שבעים עד כאן: ההחלטות, האנשים והאירועים שעשו את הרצליה

נקודת הפתיחה

ספטמבר 1921. יהושע חנקין, "גואל האדמות", חותם על חוזה עם תושבי הכפרים הערבים סידנא עלי ואל ג'ליל לפיו יקנה מהם 16 אלף דונם עליהם תקום הרצליה. המחיר הנקוב: 4.5 לירות מצריות לדונם (המטבע שהיה נהוג אז בארץ ישראל). הבעיה: לחנקין אין גרוש.

יש כסף!

"קהיליית ציון אמריקאית" (American Zion Commonwealth), בתיווכו של ד"ר ארתור רופין, מגייסת מיהודי ארצות הברית 300 אלף דולר (כ-60 אלף לירות מצריות) וב-1923 רוכשת 14 אלף דונם מהשטח שחנקין התחייב לקנות. הקהילה משווקת את הקרקע למתיישבים במחיר של 8 לירות לדונם.

העלייה על הקרקע

ביום ראשון, כ"ו בחשוון תרפ"ה, 23 בנובמבר 1924, עצרו שבעה חברי קבוצת החלוץ על גבעת כורכר שוממה, ועל הצלע המערבית שלה הקימו צריף למגוריהם, במקום בו ניצב כיום בית הספר ויצמן. השבעה היו שמעון זאב לוין, יצחק בינדר, יוסף דוד בוהוקוב, משה כהני, יהושע אבני, יעקב גוטהרץ ונחמיה גינצבורג.

הגרלת המגרשים

כחצי שנה לאחר העלייה על הקרקע נערכת הגרלת המגרשים בין מאה משפחות. יום ההגרלה, ל"ג בעומר תרפ"ה, נחשב כיום השקתה הרשמי של הרצליה.

תכנון העיר

תכנית המתאר של הרצליה עומדת כיום בלב מחלוקת ציבורית וקמו לה מתנגדים ותומכים רבים. שורשיה הקדומים של תכנית זו מצויים אצל האדריכל ריכרד (יצחק) קאופמן, שב-1924 מתכנן את קווי היסוד למושבה ומחלק אותה לארבעה אזורים בעלי ייעוד שונה: מלונאות וקיט, התיישבות עירונית, התיישבות חקלאית ומרכז עירוני.

התפתחות המושבה

העלייה הרביעית, שהכפילה את אוכלוסיית תל אביב תוך פחות משנתיים, מגיעה גם להרצליה. במחצית השנייה של שנות ה-20 ניטעו בה אלפי דונמים של פרדסים, הוקמו שכונות וב-1931 מנתה המושבה 1,210 תושבים.

הסירה "הרצליה"

חופי החול השוממים בשרון היו קרקע נוחה לספינות מעפילים. כדי להוריד את המעפילים לחוף נדרשו סירות, ותושבי הרצליה תרמו לשם כך סירה שנקראה על שם מושבתם. ב-2017 השיקו חניכי שבט "דקר" בצופי ים הרצליה סירה חדשה בשם "הרצליה" ובכך סגרו מעגל של כמעט שמונים שנה.

השקת הסירה "הרצליה". צילום ליאור קפלן

בית הספר הראשון

בית הספר הראשון הוקם בהרצליה בחורף 1925 ופעל מבתים פרטיים במושבה. לימדו בו משה יוחנני, רחל מולק ופתחיה לב-טוב, שהיה גם מנהלו הראשון. ב-1932 נכנס בית הספר למשכנו המפואר במרכז המושבה, בקרן הרחובות סוקולוב והנדיב של היום, במבנה שישמש לימים גם את עיריית הרצליה. ב-1952, לאחר פטירת הנשיא חיים ויצמן, קיבל בית הספר את שמו.

בית הספר הראשון שנבנה בהרצליה. צילום: מוזיאון וארכיון בית ראשונים

הקולנוע הראשון

הקולנוע הראשון בהרצליה, "ראינוע השרון", הוקם ב-1930 ושימש להצגות, טקסים והקרנת סרטים. ב-1937 עלה האולם באש, מה שהוביל בין היתר להקמת שירות כיבוי אש שפעל על טהרת ההתנדבות. ב-1939 נבנה אולם "השרון" מחדש, גדול ומפואר אף יותר משהיה, ופעל עד תחילת שנות ה-60'.

בית הכנסת הראשון

כפי שבית הספר הראשון פעל בימיו הראשונים מבתים פרטיים, כך גם בית הכנסת הראשון בהרצליה הוקם בצריפו של יוסף הכהן בלס, מראשוני המושבה. בתחילת שנות הארבעים נבנה בית הכנסת הגדול, בצומת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב, בתכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן. כיום פועלים בהרצליה מעל לשמונים בתי כנסת.

הכביש לתל אביב

ב-17 השנים הראשונות נדרש מי שרצה לצלוח את המרחק הקצר מהרצליה לתל אביב לנסוע דרך רעננה ורמתיים, משם לפתח תקווה, לבני ברק ולרמת גן, ולהגיע ליעדו רק בסופו של מסלול סיבובי למדי. ב-1941 נחנך הכביש באורך 11 ק"מ שחיבר את הרצליה ורמת השרון עם העיר הגדולה.

בית המלון הראשון

את הפוטנציאל התיירותי שלה זיהה יוסף הכהן בלס, שבנה את בית המלון הראשון בעיר, "קריית הרצל". בתחילה היה המלון למעשה חדר שהשכיר בלס בביתו, וב-1927 הוסיף קומה שנייה ששימשה לאירוח. המלון לא שכן על קו המים כנהוג כיום אלא במגרש אותו קיבל בלס בהגרלה, ברחוב הנדיב. בלובי המלון פעלה אטרקציה של אותם הימים: טלפון.

מעברת ג'ליל

אג'ליל היה כפר ערבי סמוך לחוף הים שננטש במלחמת העצמאות ובמרכזו הוקמה מעברת ג'ליל או בשמה הרשמי "מעברת גלילות". ב-1954 צורפה המעברה לשטח הרצליה ובהמשך עברו תושביה לשכונת נווה ישראל ושיכונים נוספים שנבנו בהרצליה בשנות החמישים. ב-1960 פורקה המעברה סופית.

קיוסק טוקר

ה-מקום לצאת אליו בשנות השלושים. הקיוסק הראשון בהרצליה בו מכרו גזוז הוקם ב-1935 בידי המועצה המקומית בפינת הרחובות סוקולוב ובן גוריון והופעל על ידי גדליהו טוקר ומשפחתו, שהיו בין המתיישבים הראשונים בהרצליה.

הרצליה הבירה

לאחר כ"ט בנובמבר 1947, אז החליטה עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית, עלתה שאלה: איזו עיר תהיה בירת המדינה? ירושלים נמצאה אז באזור בינלאומי ולא עמדה על הפרק. ראש המועצה המקומית הרצליה, בן ציון מיכאלי, השתמש בעקרון האמריקאי לפיו עיר הבירה נושאת את שמו של המייסד העיקרי – ובישראל הלא מדובר בבנימין זאב הרצל ובהרצליה. את בן גוריון זה לא שכנע.

סידנא עלי

המסגד שפירוש שמו בערבית הוא "אדוננו עלי" שוכן במיקום נפלא, על צוק הצופה לים בחופה הצפוני של הרצליה. עד 1948 שימש כמסגד של הכפר הערבי אל-חרם ששכן במקום, ובבתיו הנטושים הוקמה מעברת רשף, על שם חורבות ארסוף, הוא שמה הקדום של אפולוניה, הסמוכה לסידנא עלי.

חוף סידנא עלי. צילום ניר קידר

שבעת הכוכבים

שבעת הכוכבים הם למחלף, קניון, ציר תנועה מרכזי ובית דיור מוגן בהרצליה, ומופיעים על סמל העיר. שבעת הכוכבים הם סמל לחזון של הרצל על יום עבודה בן שבע שעות.

שדה התעופה וטייסת הקרב הראשונה

ביתה הראשון של טייסת הקרב הראשונה בארץ שימש במלחמת העצמאות כמנחת ארעי ל"רכבת האווירית" שהגיעה מאירופה וצפון אמריקה כדי לתמוך במדינה שזה עתה קמה. הצבא המצרי הפציץ את תל אביב ושדה התעופה דב, וטייסת 101, הטייסת הראשונה של חיל האוויר, נדדה אליו. משם יצאו המטוסים לתקיפות וגיחות רבות.

שדה התעופה בהרצליה. צילום עזרא לוי

אברהם הירש (1892-1955)

כיהן כראש ועד המושבה וראש המועצה המקומית הרצליה. הירש נולד ברוסיה, הוגלה ממנה וברח לארה"ב, שם קנה חלקת קרקע בארץ ישראל מ"קהיליית ציון אמריקאית" וב-1930 עלה לארץ ישראל והתיישב בהרצליה. ב-1934 החליף את ראש ועד המושבה ופעל לפיתוח העיר ולמקומות עבודה למתיישבים החדשים.

שמעון זאב לוין (1885-1980)

ראש המועצה השני של הרצליה ואחד משבעת המתיישבים הראשונים שהקימו את הרצליה. לוין, יליד רוסיה, עלה לארץ כאדם אמיד שהצליח בעסקיו בארצות הברית אך חיסל אותם כדי לקנות נחלות בארץ ישראל. ב-1938 נבחר לראש המועצה השני של הרצליה, ושוב ב-1942. בנו יוסף נבו כיהן כראש העיר במשך 14 שנים.

בן ציון מיכאלי (1902-1995)

ראש מועצת הרצליה בין 1943 ל-1959. בימי כהונתו איחד את כל אזורי הרצליה ליחידה מוניציפלית אחת ששטח שיפוטה השתרע על 25 אלף דונם. בשנים אלו צמחה אוכלוסיית העיר מ-4,000 איש ל-30 אלף איש.

ילדי נגבה עם ראש המועצה בן ציון מיכאלי. צילום: מוזיאון וארכיון בית ראשונים

פסח יפהר (1904-1985)

פחות מחצי שנה לאחר שנבחר כראש מועצה (דצמבר 1959) הוכרזה הרצליה כעיר, ויפהר הפך לראש העיר הראשון ושימש בתפקיד עד 1966, אז התפטר. בשנים הללו הוקמה שכונת "הרצליה הצעירה" שיועדה לזוגות צעירים ובית הספר "לב-טוב" בשיכון דרום.

נתן רוזנטל (1917-2011)

שימש כמפקד ההגנה באזור הרצליה ולאחר מכן מפקד נפת כפר סבא, וב-1951 עבר עם משפחתו לנוף ים. רוזנטל כיהן כסגנו של ראש העיר פסח יפהר ותפס את מקומו לאחר התפטרותו. הוא שימש בתפקיד שנה אחת בלבד, עד ששר הפנים מינה ועדה קרואה לנהל את העיר.

יוסף נבו (1919-2001)

ראש העיר הרצליה במשך שלוש קדנציות, בין 1969 ל-1983, ובנו של שמעון זאב לוין, מראשוני המתיישבים בהרצליה וראש המועצה המקומית. ב-1969 גבר על יצחק מודעי ונבחר כראש העיר. בימיו פונה השוק ממרכז העיר, נבנתה שכונת נווה אמירים, והוקמו בתי הספר יוחנני והנדיב ותיכון אורט.

הקמת תחנת הרכבת

התחנה הישנה נפתחה ב-1953 כחלק ממסילת החוף מתל אביב לחדרה. התחנות של פעם היו לא יותר ממבנה בטון קטן ובהרצליה היה רציף אחד בלבד, לעתים קצר מהרכבת עצמה והנוסעים ירדו ממנה ישירות לקרקע. תחנה זו נחשבה "זמנית" אבל כמו שקורה לא פעם בארץ, הזמני הופך לקבוע והיא עבדה עד שנות האלפיים. כשתוכנן הקטע הצפוני של איילון, נדרשה הקרקע של התחנה להקמת מחלף שבעת הכוכבים, והתחנה החדשה הוקמה כמה מאות מטרים צפונית לקודמתה והיתה הראשונה בארץ בה היתה הפרדה מלאה בין אולם הנוסעים לרציפים והנוסעים עוברים דרך מנהרה מתחת לנתיבי איילון.

תחנת הרכבת בהרצליה. צילום: ניר קידר

מינוי הוועדה הקרואה

במשך שנתיים, בין 1967 ל-1969, זכתה הרצליה לכבוד המפוקפק להזדקק לוועדה קרואה מטעם משרד הפנים שתנהל את ענייניה. העיר סבלה מבעיות כלכליות שנבעו מגביית מסים נמוכה וממנגנון עירוני מנופח, לא יעיל ועתיר שביתות של עובדיו; וכל זה בתקופת מיתון כלכלי במדינה עליו הכריזה הממשלה. ראש העיר פסח יפהר איבד את הרוב במועצה והודיע על התפטרותו. סגנו נתן רוזנטל נבחר להחליפו אך בתום שנה, משלא הצליח להעמיד את העירייה על פסים יציבים, מינה שר הפנים משה חיים שפירא ועדה קרואה והעמיד בראשה את יעקב שרייבוים, שכיהן קודם לכן כמבקר עיריית ירושלים. עד לבחירות ב-1969 הביא שרייבוים את הרצליה לכך שתוכל לשוב ולנהל את ענייניה בעצמה.

מלון תדמור

את החותמת להפיכת הרצליה לעיר תיירות שמה ממשלת ישראל כשהקימה ב-1962 את מלון תדמור שמשמש כבית ספר ללימוד מקצועות המלונאות. המדינה והתאחדות המלונאות בישראל היו שותפות בו, תחת ניהול משרד התיירות. לפני כשנתיים החל תהליך הפרטה, והפעלת בית הספר עברה לזכיין פרטי.

תכנית 2000

ב-1974 ציינה הרצליה יובל 50 שנים להקמתה. באותה שנה פרש ראש העיר דאז, יוסף נבו, את חזונו לעיר בשנת 2000, כלומר 26 שנים קדימה. בתכנית האב שהציג נכללו סעיפים המדגישים את עצמאותה של הרצליה לנוכח ההתפתחות המואצת של תל אביב  השכנה, טיפוח מרכזיותה, וגיבוש חלקי העיר ליחידה אורבנית אחת על ידי רצף של בנייה, קצת בניגוד לחלוקה המקורית של העיר לאזורים נפרדים בעלי איפיון שונה, כפי שקבע האדריכל ריכרד קאופן בתכנון העיר מ-1924. גם הרעיון לנצל את אזור ה"באסה" לפארק עירוני נזכר בתכנית זו.

ניסים כחלון

איש המערות והראיס של סידנא עלי. ניסים כחלון הגיע לחוף לפני יותר מארבעים שנה, לקח טוריה והתחיל לעבוד. הבית הראשון היה פסל בצורה של דינוזאור ובו הוא התגורר, פתח בית קפה, התעמת עם העירייה ונשאר שם שנים, ממשיך לחצוב בכורכר ולקשט את הקירות במוזאיקה משברי בקבוקים וכל מה שהים נותן. עם השנים השיג חשמל ומים למערה, נשא אישה, הוליד ילדים, עורר מחלוקות, והכל סביב הבית שאין שני לו, שחצוב באופן פיראטי על מצוק הכורכר. היום זה לא היה קורה.

אלי לנדאו

עיתונאי, קצין, יו"ר חברת החשמל וראש עיריית הרצליה בין 1983 ל-1998. כראש עיר הביא להקמת המרינה על בסיס השקעות פרטיות. בין היתר פעל לנדאו להפיכת אזור התעשייה מלואו-טק ותעשייה כבדה למרכז היי-טק ותעשיות עתירות ידע, וכן להקמת האצטדיון העירוני, המטווח האולימפי, המרכז הבינתחומי ועוד.

פארק הרצליה

הרעיון להקים פארק בעיר עלה עוד ב-1974, בתקופת כהונתו של יוסף נבו כראש העיר. העבודות להקמתו החלו ב-2004, לפי תכנית של משרד האדריכלים שלמה אהרונסון, ובאוקטובר 2008 נפתח חלקו הראשון, על שטח של 120 דונם. עם השנים נוספו לו חלקים וכיום הוא משתרע על פני 700 דונם והוא אחד הפארקים העירוניים המרשימים בארץ. הפארק נבנה באזור "הבאסה", היא הביצה הקדומה שהבנייה והפיתוח צמצמו את שטחה. בין האטרקציות בפארק: שלולית החורף שנותרה מה"באסה" ועמדות התצפית על הציפורים, מסלולי ריצה ורכיבה, מתקני כושר ושעשועים, עמדות תצפית על ציפורים, גן מקלט לצמחים ורכבת הפארק.

פארק הרצליה. צילום: אריאלה שטיין

יהונתן יסעור

מ-1998 חבר במועצת העיר מטעם הסיעה העצמאית "הרצליה שלנו" ובמשך 14 שנים שימש כסגנה של ראשת העיר יעל גרמן וממלא מקומה. בחודש ינואר 2013 החליף את גרמן שהתפטרה לקראת הבחירות לכנסת ה-19, וכיהן כראש העיר במשך פחות משנה, עד לבחירות בחודש אוקטובר.

הקמת המרינה

הרעיון לנצל את החוף הרחב של הרצליה לבניית מעגן לספינות עלה עוד בשנותיה הראשונות של העיר, אבל מי שדחף להוציא את הרעיון לפועל הוא ראש העיר אלי לנדאו, בתחילת שנות ה-90'. "מרינלי" היא נקראה כשנחנכה ב-1995, כשיוזמה פרטית מעורבת בבנייתה: היזמים קיבלו מחצית מהמתחם לשם הקמת אזורי מסחר ובתי מלון. המרינה הרצליה משתרעת על פני 500 דונם ועם תכולה של 700 מקומות עגינה היא הגדולה בארץ, ולבטח היוקרתית בה.

המרינה בהרצליה. צילום ניר קידר

שגרירויות זרות

מה המשותף לאורוגוואי, אל סלבדור, ארגנטינה, ברזיל, גואטמלה, הונדורס, פרו, קוריאה הדרומית, רואנדה, הרפובליקה של קונגו ותאילנד? מדינות אלו קבעו את השגרירות שלהן בהרצליה (או ליתר דיוק, בהרצליה פיתוח). מול שגרירות רואנדה התקיימו לאחרונה מספר הפגנות של מבקשי מקלט מאריתראה, במטרה למנוע את גירושם למדינה האפריקאית.

הפגנת מבקשי המקלט בהרצליה. צילום מוטי מילרוד

ערים תאומות

ומה המשותף לערים לייפציג ומארל מגרמניה, פאפוס מקפריסין, טולון מצרפת, אליקנטה מספרד, בורסה מטורקיה, דניפרו מאוקראינה, קולומבוס ממדינת אוהיו בארה"ב וטייבה וירוחם מארצנו הקטנטונת? כולן ערים תאומות של הרצליה ומקיימות איתה קשרי גומלין בנושאים כמו חינוך ותרבות. ב-2017, בני נוער מהרצליה ביקרו בפאפוס במסגרת פעילות משותפת, ובט"ו בשבט נשתל בעיר מארל שבגרמניה עץ, לאות הזדהות עם העיר והחג היהודי.

בני נוער מהרצליה בפאפוס. צילום: סיגי פרל, מנהלת מרכז קהילתי נוף ים

הקמת המרכז הבינתחומי

האוניברסיטה של הרצליה. מוסד לימודים אקדמי פרטי שאינו מתוקצב על ידי המדינה ונתון לפיקוח עמותה שאינה ציבורית, אך מבחינה אקדמית מפוקח על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). המרכז נחנך ב-1994, פועל יוצא של שיתוף פעולה בין ראש העיר אלי לנדאו ופרופ' אוריאל רייכמן, שפעלו בצוותא קודם לכן במאמץ לחוקק חוקה בארץ. המרכז הוקם על אדמת בסיס נ"מ ליד שדה התעופה של הרצליה ותוך שנים ספורות הפך לאחד ממוסדות הלימוד הבולטים בארץ. סטודנטים רבים באים אליו מחו"ל, והשנה קיבל ממל"ג אישורים לאוטונומיה בפתיחת תכניות לימוד לתואר שני ולהגיש בקשה לפתיחת תכנית לתואר שלישי. בכך עשוי להפוך הבינתחומי לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בארץ.

צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

תל מיכל

תל בגובה של כ-30 מטרים המתנשא מעל למרינה. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו בו שרידים מתקופת הברונזה  ועד לתקופה הערבית. בשנים האחרונות הפך המקום למזבלה של פסולת בניין, אבל בשנה האחרונה, בשיתוף עיריית הרצליה, נוקה האתר מפסולת, הדרך אליו הוסדרה, האתרים נוקו, והתוצאה היא אחד מטיולי הטבע העירוניים המוצלחים באזור השרון.

יעל גרמן

האשה הראשונה שכיהנה כראשת עיר, ועוד במשך שלוש קדנציות, בין 1998 ל-2013. ב-1980, שנה לאחר שקבעה את ביתה בהרצליה, הקימה בו את בית הספר למבוגרים תהיל"ה בהרצליה ועמדה בראשו עד 1987. כראשת עיר פעלה להעלאת רמת הלימוד והחינוך בהרצליה ואת אחוז הזכאות לבגרות, העומד כיום מעל 80%. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הצטרפה גרמן למפלגת "יש עתיד", התפטרה מראשות העיר וכיהנה כשרת הבריאות.

גמר גביע המדינה של מכבי הרצליה

המועדון הוותיק קרוב להימחק מהתודעה הלאומית עם ירידה לליגה א', אבל היו גם ימים בהם הרצליה הייתה פקטור משמעותי במחוזות נוצצים הרבה יותר. ב-18 במאי 2005 הרצליה עלתה לכר הדשא של איצטדיון רמת גן לעיני 25 אלף צופים ונתנה פייט למכבי תל אביב בגמר גביע המדינה. אחרי 2:2 בתום 120 דקות הלכו הקבוצות לפנדלים, שם ידם של התל אביבים הייתה על העליונה.

משה דה שליט (1893-1971)

פעיל ציוני שעלה מרוסיה, מיזמי הנדל"ן הראשונים בהרצליה, שהרוויח ביושר את המקומות שנקראו על שמו. דה שליט הגה תכנית שנראתה מהפכנית: להקים בתי מלון בדיונות שליד הים, באזור שהיה אז מרוחק מהיישוב המתפתח. המלון הראשון שנבנה הוא מלון השרון, שנחנך ב-1948.

מסעדת דבוש

מסעדה שיש לה חוף. קרוב ל-50 שנים הפעיל הרצל דבוש, ואחריו בנו אבי, מזנון בחוף אכדיה צפון, והשם תפס לחוף כולו. עם השנים התרחבה האימפריה לרשת השווארמה המוכרת. ב-2006 נאלץ אבי דבוש לפנות את החוף, בעקבות צו בית משפט בו נקבע כי המקום פעל ללא מכרז ומבלי לשלם דמי שכירות.

שיקוע כביש 2 בצומת שמריהו

"הפקק של המדינה" התנהל בכבדות בין הרצליה לכפר שמריהו, נסרח עד נתניה בצפון וצומת הסירה מדרום, ובתחילת שנות ה-90' הוקצה תקציב לבניית מחלף גדול לוויסות התנועה. התכנית של מע"צ להרחבת צומת שמריהו (היום מחלף רבין) כללה גשר ענק שיעבור מעל הבתים הסמוכים. התושבים בשני צדי הכביש התנגדו, הפרויקט הגיע לבוררות עד שהושגה הסכמה על הכביש המשוקע. ב-1995 נחנך המחלף החדש, שבו כביש 2 עובר מתחת לכביש בין כפר שמריהו להרצליה, ללא כל גשר מאיים.

הקמת האצטדיון העירוני בהרצליה

האצטדיון בהרצליה נחנך בשנת 1983 ברחוב יוסף נבו בעיר. בתחילת הדרך כונה "הבונבוניירה", אך סבל מהזנחה במרוצת השנים וכיום הוא לא בדיוק מצדיק את התואר. באצטדיון ישנם 8,100 מקומות, שרובם נשארים יתומים בשנים האחרונות, כאשר מכבי הרצליה והפועל הרצליה המדשדשות מארחות בו את משחקיהן.

איצטדיון הרצליה. צילום: עזרא לוי

סאלח, פה זה שכונת שביב

שכונת יד התשעה, המוכרת כ"שכונת שביב", על שם השבט הבדואי שובאקי שישב במקום, הוקמה בסוף שנות החמישים כדי לקלוט את העלייה, בעיקר מצפון אפריקה. רוב המבנים בה הם "בנייני רכבת", ובשל אופייה שימשה לוקיישן לצילום הסרט "סלאח שבתי" בבימויו של אפרים קישון, שיצא ב-1964. חפשו את בתי השכונה כשיוקרן ביום העצמאות.

מלואו-טק להיי-טק

אזור התעשייה קיים משנותיה הראשונות של הרצליה אבל עם השנים עבר תמורות משמעותיות. מאזור תעשייה כבדה עבר המקום מתיחת פנים והחל משנות התשעים מאכלס חברות הייטק ועסקים, לצד מקומות בילוי ביום ובלילה. מיקרוסופט, מטריקס, תדיראן ואלקטרה הם חלק מניים-דרופינג ארוך ונוצץ של שגרירויות, בנקים וחברות טכנולוגיה חדישה. שמות הרחובות – גלגלי הפלדה, החרש, יד חרוצים – הם גלעד לעבר התעשייתי הקדום.

אלדד אקוניס

יושב הראש של בני הרצליה מאז שנת 2000. מעבר ליציבות שלו בראש המערכת, אקוניס ידוע בכישרון שלו בהחתמת שחקנים זרים איכותיים, דוגמת כוכב האן.בי.איי לי ניילון, שון ג'יימס, קוקי בלצ'ר ופי ג'יי טאקר.

אלדד אקוניס. צילום: עזרא לוי

תמ"א 38

שם קוד להתחדשות העירונית הנרחבת שעוברת הרצליה בשנים האחרונות. הכוונה המקורית היא חיזוק מבנים, בעיקר ישנים, מפני רעידת אדמה, כשהמבנה החדש שנבנה גדול יותר, חזק יותר ולרוב גם גבוה יותר מקודמו. בהרצליה מקודמים פרויקטים רבים מסוג זה, בעיקר בשכונות שנבנו בשנות החמישים והששים.

אלי חיו חמו

האיש שכולם קוראים לו "ג'מיל", עומד בראש מועדון הכדורגל של הפועל הרצליה ב-20 השנים האחרונות, במקביל למסעדה בבעלותו בעיר, "מפגש השרון". מאז שלקח את הבעלות על המועדון, ג'מיל העלה את הפועל הרצליה מליגה ב' עד לליגה השנייה והקים מחלקת נוער שמונה כיום מעל ל-400 ילדים.

אלי חיו חמו. צילום עזרא לוי

מסעדת צארום

המסעדה התימנית הכי אסלית בשרון פועלת ברחוב כצנלסון בנווה עמל מאז 1974 ומגישה אוכל ביתי מזרחי טרי וטוב. מלאווח, ג'חנון, שווארמה, מרק רגל, מרק בשר ושיפודים הם חלק מתפריט שלא עבר שינויים מהותיים במשך למעלה מארבעים שנים. מוסד הרצלייני כבר אמרנו?

ההסכם לפינוי שדה התעופה

באוקטובר האחרון חתמו משרדי הביטחון והאוצר, רשות מקרקעי ישראל וגופים גדולים אחרים במשק על הסכם ענק לפינוי מחנות צבא בחיפה, על מנת להגדיל את נפח הפעילות של שדה התעופה בעיר. המשמעות היא הפניית התעופה משדה התעופה בהרצליה, מתוך מטרה לפנותו לטובת בנייה. ואכן, תכנית "קריית מסלול" קודמה בוותמ"ל ובמסגרתה ייבנו 1,600 יחידות דיור על פני 200 דונם. קידום התכנית הותנה במציאת חלופה לשדה התעופה בעיר.

אריאל שיימן

הדמות המזוהה ביותר עם מכבי הרצליה ב-20 השנים האחרונות. החל את דרכו במועדון כמאמן השוערים של שולי גילארדי ב-1997 ושנתיים לאחר מכן רכש את הקבוצה והוא משמש כבעליה עד היום. שיימן עלה עם הקבוצה לליגה הראשונה, אך הקבוצה נשרה חזרה לליגת המשנה בהמשך. כעת המועדון נמצא בשפל הגדול ביותר בעידן שלו, כשהוא על סף ירידה לליגה השלישית לראשונה מזה 28 שנים.

אריאל שיימן. צילום: עזרא לוי

קניון שבעת הכוכבים

אחת מנקודות המשיכה ואתרי הבילוי הפופולריים בהרצליה. הוקם בשנת 2000 סמוך לתחנת הרכבת והפארק, והודות לתמהיל מדויק של חנויות, הפעלות רבות לילדים והכנסת סופרמרקט ("ויקטורי"), הפך לאתר עלייה לרגל. בשנת 2017 דורג במקום הששי ב"מדרג הקניונים והפאוור סנטרים 2017" בישראל שערכו העיתון דה-מרקר וחברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר.

קניון שבעת הכוכבים. צילום עזרא לוי

ניסים כהן

אמרת מכבי הרצליה, אמרת ניסים כהן. נולד בהרצליה למשפחה בת תשעה אחים ואחיות, גדל בעיר, עלה לקבוצה הבוגרת בגיל 16 ושיחק בקבוצה בימי הזוהר שלה בליגה הבכירה. היה קשר וירטואוז ופליימייקר קלאסי, עם בעיטות חופשיות מרהיבות, שליטה בכדור ובכלל שחקן שכיף לראות ואחד שמביא את הקהל לטריבונה. שיחק בליגת העל עד גיל 45 ומשך עוד שלוש שנים בליגה הלאומית ובליגה א'.

התאונה במפעל התעשייה הצבאית בנוף ים

ב-30 ביוני 1992 אירע פיצוץ ענק של חומרי נפץ שאוחסנו במפעל. שני אנשים נהרגו, 66 איש נפצעו ולמפעל וסביבתו נגרמו נזקים כבדים. ההדף של הפיצוץ הורגש במקומות רבים בארץ. בעקבות התאונה, צומצמה העבודה במפעל, עד שנסגר ב-1997. מזכרת אחרונה ממנו עדיין משייטת במי הים בדמות הכתם הצהוב.

ביטול אישור תכנית הבנייה באפולוניה

באוקטובר האחרון קבע בית המשפט המחוזי כי אישור תכנית הבנייה במתחם אפולוניה, שכללה 2,687 יחידות דיור, מבני ציבור ובתי מלון, יבוטל. חלקים נרחבים מהשטח המיועד לבנייה שימשו בעבר את מפעל תע"ש, שגרם לזיהום הקרקע. לצד החזרת תכנית המתאר לבחינה מחודשת, היה ביטול האישור אחד ההישגים הבולטים של מאבק התושבים בתכניות הבנייה בעיר.

שטח הבנייה באפולוניה
צילום עזרא לוי

ביטול מפגש הרכבת-כביש ברחוב המעפילים

פקקים של ששים שנה ויותר באו לקיצם ביום ראשון, 25.2.18, אז הורדה מסילת הרכבת אל ציר איילון והיא אינה חוצה עוד את הכביש המקשר את צפון הרצליה פיתוח עם חלקה המזרחי של העיר. תנועת הרכבות לרוחבו הפכה את המקום ל"צוואר בקבוק", וההערכה היא כי בשל תנועת הרכבות היה הכביש סגור לתנועה במשך שש שעות ביום במצטבר. לא עוד!

זוכרים? מפגש הרכבת – כביש ברחוב המעפילים. צילום: הרצליה העיר שלי

הזכייה בגביע של בני הרצליה

הקבוצה הבתולית לא תשכח את עונת 1994/95. הרצליה, שנוסדה בסך הכל עשר שנים קודם לכן, חוללה סנסציה אדירה בעונתה השלישית בלבד בליגה הבכירה כשהניפה את גביע המדינה בפעם הראשונה (והאחרונה עד כה) בתולדותיה. ניצחונות על מכבי תל אביב בחצי הגמר והפועל חולון בגמר גרמו לשמות כמו קורן אמישה, רותם ארליך ואמיר "הידית" כץ לפרוץ לתודעה הארצית, כמו גם למאמן אמביציוזי ואלמוני יחסית דאז – אפי בירנבוים.

לני רקנאטי

האיש שבזכותו קיימת בני הרצליה. איש העסקים, שבבעלותו נמצאים "יקבי רקנאטי", הוא הבעלים והמשקיע העיקרי במועדון הכדורסל של העיר ב-20 השנים האחרונות. רקנאטי השקיע סכומי כסף גדולים במועדון במרוצת השנים, כאשר ברוב שנותיו הקבוצה הייתה בחלק העליון של ליגת העל.

משה פדלון

ראש העיר הנוכחי נבחר לתפקיד לאחר שגבר על צבי הדר בסיבוב שני. פדלון נולד במעברת ג'ליל בהרצליה, גדל בשכונת נווה ישראל ולמד בבתי הספר בן צבי ואורט. שרת בצבא הקבע, בין היתר כראש מגמת הכשרת חובשים קרביים, והשתחרר בדרגת סגן אלוף. בעירייה שימש כמנהל אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) ומנהל אגף תב"ל (תחזוקה, ביטחון ולוגיסטיקה). בתקופת כהונתו העבירה העירייה את משכנה למתחם "שער בעיר" וקודמה בנייתו של מתחם גליל ים. פדלון הנהיג את חגיגת העדלאידע, שנערכה השנה בפעם החמישית ברציפות.

ראש העיר מציג את תעודת הגמר שלו מבית הספר. צילום: עיריית הרצליה

יובל עילם

מאז השתחרר מצה"ל ב-1986 מעביר יובל עילם, בן הרצליה ותושב העיר עד היום, קורסים לבני נוער לקראת גיוסם לצבא. מסעות, ריצות, שקי חול, אלונקות, ובעיקר הרבה הכנה מנטלית לשירות הצבאי ולחיים בכלל. נערים שעברו אצלו מפקדים היום על יחידות עילית בצה"ל, וכל מי שקיבל את "שישי לנפש" נשאר מכור.

יובל עילם

בית חיל האוויר

תזכורת לימים היפים של שדה התעופה בעיר, ששימש כמשכנה של טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר. בית חיל האוויר שנפתח ב-2003 אינו אתר צבאי אך פועל בשיתוף פעולה עם חיל האוויר. פועל בו מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל וקיים בו אודיטוריום, אולם כנסים ואולם הנצחה לנופלים. צמוד אליו היכל אומנויות הבמה, שתפס מקום של כבוד על מפת אולמות המופעים בארץ.

דניס הנובר

הבעלים של מרכז "דניס הישרדות", הפועל בהרצליה כבר יותר מ-35 שנים. יקיר העיר וזוכה פרס שרת התרבות והספורט על מפעל חיים. אימן אנשי שב"כ, קציני צה"ל, נשים ובעיקר דורות של נערים הרצליינים את יסודות הג'יו-ג'יטסו וההגנה העצמית במרכז "דניס הישרדות".

המרכז החדש ברחוב סוקולוב

בין 2005 ל-2008, ביוזמת ראשת העיר יעל גרמן, הוקם "המרכז החדש של הרצליה". ברחוב סוקולוב הורחבו המדרכות, נבנתה כיכר בצומת עם רחוב בן גוריון ונטעו עצים. הרעיון היה להוריד את נפח התנועה ולהפוך את הרחוב המרכזי למעין מדרחוב. בפועל, התוצאה היתה פקקים ועומסי תנועה. לפני כשלוש שנים החזיר ראש העיר הנוכחי, משה פדלון, את הרחוב לקדמותו כשביטל את הכיכר והקטין את המדרכות.

בניית מלון ריץ קרלטון

כשנחנך בדצמבר 2013, לא היה ספק כי המלון במרינה הרצליה הרים את רף הפאר וההדר למעלה. בריכת שחייה בקומה ה-12, מסעדת "הרברט סמואל" הכשרה בניצוחו של השף יונתן רושפלד, ספא מפואר בארבע הקומות העליונות, סוויטה נשיאותית בשטח 220 מ"ר, ויוקרה אלגנטית שמנצנצת פחות או יותר מכל פינה הם חלק מהסיבות מדוע מעל קניון ארנה נקבע סטנדרט חדש של יוקרה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

טל פליקר

פליקר הוא הספורטאי האולימפי הפעיל המצליח ביותר בעיר. הוא זכה במדליית הארד באליפות העולם בג'ודו ב-2017, ובמדליית הזהב בתחרויות הגראנד פרי בבאקו, קנקון ואבו דאבי. שנתיים וחצי לפני המשחקים האולימפיים בטוקיו, פליקר מדורג כיום במקום הראשון בעולם במשקל שלו ומהווה את אחד מהמועמדים הבכירים של ישראל להגיע אל הפודיום.

פליקר בגמר באבו דאבי. צילום: אי אף פי

זכאות לבגרות

הרצליה דורגה במקום השני בארץ במדד הזכאות לבגרות בקרב הלומדים בעיר, וזאת בהשוואה לערים שמספר תושביהן עומד על יותר מ-100 אלף תושבים. כך עולה מנתונים שפרסם משרד החינוך בתחילת שנת הלימודים. 87% מתלמידי הרצליה זכאים לתעודת בגרות, שניים רק לרמת גן (89%) ולפני תל אביב, חיפה, ירושלים וכפר סבא השכנה.

AAA

חברת הדירוג standard&poor's maalot העניקה לעירייה את דירוג האשראי הגבוה ביותר – AAA il ובכך מציבה אותה בפסגת התאגידים החזקים בישראל. חברת S&P היא מחברות הדירוג המובילות בעולם לדירוג פיננסי של ישויות כלכליות, והגדירה את הרצליה כעיר שנהנית מכלכלה עירונית איתנה וניהול פיננסי הולם ולכן נהנית מעצמאות רבה והיא מאשרת את תקציבי העירייה בעצמה.

תקציב 2018

920 מיליון שקל. זה גובה התקציב העירוני, הרגיל והבלתי רגיל, של העיר הרצליה השנה. 287 מיליון שקלים, שהם 34.4% מהתקציב הרגיל, מיועדים לתחום החינוך ומהווים את ההוצאה הגדולה ביותר בתקציב. 12.2% מופנים לשיפור פני העיר, 8.1% לתרבות, נוער וספורט.

המלון החדש במרינה

הדבר הבא לאלפיון העליון: מלון אולטרה מודרני שייבנה בהשקעה של 100 מיליון שקל במרינה הרצליה. היזמים הם "האחים חג'ג'", הנמצאים בהליכי קבלת אישורי בנייה, הצפי הוא שהבולדוזרים יעלו על השטח עוד השנה והמיליונר הראשון ילון בו תוך שלוש-ארבע שנים. אם חשוב לכם לעגון את היאכטה ליד החדר ושתהיה בריכה בקומה רביעית, זה המקום שלכם.

הדמיה של המלון החדש שייבנה בהרצליה. ביצוע: Viewpoint

תכנית המתאר

הנושא החם של השנה האחרונה ולבטח הנושא המרכזי שיעמוד במוקד הבחירות לרשויות המוניציפליות 2018 בהרצליה. בחודש ספטמבר רשמו ארגוני המאבק בתכנית המתאר של הרצליה הצלחה מרשימה, כשהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה החזירה את התכנית לוועדה המקומית לבחינה נוספת. הוועדה המחוזית הקציבה 18 חודשים לגיבוש תכנית מתאר חדשה, ובעיר החלו להתקיים מפגשי שיתוף הציבור כדי לגבש תכנית זו. ארגוני המאבק דורשים לזרז את הליך גיבוש תכנית המתאר ולסיים אותה לפני הבחירות הקרובות.