"בזכות פעילות הפורום אנחנו פחות שקופות מאשר בתחילת המלחמה", אומרת חן ארבל מרינברג, שהשיאה משואה בטקס המשואות בערב יום העצמאות כנציגת פורום נשות המילואימניקים, הפועל לרווחת משפחות אנשי המילואים.
חן נשואה לאיתי ולשניים שתי בנות קטנות, בנות ארבע ושנתיים. הם בני 34, גדלו והתחנכו ברעננה ועדיין מתגוררים בה. איתי עובד כמנהל מכירות בחברת "קונקטים" וחן כמנהלת מוצר בחברת "פקאן".
איתי והבנות בזמן חופשתו מהמילואים. צילום פרטי
כמו חיילי מילואים רבים גם איתי יצא ללחימה כבר בבוקר השבת השחורה, כפי שמספרת חן: "איתי נמנה על יחידת הצלפים ולמעשה מסופח ליחידות סדירות. בעשר בבוקר הוא כבר היה מוכן עם התיק וזה עוד לפני שקיבל צו 8 להתייצבות. היה לו מובן מאליו שהוא יוצא למלחמה. במשך שלושת החודשים שלאחר מכן חזר איתי רק פעמיים הביתה, פעם אחת לאפטר של 11 שעות ופעם אחת לשלושה ימים. אחרי שלושה חודשים הוא שוחרר והיה שלושה חודשים בבית ולפני כחודש גויס לסבב ב'".
חן מספרת על ההתמודדות והקשיים עם המצב החדש שנכפה עליה ועל בנותיה: "הניתוק הקיצוני הזה מייצר המון מורכבויות. הייתי מטופלת בכדורים כי לא הצלחתי לישון ולאכול מרוב קושי. מעבר להתמודדות עם הכל לבד הייתה כמובן דאגה עצומה לחייו של איתי עקב הנסיבות שהוא היה מסופח ליחידות סדירות במשימות התקפיות, דאגה שמכירים לצערנו אנשים רבים. איתי הוא אבא מאוד מעורב מבחינת גידול הבנות, גנים וכדומה. כמובן שהקושי היה גם אצל הבנות, למשל כשראו בגינות ציבוריות אבות אחרים ושאלו מתי אבא יבוא ונלך ביחד, רוצות שאבא ייקח אותן, שואלות מתי אבא יתקשר. הן רוצות וודאות בתך חוסר הוודאות. כל החששות והפחדים וההתמודדות חזרו כאשר איתי יצא לסבב ב' וזה לא הופך ליותר קל. קשה מאוד להחזיק מעמד בצורה כזאת לאורך זמן ממושך".
נשות פורום המילואימניקים בטקס המשואות. צילום פרטי
חן ארבל מרינברג בטקס המשואות. צילום מסך מתוך השידור בערוץ 12
חן, ספרי לנו כיצד הוקם הפורום וכמה משפחות הוא מייצג.
"מי שהרימה את הכפפה היא עדי לגר שבת שגם בעלה היה במילואים. היא כתבה פוסט ובעצם שאלה: מה, רק אני בקשיים האלו? הפוסט סחף המון תגובות של נשות מילואים רבות וכך התאגדנו, באמצע נובמבר, 12 נשים להקמת פורום נשות המילואימניקים. כיום יש בפורום כ- 6,000 נשים ומשפחות פעילות בקבוצות פייסבוק, וואצאפ ואינסטגרם, כאשר בסך הכל הפורום מייצג כ- 140 אלף משפחות של משרתי מילואים".
רוצים להישאר מעודכנים?
מהן מטרות הפורום?
"המטרה הראשונה הייתה להביא לתודעה הציבורית את משפחות המילואים שהן מיעוט בחברה הישראלית, לייצג ולקדם מדיניות למשפחות אנשי מילואים וזאת ומאחר שאין שום גוף שאנשי משפחות אנשי מילואים יכולים לפנות אליו והוא ייתן להם מענה מבחינת מעטפת כלכלית, תעסוקתית ורווחה. בחודשים נובמבר ודצמבר היו לנו המון קמפיינים תקשורתיים כולל ראיונות רבים של נשות מילואים. מתוך הפעילות מול משרד האוצר יצאה לפועל תכנית 9 מיליארד, המעניקה מעטפת בשלושה מימדים: רגשי – פיצויים על טיפולים רגשיים לנשות המילואימניקים וילדיהם, תעסוקתי – פיצוי לאישה עצמאית שלא יכולה לעבוד כי בעלה במילואים ופיצוי למי שפוטרה על ידי המעסיק בעקבות כך שבעלה במילואים, הכלכלי – פיצוי בעקבות העלייה בהוצאות משק בית בזמן שהבעל לא נמצא, הוא למעשה סיוע לאימהות שהפכו להיות חד הוריות. 5 מיליארד מהסכום כבר במימוש בצורה של מענקים אוטומטיים או החזרים כפיצוי והדרך עוד ארוכה לגבי שאר הסכום. בנוסף, אנחנו עובדים על הרחבת מעגל משרתי המילואים. התפקיד שלי בפורום הוא עבודה מול בכירים בצבא ובראשם קצין מילואים ראשי".
המדינה עושה מספיק עבור משפחות המילואימניקים?
"בעקבות פעילות הפורום, המדינה רתומה כיום יותר מאשר בתחילת המלחמה. בכירים בצבא ובמשרדי האוצר והעבודה רתומים מאוד. יש לרתום עוד משרדי ממשלה ויש עבודה שנעשית ברשויות המקומיות. יש הירתמות ברמת היישום אבל כמובן שיש עוד הרבה מה לעשות. צריך להמשיך עם הרגל על הגז כי זה מאני טיים. השינוי הגיע בעקבות פעילות הפורום, בעקבות הדרישות והזעקה שלנו לשינוי מצב ומודעות ציבורית. לראייה, העובדה שזכינו להדליק משואה".
בטח הופתעת מאוד שהתבשרת על כך.
"לגמרי. לא חשבנו זה על זה בכלל. ביום חמישי לפני שבועיים קיבלתי טלפון ממשרד הטקסים הממלכתי ובהתחלה לא הבנתי מה רוצים ממני בכלל. נאמר לי שהשם שלי עלה להדלקת משואה כחלק מהעשייה בפורום ותרומה לציבור רחב. ההתרגשות הייתה גדולה גם מצד אבא שלי, ארי ארבל, לוחם במלחמות ישראל בעבר ונכה צה"ל".
חן ארבל מרינברג עם איתי והבנות, צילום פרטי
מה הרגשת במהלך הטקס ואלו תגובות קיבלת?
"קודם כל, חשוב לי לציין שזכיתי להדליק משואה כנציגת הפורום בקטגוריית משואת הנתינה וכמובן שכל שאר הנשים הפעילות המרכזיות בפורום היו איתי בטקס. זה מעמד מאוד מורכב ומרגש שמוציא ממך את כל קשת הרגשות בבת אחד. אי אפשר שלא לחשוב על החטופים ומשפחותיהם, המשפחות השכולות, כל הבעלים שלנו שנמצאים שם עדיין בשטח. כשרואים את כל האנשים שזכו להדליק משואה, אנשים שקמו ועשו פעילות מיוחדת, זה נותן הרבה תקווה לעתיד טוב יותר. הרבה אמרו לי שבזכות פעילות הפורום אנחנו, משפחות המילואים, פחות שקופות וזכינו להרבה תשבוחות על כך שעם הקושי לא נתנו לעצמנו לשקוע אלא דווקא להמשיך בעשייה. זה נותן רוח גבית להמשך העשייה".
תגובות