כשני אחוזים מהאוכלוסייה בישראל חולים במחלת הפרקינסון, מחלה נוירולוגית-ניוונית וכרונית, הבאה לידי ביטוי במגוון סימפטומים הקשורים למערכת התנועה ולמערכות נוספות. הפרעות התנועה כוללות – רעד שיכול להופיע באזור הידיים, הרגליים והשפתיים; איטיות בתנועה בפעולות יום-יומיות כגון הליכה; נוקשות בצוואר ובגפיים, המתבטאת בחוסר יכולת להניע בחופשיות את הידיים והרגליים; הליכה איטית תוך גרירת רגליים וחוסר יציבות עד כדי נפילה. בנוסף, עלולה להיגרם פגיעה במערכות נוספות, המביאה לשינויים במצב הרוח, בעיקר לדיכאון ולחרדה; ירידה קוגניטיבית; ירידה בחוש הריח; הפרעות בדיבור ובעיקר דיבור שקט; עצירות; חוסר שליטה על השתן; והפרעה לאיכות השינה.
"למחלה זו יש מרכיבים גנטיים”, אומר ד”ר מאיר קסטנבאום, סגן מנהלת המחלקה הנוירולוגית ומנהל המרפאה להפרעות תנועה בבית החולים מאיר, “זוהו מספר גנים שמעלים את הסיכון לחלות במחלה, בעיקר בקרב האוכלוסייה היהודית-אשכנזית”.
מחלה זו, חשוב לציין, אינה סופנית, אך אין לה גם מרפא – הטיפולים השונים נעשים כדי להקל על הסימפטומים של המחלה ולשפר את איכות חיי המטופלים. “הטיפולים הקיימים כוללים טיפולים לא תרופתיים – פעילות גופנית ופיזיותרפיה, וכן טיפול בהפרעות בדיבור ובבליעה על ידי קלינאי תקשורת; וטיפולים תרופתיים, בהם ניתנים כדורים המספקים לגוף תחליף לדופאמין המתנוון במוח; זריקות; משאבות; וניתוחי ראש לחולים במצב מתקדם, במסגרתם מכניסים אלקטרודות למוח, כדי להביא לשיפור בתפקוד שלהם”, אומר ד”ר קסטנבאום.
מתחילת השנה התחלפה הנהלת המחלקה הנוירולוגית עם הצטרפותה של מנהלת המחלקה ד”ר נירית לב וד”ר מאיר קסטנבאום כסגנה, שניהם מומחים בתחום הפרעות התנועה. כמו כן הצטרפה אחות לפעילות המרפאה. בחודשים האחרונים מתרחבת הפעילות של המרפאה, כולל מגוון הטיפולים המוצעים בה. במרפאה מטפלים כאמור בחולי פרקינסון אך לא רק בהם, אלא גם באנשים עם רעד ראשוני, הפרעות בהליכה, חוסר יציבות ונפילות ואנשים עם תנועות לא רצוניות. האבחון הנעשה במרפאה כולל בדיקה נוירולוגית, המלצות לבדיקות הדמיה, בדיקות דם ועוד, וזאת בהתאם לחשד הקליני. כמוכן מופנים החולים בהמלצת המרפאה לטיפולים לא תרופתיים על ידי פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק.
הטיפול בעזרת משאבות הוא בין הטיפולים החדשים והמתקדמים, שנכנסו באחרונה למרפאה. הטיפול נעשה בשתי צורות – באחת מזליפים לגוף באופן רציף אפומורפין, חומר הפועל במוח על הקולטן לדופאמין, ועוזר לחולים עם הפרעות בתנועה קשות; ובשני מזליפים דופאמין בעזרת צנתר, המגיע לקיבה ולמעי הדק. טיפול זה עוזר לחולים במצב מתקדם עם תנועות לא רצוניות או קשיים ניכרים בתנועה. במרפאה קיים גם טיפול במסגרת אשפוז יום, במסגרתו חולים מגיעים למספר שעות לצורך קבלת טיפולים תוך ורידיים, טיפול המיועד בעיקר לחולים במצב מתקדם.
“כיום אי אפשר לרפא פרקינסון, אבל אנחנו יכולים להקל על החולים תוך הסתכלות רחבה על כלל הסימפטומים המפריעים לאיכות חייהם תוך שימוש בטיפולים תרופתיים ולא תרופתיים”, אומר ד”ר קסטנבאום, “כיום מתנהל מחקר ענף בעולם, במטרה למצוא טיפולים על מנת לעכב ואף לרפא את המחלה הזו”.
המדור רופא/ה מומחה/ית הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים "מאיר"
תגובות