אורוות סוסים וכלים עתיקים: ממצאים ארכיאולוגיים חדשים התגלו באפולוניה (וידאו)

אורוות סוסים מהתקופה הצלבנית, המתוארכת לשנת 1265 לספירה, התגלתה בגן הלאומי אפולוניה בהרצליה במסגרת חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף רשות הטבע והגנים. את החפירה הובילו מטעם הגופים פרופ' אורן טל מאוניברסיטת תל אביב וחגי יוחנן מרשות הטבע והגנים.

מרשות הטבע והגנים נמסר שהחפירות נערכו באגף הצפוני שבפאה המערבית של המבצר הצלבני העתיק שבגן הלאומי אפולוניה. במסגרתן נמצאו מדף אבן, שעל פי הערכת החוקרים שימש לאבוסים וכן אבני קשירה שבהן טבעות חצובות ששימשו ככל הנראה לקשירת לסוסים. בתוך כך נחשפו ברצפת הטיח של האולם חורי ניקוז המצביעים על איסוף נוזלים, כנראה שתן. גודל האולם שנחשף כ- 20 מטר אורך ו-8 מטר רוחב והוא נמצא בקצה המצוק המערבי, בקו ראשון מול הים.

עוד נמסר מרשות הטבע והגנים שבמהלך החפירות באולם נמצאו גם מספר מוקדי אפר המצביעים, על פי הערכות החוקרים, על פעילות הכנת מזון באולם. עוד נמצאו קערות וכלי אוכל אחרים קדומים והחוקרים משערים שהאולם הצפוני שינה את ייעודו במהלך המצור הממלוכי שהטיל ביברס בחודשים מארס-אפריל של שנת 1265 והפך למקום מפלט לתושבי העיר ואבירי המבצר כאחת. בנוסף נמצא בחפירות חרך ירי המשקיף לכיוון צפון.

ברשות הטבע והגנים מציינים כי בשלב זה האולם שנחשף בחפירות אינו פתוח ונגיש למבקרים באתר משיקולי בטיחות בין היתר, אך ניתן לצפות בו ממרומי מגדל העוז של המבצר באזור הפתוח למבקרים. בתוך כך בוחנים ברשות בימים אלה את ביצוע עבודות הפיתוח וההנגשה שיאפשרו למבקרים לבקר במתחם בבטחה תוך שמירה על הממצאים הקדומים.

שרידי קערות מיובאות ששימשו לדקורציה או לאכילה. צילום יניב כהן רשות הטבע והגנים

"החפירה שהסתיימה זה עתה וחשפה את רצפת האולם הצפוני היא הרביעית בסדרת החפירות במבצר הצלבני שנועדו לשמר את הממצאים המיוחדים, לייצר ולטפח מוקדי עניין נוספים לציבור המבקרים באתר ולמגן את המצוק עליו המבצר הצלבני ממוקם באמצעות הסדרת הניקוז", אומר יוחנן, ממונה תחום מורשת במחוז מרכז של רשות הטבע והגנים וממנהלי החפירה בגן הלאומי אפולוניה, "הממצאים מרתקים ומוסיפים נדבך נוסף לסיפור ההיסטורי של אפולוניה".

חרך הירי ששימש להגנה. צילום יניב כהן רשות הטבע והגנים

בניית המבצר הצלבני מתוארכת לשנת 1241 וחורבנו לשנת 1265, עם כיבוש העיר על ידי ביברס, הסולטן הממלוכי. תכנית המבצר מושפעת ממבצרים דומים במערב אירופה ומעידה שהאדריכל היה אירופי. במבצר שלוש מערכות ביצורים: חפיר עמוק ורחב ידיים, חומה ראשונה (מערך ביצור חיצון) חומה שנייה ודונג'ון (מגדל עוז). את המבצר בנה ז'אן השני, הסניור של ארסור, אך בשנת 1261, עם התחזקות הנוכחות הממלוכית באזורנו, הוא הוחכר יחד עם העיר ארסור (אפולוניה) ונחלתה למסדר ההוספיטלרי שבסיסו היה בעיר עכו. ביברס צר על האתר 40 ימים בקירוב והביא לבסוף לחורבנו. למרגלות המבצר מעגנה ששימשה לעגינת סירות קטנות.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה