מיכל ערמון תלמד את הילדים שלכם ואתכם לא לפחד מהים. בחינם

יש לא מעט בני אדם שחוששים ממים ברמה כזו או אחרת ומעבירים את הפחד הזה לילדים שלהם. החל מחשש של טביעה בבריכה ועד לפחד של ממש להכניס את הרגל לים. תושבת הרצליה מיכל ערמון היא מדריכת שחייה ותיקה שבמהלך עשרות שנים של עבודה במים, במסגרות פרטיות ואקדמיות, פיתחה שיטות פעולה, כולל עבודה במים עם תינוקות ופעוטות, ומעבירה את הידע שלה לציבור הרחב, כעת גם בפעילות חינמית המתקיימת להורים ולילדים בחוף אכדיה בהרצליה בסבסוד מלא של עיריית הרצליה.

"יורדים לחוף – נכנסים למים" היא תוכנית ייחודית וראשונית בישראל שמנגישה את הים לגיל הרך ופועלת בהרצליה זו השנה השלישית עבור הורים וילדים. הפעילות, שהיא כאמור ללא תשלום, מתקיימת עד סוף חודש אוגוסט, בימים שני ורביעי , בין השעות 19:00-17:00, מול סוכת המציל בחוף אכדיה מרכז. התוכנית מכירה להורים ולילדיהם את הים כבר מגיל ינקות, על מנת שיזכו ליהנות ממנו מתוך ידיעה ולא מתוך פחד. המטרה היא להרחיב את חווית הים מתוך אהבה לים כבר בגיל הרך.

ערמון עוסקת בעבודה במים משנת 73. "התחלתי כמצילה בתקופה שבה עוד הייתי סטודנטית", היא מספרת לצומת השרון. "אני באה מתחום הטיפול בתנועה, חיברתי את הדברים ביחד דרך הדרכת שחייה לילדים בבתי הספר ועם השנים, בשנות ה-80, התחלתי לעבוד בטיפול בתנועה במים במקביל לשחיית תינוקות בגישה שהבאתי מארה"ב. התפיסה הרווחת בציבור הייתה אז שללמד שחייה זה רק מגיל 6-5, מעין הסתכלות דידקטית וטכנית של המערכת. אבל, אם אתה עובד מבחינה חווייתית, אתה יכול ללמד את הילד לשחות ולאהוב מים בכל גיל, לפי התפתחות הילד, העצמאות והביטחון שלו. יש לא מעט ההורים שמפחדים ולא חושפים את הילדים למים. הקטע הוא לתת לילדים את הידע, את ההכרה, את הביטחון, את הכללים ואת הכלים הדרושים".

היום, לדבריה, יש לא מעט קורסים ברחבי הארץ שמלמדים ילדים ופעוטות להכיר את המים. "היום זה טריוויאלי. לכן, בשנים האחרונות אני מנגישה את הים לקהל. הציבור צריך לדעת שלא חייבים להיעצר על קו החוף ואפשר להיכנס למים בגישה של העצמה ולא הפחדה. היום אני מקבלת מהורים תגובות כמו 'איזה כיף, עד היום לא נכנסנו למים'".

מה החשש בדרך כלל?

"הפחד הגדול הוא מטביעה, דגים, מדוזות, שמש. אחד הדברים שאני אומרת להורים זה להוריד את מצופי הידיים, לתת לילד לצלול ולחוות. האינסטינקט של ההורה הוא ישר להרים את הילד. זה לא כמו לשים יד באש. אם אתה עומד לידו איך סכנת טביעה. מצופים זה לא לקיחת אחריות אלא הסרת אחריות. ברור שילד שלא יכול להרים את הראש לבד, אתה לא משאיר אותו במים, אבל צלילה היא לא מסוכנת. כשהילדים שלי היו בני שנתיים הם היו עצמאים בבריכה. דאגתי יותר מזה שהם ירוצו מחוץ לבריכה ויקבלו מכה בראש. אותו דבר בים. אתה צריך להכיר את החוקים ולדעת להתנהל. הפחד נובע מעניינים רגשיים של אנשים ומעודף הגנה. כמעט לא נותנים לילדים להתמודד עם סיכונים".

את שיתוף הפעולה עם העירייה התחילה לאחר שהשתתפה בכנס "צמיחה בסביבה ימית". "דיברו שם גם על הנגשת החוף לאנשים. הגשנו הצעה לחברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה. כל השנים המטרה שלי היא להפוך את זה לתפיסת עולם והסתכלות אחרת – ואני רוצה לעשות את זה עם גוף ציבורי, והם הרימו את הכפפה. המסגרת פתוחה גם למי שמאוד אוהבים ים וגם למי שמפחדים ולא רוצים להנחיל את זה הלאה לילדים".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה