כניסת השבת: 16:15
יציאת השבת: 17:18
פרשת מקץ
צחי וייס מספר על פרשת השבוע:
בפרשה שלנו מתוארת המשך הדרמה (שגם לא תסתיים סופית בפרשה זו) בין יוסף לאחיו.
בפעם השניה כאשר חוזרים עם בנימין אל מצרים, נקראים האחים שוב אל יוסף.
האחים מפחדים שמה יענשו ויכלאו במאסר.
"וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים.." (פרק מג, יח)
אך יוסף מזמין אותם לאכול לחם.
וַיָּכִינוּ אֶת הַמִּנְחָה עַד בּוֹא יוֹסֵף בַּצָּהֳרָיִם כִּי שָׁמְעוּ כִּי שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם"(פרק מג, כה)
המילה לחם לא עושה לאחים קונוטציה טובה…
בפעם האחרונה שישבו לאכול יחדיו לחם זה היה מיד לאחר שזרקו את יוסף לבור..
" וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם.." (פרק לז, כה)
ברקע כל העת ישנה את האשמה שהאחים נושאים עימם, על מכירת יוסף והאכזריות שלא הקשיבו לתחנוניו.
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת." (פרק מב, כא)
חוסר הרחמים וביטול האחווה בין איש לאחיו, שהתחיל בפסוק עם מילים דומות:
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא".
יעקב מברך את האחים שהפעם, במפגש עם יוסף, תופיע מידת הרחמים בקרב האחים –
"וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי." (פרק מג, יד).
הלחם הוא ביטוי לבסיס החיים.
בכוחו לגרום מ לחמ ות, ובכוחו לחבר ולה לחים אחים ומדינות.
האחים נלחמו ביוסף, וחשבו שיכולים להתיישב לאכול לחם.
יוסף מעביר אותם תהליך של חזרת הרחמים, ומושיב אותם לאכול שוב יחד לחם, אך הפעם יחד עימו מתוך רצון להלחים ולהחלים בדרך אל החלום הגדול של יוסף ובני ישראל.
שבת שלום!
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה
תגובות