סטודנטים מהקליניקה לייצוג בני נוער במרכז הבינתחומי הרצליה ליוו במשך למעלה משנה את ג', נער מבקש מקלט שחי בארץ לבדו, ללא משפחתו. בין היתר, העניקו לו הסטודנטים סיוע משפטי לאחר שעבר עבירה פלילית וסייעו לו לסיים את ההליך המשפטי ללא הרשעה ועם עונש קל יחסית.
מדובר בתיק משפטי שנדון בדלתיים סגורות בבית הדין לנוער, ופרטים רבים בו חסויים ואסורים לפרסום מחשש לזיהוי הקטין ומפגיעה בו.
הקליניקה לייצוג בני נוער וצעירים היא פרי שיתוף פעולה של המרכז הבינתחומי עם הסנגוריה הציבורית. הקליניקה עוסקת במתן סיוע וייעוץ משפטיים החל מייעוץ במרכזי נוער קהילה ועד לייצוג בבית המשפט במגוון הליכים משפטיים. הקליניקה פועלת במוקדים שונים כמו משרדי עורכי דין מן הסנגוריה הציבורית, מועדוני קידום נוער, שלטר ומרכז לטיפול בזנות, פרויקטים לנוער דר רחוב ולנוער להט"בי ועוד.
הסטודנטים – טל רונן, סטודנטית למשפטים וממשל ודור נוביץ', סטודנט למשפטים וחשבונאית, נמצאים בשנה השלישית והרביעית (בהתאמה) ללימודי המשפטים שלהם. הם פגשו את ג' במועדון של עמותת אס"ף (ארגון סיוע לפליטים) בדרום תל אביב, במסגרת פעילותם בקליניקה, ובין היתר סייעו לו להוציא אשרת שהייה בארץ כדי שיוכל לעבוד. באחד הימים, הציג בפניהם ג' זימון נאשם לבית המשפט לנוער.
"המדובר במבקש מקלט מסודן, שהיה קטין בעת ביצוע העבירה", מסבירה עורכת הדין עירית גזית, מנהלת הקליניקה לייצוג בני נוער במרכז הבינתחומי הרצליה. "הוא הגיע לארץ לפני כמה שנים עם המשפחה כשהיה צעיר מאד. המשפחה עברה סכסוך משפחתי והיום הוא חי בארץ במנותק מהם. הצעיר ביצע עבירה פלילית קלה והוטלה עליו התחייבות להימנע מביצוע העבירה תחת סכום גבוה עבור צעיר, על אחת כמה וכמה עבור מבקש מקלט. לאחר שביצע את העבירה בשנית, בחודש יוני 2017, אי אפשר היה לכאורה להימנע מלהפעיל את ההתחייבות לתשלום. הגענו איתו לבית המשפט בחודש דצמבר האחרון".
המשפחה שלו היתה לצדו בזמן הזה?
"חלקית. בעיקר היתה לצדו ידידת משפחה שליוותה אותו, הסטודנטים שלנו שעשו פה עבודה מופלאה, והעובדת הסוציאלית ומועדון הנוער של עמותת אס"ף בדרום תל אביב – כולם התגייסו לסייע לו, וזה לא פשוט כשמדובר במבקשי מקלט. יש לו פה משפחה אבל הקשר איתם לא חם ולא רציף.
עו'ד עירית גזית. צילום הילית כדורי
"בקליניקה שלנו אנחנו מציבים סטודנטים וסטודנטיות במרכזי נוער ומעניקים להם הגנה משפטית, החל מהנגשה של זכויות ואם יש צורך אז גם בסיוע משפטי. הקטין לקח חלק בפעילויות של מועדון עמותת אס"ף לבני נוער וילדים של מבקשי מקלט ושם הכירו אותו הסטודנטים שלנו. מכיוון שהנער הפר את ההתחייבות הקודמת שלו, אז התביעה דרשה ענישה הרבה יותר חמורה, לכיוון של עבודות שירות. עבור מבקש מקלט, הרשעה פירושה סיכול האפשרות להמשיך ולקבל אישורי שהייה בארץ".
ממה היתה מורכבת העבודה שלכם איתו?
טל רונן: "ליווינו אותו בכל התהליך. עזרנו לו מול בית המשפט להבין במה מדובר ובאיזו עבירה, אם מי צריך לדבר, האם צריך חוות דעת או שירות מבחן, לדאוג שייפגש עם מי שצריך שייפגש, שיקבל את כל הפרטים שצריך לקבל. כשעובדים עם אוכלוסייה מוחלשת אז כל הנגישות שלהם לרשויות פחות טובה, צריך לדאוג לקשר בינם לכל הגורמים".
מדוע בעצם בית המשפט לא גירש את הנער מהארץ? הוא לא אזרח המדינה, עבר על החוק, ועוד עשה זאת פעמיים.
עירית גזית: "זה בית משפט לנוער וזו סמכותו. אנחנו לא בית משפט שדן במשמורת. מעבר לכך, לחלק ממבקשי המקלט יש הגנה ואי אפשר לגרש אותם. בכל מקרה, בית משפט לנוער לא דן בגירוש מבקשי מקלט מהארץ".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה היתה עמדת המדינה במשפט?
"המדינה רצתה ענישה יותר משמעותית והרשעה, מכיוון שחזר על העבירה וביצע אותה בתקופת ההתחייבות שלו. לעומת זאת, אנחנו חשבנו שנכון יהיה לתת לו הזדמנות נוספת, כיוון שהוא התמיד בקשר עם העובדת הסוציאלית שלו, גם התמיד במקום העבודה ותמך במשפחתו מבחינה כלכלית. חשבנו שנכון יהיה לתת לו להמשיך בדרכו, כי עברה כבר שנה וחצי מאז העבירה והוא לא עבר כל עבירה נוספת והתבגר.
טל רונן מספרת כי התרשמה שג' הוא נער שרוצה שמישהו יושיט לו יד ויעזור לו, תחילה במגע שגרתי עם הרשויות ולאחר מכן לעבור גם במערכת המשפט. "ליווינו אותו בתהליך הוצאת אשרת שהייה, ובכל מה שעבר מהרגע שקיבל זימון נאשם לבית-משפט ועד למשפט עצמו. לאורך השנה ג' עבר דרך משמעותית, שבה הוא לא ביצע עבירה נוספת, הפך לעצמאי מבחינה כלכלית ומצא את מקומו במסגרות חברתיות".
דור נוביץ': בתחילת ההיכרות שלנו היה לו קשה להיפתח אלינו, לדבר איתנו, לשתף אותנו. וככל שעבר הזמן נוצר בינינו שיח וקשר משותף ובמקביל הוא החל להיות מעורה יותר עם החברים שלו במועדון הנוער ולהיות דומיננטי. הוא התחיל לעבוד, מה שהוסיף לביטחון העצמי שלו, והתבגר".
ועו"ד עירית גזית מסכמת: "הערך המוסף שלנו הוא האצבע על הדופק הצמודה של סטודנטים שמקשיבים טוב ומעורים בחייו של הקטין, שומרים איתו על קשר רציף ותמידי וזמינים עבורו באופן משמעותי. במאמץ משולב של כולנו הצלחנו להראות שיש פה צעיר ששווה לתת לו את הסיכוי וההכוונה להצליח בהמשך הדרך".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בואו נבין רגע.
שוהה בלתי חוקי הגיע לארץ עם ממשפחתו.
משפחתו זנחה אותו כאן.
אותו שוהה, קטין, מבצע עבירה פלילית נשפט וברחמי בית המשפט מקבל עונש על תנאי.
לאחר זמו מה מבצע השוהה שוב את אותה עבירה ומפעילים לו את התנאי וכן מבקשים ממנו לשלם קנס במקום לשלוח אותו לכלא.
ומגיעים נציגי הבינתחומי וגורמים לשיחרורו ללא תשלום הקנס הופעת התנאי ומחזירים אותו לחברה.
ואני תוהה ביני לבין עצמי היכן המוגנות שלי בחברה?
מה מונע מאותו עבריין מורשע לבצע שוב את אותה עבירה?
למה זה בכלל מקבל כותרות אוהדות?
למה אם היה מדובר בכל תושב אחר במדינת ישראל שמבצע שתי עבירות פליליות בזו אחר זו היתה מחאה ציבורית בנושא.