הקצין הצעיר שנפצע באורח קשה בעבר והפך לפסיכולוג המטפל גם בנפגעי המלחמה הנוכחית: ד"ר יעקב ברמץ, פסיכולוג מהרצליה, השיק לאחרונה את ספרו "קול השתיקות" שעל כתיבתו עמל בעשרים השנים האחרונות.
ברמץ (64, נשוי ואב לשלושה) משמש כפסיכולוג למעלה מ- 30 שנים, מזה 20 שנים בקליניקה פרטית בהרצליה ומתמחה בטיפול פסיכולוגי דינמי וגם בהיפנוזה. עוד הרבה לפני שהחל את דרכו כפסיכולוג, יעקב היה קרוב לפגוש את המוות בעקבות פציעה קשה מאוד בעת שירותו הצבאי. "שרתתי בצנחנים ולקראת סיום קורס הקצינים, בהיותי בן 20, נפצעתי בראשי בצורה קשה מאוד בעת אימון ניווט", הוא שיחזר השבוע, "בימים הראשונים לאחר הפציעה הרופאים אמרו להוריי להיכנס להיפרד ממני כי הייתי בסכנת חיים. לאחר מכן אמרו שאני לא אמות אבל אשאר צמח לכל חיי. לאחר שהתעוררתי אמרו שלא אוכל ללכת ואשאר משותק, אבל למזלי השתקמתי ואני הולך על רגליי. הייתי מחוסר הכרה תקופה ארוכה ובסך הכל אושפזתי במשך חצי שנה ומאז עברתי תהליך שיקום ארוך".
ברמץ יודע ומצהיר מפורשות שיש קשר הדוק בין פציעתו הקשה למקצוע שבחר להמשך חייו: "אני מגדיר את עצמי המטפל הפצוע. מתוך ההתגברות על הפצע שלי אני יכול לטפל אחרים בצורה טובה יותר. רציתי בכלל ללמוד גרפיקה בבצלאל ולא התקבלתי ואז האפשרות השנייה הייתה פסיכולוגיה ונשאבתי לזה מהכיוון של הטיפול הקליני".
כריכת הספר קול השתיקות של ד"ר יעקב ברמץ, צילום באדיבות יעקב ברמץ
יעקב, ספר לנו על הספר שהוצאת לאחרונה.
"אמנם הוצאתי בעבר חוברות לימוד, עבור פסיכולוגים ושאר אנשי המקצוע בתחום, אבל זה ספרי הראשון. הספר נקרא "קול השתיקות". הוא יצא לאור לפני כשבועיים, כתבתי אותו במשך עשרים שנה, כאשר במהלך השנים כתבתי שוב ושוב, כל פעם מחדש ובסגנון שונה, בגוף שלישי, בגוף ראשון, כדיאלוגים וכל זאת על מנת להצליח להעביר את תפיסת המציאות המבולבלת בהיותי פצוע, ומצד שני, שהקורא יבין מה קורה. הספר עוסק בשני מסלולים עיקריים: מצד אחד, הזיכרונות שלי מהמצב שבו הייתי מחוסר הכרה כלפי הרופאים והעולם אבל בתוכי הכל התרחש וזרם, שמעתי דברים ולא הבנתי מה קורה מסביב כי חשבתי שעדיין אני באימונים בצבא ובסך הכל הלכתי לישון וכל מה שקורה סביבי הוא חלום, סיוט. עד הרגע שאני מתעורר ממצב חוסר ההכרה ומתחיל חלקים ראשונים בתהליך. במקביל, אני מתאר טיפול בבחור בן 40 שמנסה להבין ולפענח את חייו ודרכו אני מפענח את מה שקרה לי באותה חצי שנה קשה. מדובר על גבר שרצה להתחתן ולא הצליח להקים זוגיות, זהו תיאור של תהליך הטיפול. שבסיומו אני מוזמן לחתונתו. דרך הטיפול בו, עשיתי לעצמי טיפול המתמודד עם פיענוח של מה שקרה לי בהיותי חסר הכרה".
רוצים להישאר מעודכנים?
למי הספר מיועד?
"יש כמה מעגלים שיכולים ליהנות ממנו. כמובן נכי צה"ל שלצערנו מספרם גדל מאוד בשנה האחרונה, נמצאים בתהליך שיקום ואני מקווה שהספר ייתן להם ולמשפחותיהם רוח גבית להתעודד להתאושש. המעגל השני זה לאנשים שרוצים להבין מה זה טיפול פסיכולוגי ואיך לפענח את המציאות. המעגל השלישי זה כל אדם ואדם שהוא בעצם מתמודד עם הקול הפנימי שלו וזה שהעולם לא מבין אותו ומנסה להגיע לעולם, לפענח אותו. בעצם השאלה המרכזית של כל אדם בכל גיל היא מה עלי לעשות על מנת שיהיה לי טוב".
אתה מטפל בוודאי גם בנפגעים מהשנה האחרונה.
"בהחלט. כנכה צה"ל שוחררתי מהצבא ולאחר סיום לימודיי התנדבתי למילואים כפסיכולוג בחיל רפואה. ב- 7 באוקטובר גויסתי בצו 8 וטיפלתי באנשים שעברו את המאורעות הנוראיים של מסיבת הנובה. בשלב מאוחר יותר טיפלתי גם בחיילים סדירים שנלחמו בעזה ויצאו להתרעננות וגם במילואימניקים שהשתחררו מהלחימה, כדי להכין אותם להמשך חייהם לאחר הטראומות שעברו".
יש הבדל בין הטראומות שחוו ניצולי מסיבת הנובה והחיילים הנלחמים במלחמה הנוכחית לטראומות של אנשים שטיפלת בהם בעבר?
"עיקר ההבדל הוא בעוצמות. יש לעולם קודים שונים של התנהגות וכאן חמאס חצה כל קוד אפשרי כולל מה שקרה בסוף שבוע שעבר עם רציחתם של ששת החטופים. כל התשתית של הקוד האנושי מעורערת, כשהקוד האנושי נפרץ, כל אחד ואחת חשים איום על החיים שלהם ואז החרדות עולות. רוב הזמן אנחנו מצליחים להשכיח ממחשבותינו את העובדה שאנחנו לא נחיה לנצח ופתאום מגיע הדבר הזה ומזכיר לנו שזה יכול לקרות לנו גם מחר או בעוד שעה. זה מעורר חרדות, לא רק בקרב מי שנלחם בעזה, אלא בכל אחד ואחד".
היה חשוב לך להתנדב בגלל מה שעברה?
"בהחלט. התרומה הסגולית שלי, בגלל החוויה שעברתי, יכולה להיות טובה, גם בגלל שאני מומחה להיפנוזה וחושב שאני טוב בזה וגם בגלל שהייתי במקומות כאלו מבחינת ההכרה, או כמו שיהודה עמיחי כתב בשירו: אני לא טוב מתוך טוב ליבי, אני טוב מתוך ריקבון חיי הארוכים".
תגובות