להציל את יוני. יוני בסון מהרצליה ציין באחרונה את יום הולדתו ה-37, שהיה מהול בשמחה וכאב. בסון חלה בסרטן לפני כשנתיים, ומאז הוא נכנס ויוצא תדיר מטיפולים, מייחל לקבל בחזרה את החיים שהיו לו עד שחלה, וחושש מאוד מהמוות.
כזכור, בחודש פברואר פתח בן דודו רפאל פרץ בקמפיין גיוס תרומות למען ניתוח מסובך, מתוך תקווה שיסייע להחלמתו של יוני מהמחלה הארורה, אולם לא היה בכך די, והסרטן חזר ביתר שאת. באחרונה, מספר ימים לפני יום הולדתו ה-37, פנתה חברתו של יוני שרית שרעבי בהודעה נרגשת ברשת, בה כתבה: "חברים יקרים, אל תהיו אדישים, החיים של יוני בסון נקבעו מלמעלה, זהו גורלו כרגע, המצב עפ"י הרופאים לא טוב. מבקשת מכל אחת ואחד מכם – כל שקל יכול לעזור לו להגיע למנהטן בהקדם ושם אחוז ההצלחה גבוה יותר מאשר בישראל. הגענו עד כה ל-250,000 שקלים, חסרים עדיין 450,000 שקלים. בבקשה בבקשה, תשתפו לכמה שיותר אנשים, מצרפת לינק לתרומה. המחלה הארורה הזו חייבת להפסיד הפעם!"
לתרומות לטיפול הרפואי של יוני בסון היכנסו כאן
בשיחה קורעת לב מספר יוני בסון על מאבקו חסר הפשרות, על ההאמונה ועל המשברים: "החיים לא פשוטים", הוא מתאר, "בימים אלה אני מחלים מהניתוח האחרון, שהיה מורכב, וצריך לעבור עדיין הקרנות. היה לי בצוואר גידול עם קריש דם ובצקות, שחסם לי את האוויר וזרימת הדם, הייתי קרוב למוות. חפרו לי עמוק, כרתו לי חצי גוף בערך, חצי מאזור החזה, אני משותק בחצי יד ימין. חלה הידרדרות בחודשים האחרונים. בחודש אוקטובר האחרון הסרטן שוב תקף אותי. כבר הספקתי לחזור לשגרת חיים, עבדתי, שיחקתי כדורגל, החיים שלי התהפכו ב-180 מעלות, לא רק מקצה לקצה אלא מיקום ליקום, אני צריך הרבה מזל היום".
יוני מתאר את שגרת חייו: "אני נח בבית בעיקר, הולך רק לאן שצריך, עושה בדיקות, אני מתקיים נטו מקצבה של 3,500 שקלים מהמדינה ואני לא עובד, אמא שלי מטפלת בי, היא לא עובדת עכשיו, אני על משככי כאבים באופן קבוע, כמעט בכלל לא יוצא מהבית, מתעייף מאוד מהר. כרתו לי שריר שלם מהחזה והדביקו לי אותו בצוואר, כמו גוף זר וזה כ"כ מציק".
עוד הוא מספר על התקווה בקצה המנהרה: "יש מרכז לחקר וטיפול בסרטן הגדול בעולם שנמצא בניו יורק בארצות הברית, עם אחוזי ההחלמה הטובים ביותר, בזכות הסיוע הכספי שאנחנו מגייסים בימים אלה אני מקווה שזה מה שיציל אותי".
למה אתה הכי מתגעגע?
"להכל, לשמחת חיים שאיננה כבר, לכיף, לחיוך, לקום בבוקר לעבודה, תן לי לקום בחינם לעבודה. הייתי בעבר קם בשבע בבוקר לעבודה, חוזר ומתאמן, יוצא עם חברים לים, רואה עולם, מוסיקה".
מפחד מהמוות?
"מפחד מאוד. לפעמים אני מרגיש שאלוהים רוצה אותי, לילה אחד מצאתי את עצמי פותח ספר תהלים ומתפלל, ביקשתי רחמים".
איך היה מצב הרוח שלך ביום ההולדת שלך שחל באחרונה?
"היה שמח עם הרבה חברים. תודה רבה לכולם על הברכות והאיחולים, זה לא מובן מאליו. אני כל כך אוהב את כולם, שמחזקים אותי יום יום ולא עוזבים אותי לרגע ונותנים לי ים של כוח להתמודד עם הדבר הכי קשה בעולם, משמחים אותי ונותנים לי הרגשה כל יום שעדיין יש תקווה, ועדיין יש מחשבות שזה עלול להיות יום הולדת אחרון".
מה מחזיק אותך ונותן לך תקווה?
"החברים והמשפחה מסביב מחזקים מאוד, מתקשרים אליי ושולחים הרבה הודעות. כל הכבוד לכולם. אומרים לי שרק אלוהים קובע ולא הרופאים. למרות זאת, בלילות אני עם עצמי לבד, בוכה".
יוני פונה ללב שלכם: "אודה מאוד לכל מי שיכול לתת וזה לא מעיק עליו, כל סכום יתקבל בברכה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות