לב. רוח. נדבה | מאחורי פרשת השבוע וזמני כניסת ויציאת השבת

כניסת השבת בהרצליה: 17:28

יציאת השבת: 18:24

צחי וייס מספר על פרשת השבוע, פרשת ויקהל – פקודי

צחי וייס מנכ"ל עמותת גרעין תורני הרצליה

שלב התכנון והציווים על מלאכת המשכן הסתיים.
כעת עוברים לשלב הביצוע.
פרשיות ויקהל – פקודי.
העם מנדב תרומות בצורה מדהימה, ומוכיח שלהיות ישראלי זה לתת.
"וַיָּבֹאוּ, כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-נְשָׂאוֹ לִבּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ, הֵבִיאוּ אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל-עֲבֹדָתוֹ, וּלְבִגְדֵי, הַקֹּדֶשׁ"
(שמות לה, כא).

למה אדם תורם?
ומה ההבדל בין 'נשאו ליבו' ל'נדבה רוחו' ?

מסביר הנצי"ב בפירושו לתורה:
"בשני אופנים נותן אדם נדבה.
יש מנדב מחמת כי לבבו מכהו – אם לא יתן כאחד מחבריו יהיה לחרפה או ישא עונשו על העלמת העין, וזה נקרא: 'נשאו ליבו'…ויש מנדב משום ששכלו ורוחו הטובה מיעצהו ליתן על זה, ועל זה כתוב: 'אשר נדבה רוחו'.
ומוסיף, שגם מי שבתחילה התנדב לתרום "שלא לשם שמים אלא לכבוד וכדומה, מכל מקום בעת שהביאו תרומתם היה הכל בשמחה וברצון נדבה לה' ".
מתוך שלא לשמה, בא לשמה..

"אור החיים' מסביר אחרת:
יש שתי דרגות במתנדבים –
אחד שמתנדב ברצון נפשו כפי יכולתו וערך ממונו, וזה נקרא: נדבה רוחו.
ודרגה יותר גבוהה, שמתנדב יותר מיכולתו מגודל טוב ליבו, וזה נקרא: נשאו ליבו.
שהלב שלו מנשא, מרומם אותו, יותר מכפי שהוא בטבעו.
ומסיים 'אור החיים' בהבחנה מדהימה:
"וממוצא הדבר אתה יודע כי לא היו בכל המתנדבים אלא שתי הדרגות האלו, ושתיהן לשבח.
שנדבו בליבם ולא עשו הדבר בחסרון רצון הלב.."
אשריהם ישראל!

שנזכה לרומם רוחנו,
ולפתוח ליבנו תמיד.

שבת שלום!
* דבר התורה מוקדש לרפואתו של הנער אברהם יצחק בן פייגא ליבא

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה