, והרשתות המסחריות בצפון אמריקה, "האלווין" ויום "ולנטיין הקדוש" התמסחרו ואיבדו את משמעותם הדתית עד כדי כך שרוב החוגגים בוודאי אינם יודעים את מקורותיהם של חגים אלו. כבר מזמן הפך יום ולנטיין, החל ב-14 בפברואר, להיות יום אהבה ישראלי, בנוסף לט"ו באב. הקניונים מקושטים בלבבות אדומים ואפשר לקנות בושם, בונבוניירות ותכשיטים לאהובים ואהובות. ועכשו הצטרף גם חג "האלווין".

המדינה היהודית שקמה בארץ מולדת האבות רוצה להיות מדינה נורמלית, שלווה ומערבית. לכן, תופעות תרבותיות מערביות שנחשבות לחילוניות נכנסות אט אט לחיי תושבי ישראל. בינינו, מה רע בזה? לא מגיע לנו ולילדינו כמה ימי כיף בימים טרופים אלו? אלא מה, בואו נהיה צרכנים יותר נבונים. בואו נבחן טוב טוב כל סממן תרבותי מערבי לפני שנאמץ אותו. זה שמיליוני אמריקאים אינם יודעים כלום על הרקע הדתי של האלווין או יום ולנטיין, לא הופך את הימים האלו לפחות נוצריים. בואו נלמד, בואו נחקור לפני שנאמץ יום חג זה או אחר הבא מהמערב. מגיע לילדים שלנו לבלות, לשמוח, לכייף ואפילו להתחפש, בנוסף לפורים. אבל הבה נהיה יותר בררנים כשנבחר תאריכים לחגיגות למען ילדינו.

הרב ברי שלזינגר הוא רבה של קהילת תורת חיים, בית הכנסת המסורתי-קונסרבטיבי של הרצליה.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה