פרשת "כי תבוא"
כניסת השבת בהרצליה: 18:23
יציאת השבת: 19:21
צחי וייס מספר על פרשת השבוע:
אתה מאמין בחייך?
לקראת סוף הפרשה שלנו, "כי תבוא", מופיעה ברית בין ה' לישראל.
בפסוקים מפורטים בהרחבה הברכות והקללות, השכר או לחילופין העונש – ביחס לדרך בה יבחר עם ישראל ללכת.
לקראת סוף הקללות, אומר משה:
"וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ" (דברים כח, סו)
זוהי הקללה הנוראה שליוותה את עם ישראל לאורך שנות הגלות.
הפחד משתק את החיים.
במאמר מיוחד בשם "הפחד", הרב קוק עוסק ומבאר את שורשה ומגרעותיה של מידת הפחד אשר ממלאת את חיי האדם והעם, והצורך בהסרת הפחד המופרז מתוך החיים שלנו.
וכך כותב בתחילתו של המאמר:
"הפחד הנפרז הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות, בחתירתו אשר יחתור מתחת לאשיותיהן להגזים ששם צפונה רעה, תחת הטוב הגלוי.
מקור כל חולשה וכל רפיון חמרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו; הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו, שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה, עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע.."
זה נכון לא רק ביחס למציאות של עם ישראל, שנרדף ע"י שונאיו בהיותו מפוזר על פני הגלובוס,
אלא גם ביחס לחיים הפרטיים של כל אחת ואחד מאיתנו.
הרבה אנשים חיים היום במצב סטנד ביי.
"חייך תלואים לך מנגד" – צופים מהצד.
הכל מסופק, שום דבר לא ודאי – הכל תלוי.
אין תשובה ברורה לשום דבר.
מעמד נפש שפוחד מאמונה ברורה, מבחירה אמיתית, מיוזמה ולקיחת אחריות – מלחיות את החיים באמת.
"ולא תאמין בחייך".
לעומת הלך הנפש הרעוע הזה, כותב הרב קוק דברים נפלאים:
"האדם הישר צריך להאמין בחייו. כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה.
התורה צריכה שתהיה נר לרגלו, שעל ידה יראה את המקום ששם הטעות עלולה, שלפעמים תתע הנפש בתהו לא דרך.
אבל המעמד התמידי (הבסיסי) צריך להיות הבטחון הנפשי".
(אורות התורה י"א, ב)
שבת שלום!
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות