עתירה: משרד השיכון רוצה לסלק דיירת עמידר מהרחוב היוקרתי בהרצליה פיתוח

תושבת הרצליה, אם חד הורית, עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד הבינוי והשיכון, שהחליט בחודש אפריל השנה שלא לאשר לה להמשיך את הזכות החוזית בדירת עמידר שבה התגורר אביה עד לפטירתו, באחד הרחובות היקרים ביותר בהרצליה פיתוח, רחוב גלי תכלת.

בא כוחה של התושבת, עו"ד אופיר פרל, מבקש בעתירה לאשר למרשתו להמשיך להתגורר בדירה, שבה גרה יחד עם אביה, לה היא זכאית לטענתו על פי התנאים שמציב משרד הבינוי והשיכון. עו"ד פרל מאשים את חברת עמידר או את משרד השיכון והבינוי בניסיון לסלק את דיירי השכונה ולבנות בנייה חדשה, תוך פגיעה אנושה בה ובשכניה, וקורא לבטל את ההחלטה ולאפשר דיון בעניינה בוועדת חריגים או ועדה עליונה אחרת.

לפי העתירה, הכל החל כשנציגי עמידר הגיעו לדירה בנובמבר 2019 וגילו כי אביה של התושבת נפטר. התושבת התבקשה להגיע לחברת עמידר על מנת להסדיר את זכויותיה כדיירת ממשיכה בדירת אביה המנוח. כעבור זמן מה חברת עמידר שלחה לעותרת מכתב שבו בחינת זכאותה לזכויות בדירה עוברת למשרד השיכון ועליה להמציא תוך 14 ימים את המסמכים המבוקשים על מנת לאשר את זכויותיה בדירה. בשל מגבלות הקורונה, כך נטען, לא הצליחה התושבת להגיש את המסמכים וכעבור זמן מה גילתה כי התקבלה החלטה של הוועדה העליונה לפיה היא אינה זכאית למעמד של דיירת ממשיכה. החלטה זו, נטען, לא הומצאה לידי העותרת. רק בשלהי מאי 2020 קיבלה לידיה את פרוטוקול הוועדה.

עו"ד פרל טוען בעתירה כי הוועדה הסתמכה על עובדות לא מאומתות כשקיבלה החלטה שמרשתו אינה עונה להגדרת דייר ממשיך. נימוקי הוועדה, הוא כותב, היו שהתושבת לא התגוררה בדירה הציבורית עם אביה מאוגוסט 2009 ועד פטירתו, כי היא עצמה  אינה עונה לכללי זכאות לדיור ציבורי וכי המנוח לא התגורר במבנה המגורים המקורי אלא בתוספות בניה בלתי חוקיות.

לטענת עו"ד פרל, החוזה של הוריה המנוחים נחתם בשנת 1968 ומאז לא נחתם חוזה דיירות מוגנת אחר. מכיוון שאין חולק כל כך שמרשתו גרה בנכס עד דצמבר 2016, הרי שכבר אחרי פטירת האם, בשנת 2013, כשלא הייתה מחלוקת שהיא גרה בדירה בעת פטירתה, היא הייתה זכאית להירשם כדייר ממשיך. מלבד זאת, הוא טוען, היא מעולם לא עזבה את הדירה ושינוי כתובת המגורים שלה נבע מהצורך לקבל את דברי הדואר לכתובת בה עבדה. כמו כן, העותרת רצתה כי בתה תלמד בבתי ספר איכותייים יותר והואיל וההרשמה לבתי הספר הנ"ל משויכים לכתובת מגורים העדיפה העותרת לשנות את הכתובת בהתאם לעסק הרשום.

"הוועדה העליונה בהחלטה שגתה כאשר לא דנה בזכויות העותרת כדייר ממשיך בגין זכויותיה של האם המנוחה שכן ידוע לכל כי הזכויות החוזיות מוקנות להוריה של העותרת וכן פטירתה של האם בשנת 2013 הרי זכאותה של העותרת כדייר ממשיך אינו נתון לשיקול דעת וכבר באותה העת הייתה זכאית העותרת לקבל מעמד של דייר ממשיך", כתב והוסיף: "אם ביקורי המעגל היו נעשים בצורה יסודית היה יכול לראות בקר מטעם המשיבה כי החדר של העותרת המצוי בכניסה האחורית של הבית הינו חדר פעיל הכולל בתוכו ארון בגדים, מיטה, סלון, מזגן, טלוויזיה כך שהיה מקום להיווכח כי העותרת חיה בנכס עד יום מותו של אביה".

מהעתירה עולה עוד כי אביה של התושבת הצהיר מספר פעמים, בין השנים 2018-2017, כי בתו אינה מתגוררת עמו. על כך נכתב בעתירה: "תצהירו של אביה המנוח לפיה בשנת 2017 הצהיר לכאורה שהעותרת לא מתגורתת עמו הינו שקר, העותרת לא מבינה כיצד אביה יכול להצהיר דבר שאינו נכון, העותרת היא זו שטיפלה בו עד יום מותו, העותרת מעולם לא עזבה את בית מגוריה לתקופה העולה על מס' ימים (למעט ביקורים בחו"ל). די בהיבט בסיכום ביקור מעגל בתאריך 11/17 לפיו אביה של העותרת סירב לחתום כד להבין כי אביה של העותרת היה אדם קשה עורף, מבוגר מאוד ואינו בקו הבריאות… באחד מביקורי המעגל שנעשו, נציג חב' עמידר ניסה לשכנע את אביה של העותרת  ז"ל לחתום על תצהיר שהוא מתגורר לבד אשר בתמורה לכך יופחתו תשלומי דמי השכירות , ניכר לראות ואף חב' עמידר מודה בכך כי אביה ביקש למחוק את חתימתו מתצהירו וזאת מתוך כוונה ידועה כי מדובר בתצהיר שקרי ולפיה העותרת אכן מתגוררת עמו… העותרת מצרפת תצהירים רבים של שכניה המעידים כי העותרת גרה בנכס כל חייה וכי מעולם לא נטשה את הנכס ועברה למגורים אחרים".

לטענת התושבת היא בהחלט יכולה להיכנס לוועדת חריגים מכיוון שהיא הורה יחידנית ואם לקטינה, והכנסותיה מעסק קטן שבבעלותה נעות בין הסכומים שמשקפים נאמנה את הוראות הזכאות לולא הייתה מקבלת הבטחת הכנסה.

"גם הטענה כאילו האב לא גר במבנה המגורים המקורי אלא בתוספת בניה בלתי חוקית ללא ידעת ו/או הסכמת עמידר חוטא לאמת", נכתב בעתירה, "המדובר בתוספת בנייה בלתי חוקית העומדת למעלה מ-40 שנים. בין המנוח לבין עמידר היו מספר לא מובטל של הליכים משפטיים אשר בסופו של יום לא עמדה עמידר על הריסת המבנה, שכן עמידר לא עמדה בהתחייבותה לשיפוץ המבנה המקורי. נוסיף על כך כי עניין הבנייה הבלתי חוקי הינו עניין שבין המנוח ויורשיו לבין עיריית הרצליה, ולבטח אין לוועדה העליונה או למשיבה הזכות לבחון זכאות כדייר ממשיך לבין חוקיות הבנייה".

לסיום נכתב בעתירה: "כל רצונו של המשיב הינו סילוק ידם של מי מדיירי השכונה אשר כולם כאחד דיירים על פי חוזה, לסלק את ידם ולבנות במקום זה המוערך כמקום יוקרתי בנייה חדשה ואיכותית, והכל תוך פגיעה אנושה בעותרת או מי מדיירי השכונה".

עו"ד אופיר פרל. צילום יח"צ

תגובת משרד השיכון: "העתירה תלויה ועומדת. משרדנו ממתין להחלטת בית המשפט בנושא".

תגובת עמידר: "תחילה נציין כי לא התקבלה במשרדנו העתירה המדוברת. בניגוד לנטען, במהלך השנים האחרונות בשל חוסר שיתוף פעולה עם נציגי החברה (מצד הדייר) – לא ניתן היה לקדם במקום כל טיפול. מעבר לכך, במתחם נבנתה תוספת בנייה בלתי חוקית על קרקע השייכת למדינה, וזאת ללא אישור הרשויות".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה