מבקר המדינה: סחבת ואי ביצוע פעולות מספקות בהגנה על המצוק בחופי הרצליה

דוח הביקורת בשלטון המקומי של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם אתמול (ג') מצביע על סחבת ואי ביצוע פעולות מספקות כדי להגן על המצוק החופי במרבית קטעי המצוק, בהם בהרצליה. על פי הדוח, על אף שחלפו תשע שנים מאז שהחליטה הממשלה שיש להגן על המצוק החופי, במרבית קטעי המצוק טרם בוצעו הגנות ימיות ומומשו רק 8.6 אחוז מהתקציב שנקבע בתוכניות החברה הממשלתית להגנת המצוק. גם הגנות יבשתיות שבאחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו והמבקר קובע כי התוצאה היא סכנה אמיתית הנשקפת לשלום הציבור.

על פי הדוח המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי בשל כוחות הטבע ופעילות האדם. אי נקיטת פעולות עלולות לגרום לא רק לסיכון חיי אדם אלא גם להרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים, פגיעה בגנים לאומיים ובאתרים ארכיאולוגים – כגון האתר הארכיאולוגי אפולוניה בהרצליה – ופגיעה בתדמית ובפוטנציאל הפיתוח של הרשויות המקומיות לאורח החוף. בשנת 2011 החליטה הממשלה לטפל בנושא במישור התכנוני והתקציבי והעריכה שאומדן העלויות יעמוד בין 878 מיליון שקלים עד למעלה ממיליארד ו-378 מיליון שקלים. בפועל נוצלו רק 26 מיליון שקלים לפעילות. תשע שנים אחר כך, במרבית קטעי המצוק מאשקלון בדרום ועד חדרה בצפון טרם בוצעו הגנות. על פי הדוח גם בהרצליה צפון וגם בהרצליה דרום לא בוצעו הגנות ימיות ויבשתיות. בשלבי תכנון נמצאת תוכניות הכוללת הקמת הגנות ימיות.

באשר להרצליה ולרשויות נוספות נכתב בדוח כי הללו ערכו סקר סיכונים למצוק לבחינת מצבו ולאיתור מקומות המסכנים את שלום הציבור והרכוש. יש ברשויות אלו אזורים שלא ננקטו בהם אמצעי בטיחות נדרשים כדי להרחיק את הציבור מהסכנה הנשקפת לו מהתמוטטות המצוק, בין היתר אזורים שבהם קרו התמוטטויות, דבר המסכן את הציבור. בדוח מוזכר כי ביולי 2015 צעירה נפצעה באורח בינוני בנפילה מהמצוק בחוף אפולוניה בגובה 10 מטרים.

* * *

מבקר המדינה מקדיש בדוח פרק נרחב על התנהלותה של עיריית הרצליה בנושא ומעביר עליה ביקורת חריפה. בדוח נכתב כי באזור אפולוניה המצוק מגיע לגובה של כ-33 מטר ובראשו אתר ארכיאולוגי. באוקטובר 2010 הוקם בתחתית המצוק קיר מיגון כדי להגן על בסיס המצוק מגלי הים אך גם לאחר מכן התרחשו גלישות כורכר, המיוחסות בחלקן לבעיות ניקוז של הנגר העילי. היום מדובר ברצועת חוף צרה שאינה מאפשרת פעילות חופית או מעבר בני אדם – דבר המסכן את מי שחוצה את החוף באזור הזה.

בשנת 2016 הכינה החברה להגנת המצוק ניתוח תאי שטח לכל חמשת תאי השטח בהרצליה שנקבעו בתמ"א ההגנות הדחופות וב-2017 היא הציגה לנציגי העירייה פתרונות חלופיים לכל אחד מהתאים. בין השאר הוצע לבצע הגנות ימיות ויבשתיות דחופות כמו הזנת חול, הסדרת ניקוז והקמת הגנות על בוהן המצוק.

באפריל 2017 דחתה הועדה המקומית את החלופות מנימוקים שונים וביקשה כי הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (וולחו"ף) לא תדון בזה מאחר ובכוונתם להגיש חלופה אחרת. ואולם הוועדה המקומית והעירייה לא העבירו ניתוח חלופי לביצוע הגנות דחופות ומיידיות בתאי השטח.

בסיכום ישיבה בנושא הגנה על מצוקי החוף בהרצליה אשר התקיימה בלשכת התכנון המחוזית בנובמבר 2019, לאחר מועד הביקורת, ציינה נציגת המשרד להגנת הסביבה כי החברה להגנת המצוק השלימה את דרישות המשרד לגבי ניתוח תאי השטח בהרצליה, אך החלופות שהוצעו אינן מקובלות על הוועדה המקומית, כך שלא ניתן לקבוע מועד לדיון בוולחו"ף.

עיריית הרצליה והוועדה המקומית הרצליה מסרו בתשובתן למשרד מבקר המדינה כי לדעת הוועדה המקומית, הפתרונות שהוצגו בניתוח תאי השטח שהכינה החברה להגנת המצוק מהווים פגיעה נופית, יגרמו להרס המצוק ואינם הולמים את מטרת השימור האקולוגי של תופעה ייחודית זו. עוד ציינו כי אין זה מתפקידה של הוועדה המקומית לקדם חלופות לניתוח תאי השטח, אלא זה תפקידה של החברה להגנת המצוק. העירייה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2020 כי הוועדה המקומית התכוונה בהחלטתה מאפריל 2017 כי תוכן חלופה אחרת שתתואם בין הוועדה המקומית והחברה להגנת המצוק. עוד מסרה העירייה כי בנובמבר 2019, דהיינו לאחר מועד הביקורת, התקיימה ישיבה בה סיכמו נציגי העירייה ונציגי החברה להגנת המצוק כי ינקטו בצעדים כדי לקדם את ניתוח תאי השטח בהרצליה.

משרד מבקר המדינה מציין כי תשובת העירייה והוועדה המקומית בעניין תפקידן בקידום החלופות לניתוח תאי השטח אינה עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה מאפריל 2011, שקבעה שהתכנון והביצוע של ההגנות היבשתיות הוא באחריות הרשויות המקומיות.

* * *

עוד נכתב בדוח כי נכון למועד הביקורת, כעשר שנים לאחר שהעירייה החלה לקדם את תוכנית חזית הים בהרצליה, התוכנית טרם נדונה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, וממילא טרם אושרה בידי מוסדות התכנון. תוכנית חזית הים בהרצליה אינה כוללת פירוט של ההגנות היבשתיות על המצוק בתאי השטח הכלולים בה, ואין היא מתייחסת כלל להגנה ימית ויבשתית על קטעי המצוק מדרום למרינה ומצפון למסגד סידנא עלי, אף שנקבע בתוכניות המתאר הארציות למצוק שיש לקדם בהם הגנות על המצוק, לרבות הגנות דחופות ומיידיות.

באשר לאי קידום ביצוע ההגנות על המצוק נכתב בדוח המבקר כי בשנים 2016 ו-2017 נערכו כמה ישיבות בהשתתפות נציגי עיריית הרצליה, החברה להגנת המצוק והמשרד להגנת הסביבה כדי להגיע להסכמות בנושא קידום הגנות על המצוק שבתחומי הרצליה. פגישות אלו הסתיימו ללא תוצאות משמעותיות. משלהי 2017 עד יולי 2019 היה נתק בין העירייה לחברה להגנת המצוק (פרט למכתבים יחידים ששלחה החברה לעירייה). בתקופה זו קידמה העירייה את תוכנית חזית הים בהרצליה בלא לשתף בכך את החברה להגנת המצוק, לרבות קידום התכנון של ההגנות הימיות הקבועות, אלו שבאחריות החברה, והעירייה מבקשת כי המדינה תממן את הקמתן.

בתוכנית העבודה של החברה להגנת המצוק לשנים 2018 ו-2019 כלל לא נכללו עבודות לתכנון הגנות ימיות בתחומה של עיריית הרצליה או לביצוע הגנות כאלה – דחופות או קבועות. בדיון ועדת ההיגוי באוקטובר 2018, כשאישרה הוועדה את תוכנית העבודה של החברה לשנת 2019, ציינו נציגי החברה כי יש תוכנית רעיונית הממתינה לשיתוף פעולה של עיריית הרצליה, אך לא התקבלו החלטות אופרטיביות בנושא.

החברה להגנת המצוק שלחה בפברואר וביוני 2019 שני מכתבים לעיריית הרצליה, ובהם ביקשה כי העירייה תעדכן אותה על קידום תוכנית העבודה ועל ביצוע של הגנות יבשתיות למצוק בהרצליה. העירייה ענתה למכתבים בספטמבר 2019, ואז עדכנה את החברה להגנת המצוק בעבודות נקודתיות שעשתה ובנוגע לתוכנית חזית הים בהרצליה.

"בדיון ועדת ההיגוי באוקטובר 2019 הציגה החברה להגנת המצוק את תוכנית העבודה שלה לשנת 2020", נכתב בדוח, "החברה ציינה כי להערכתה, ביצוע תוכנית חזית הים בהרצליה יימשך לפחות ארבע שנים. עוד ציינה כי באזור אפולוניה נצפו קריסות מצוקים משמעותיות וכי היא סבורה שיש לקדם הגנות ימיות בתא שטח זה. לפי תוכנית העבודה של החברה, היא הייתה אמורה לפרסם במרץ 2020 מכרז לתכנון, שיקום ושחזור של מעגנה למרגלות המצוק החופי באפולוניה. בתום הדיון החליטה ועדת ההיגוי כי הטיפול באפולוניה צריך להיכלל בתוכנית שמקדמת העירייה כדי לאפשר בחינה של התמונה הכוללת של קו החוף. עוד קבעה כי אם העירייה סבורה שבעבור שאר מצוקי הרצליה יש לקדם את תוכנית חזית הים בהרצליה, על העירייה להיות אמונה על הביצוע בליווי החברה. אם כן, ועדת ההיגוי לא אישרה לחברה להגנת המצוק לקדם בשנת 2020 תכנון הגנות ימיות באפולוניה".

מכל זה עולה כי עיריית הרצליה והחברה להגנת המצוק עדיין לא הכינו תכנון מלא להגנות היבשתיות והימיות, הן הדחופות הן הקבועות וארוכות הטווח, וממילא גם לא ביצעו הגנות כאלה על המצוקים שבתחום הרצליה. "העירייה אף לא קידמה ביצוע של הגנות זמניות ודחופות שלא הצריכו תכנון סטטוטורי, כמו הסדרת הניקוז והנגר העילי בגג המצוק, למעט עבודות נקודתיות, כמו הצבת גידור בכמה מהחופים והסדרת הניקוז בגן הלאומי אפולוניה", נכתב בדוח.

המבקר קובע כי על עיריית הרצליה לפעול לקידום התכנון המפורט של ההגנות היבשתיות על המצוק שבתחומה לנוכח הצורך המיידי למנוע פגיעה במצוק וסיכון לחיי אדם. כמו כן, ראוי כי החברה להגנת המצוק והעירייה יפעלו יחד ובתיאום להשלמת תוכנית חזית הים, תוכנית שיש בה כדי להגן על המצוק בכמה מתאי השטח. בה בעת, על החברה להגנת המצוק לבחון אם יש צורך להקים הגנות ימיות דחופות בתאי השטח הכלולים בתוכנית חזית הים בהרצליה, כיוון שקידום התוכנית עשוי להימשך זמן רב. יש מקום שהחברה תפעל בשיתוף העירייה לקידום התכנון של ההגנות הימיות הדרושות ביתר תאי השטח, באזורים שתוכנית חזית הים אינה כוללת הגנות על המצוק בהם, ובמיוחד בתאי השטח שהטיפול בהם נקבע כדחוף, ותתאים את התוכנית לתוכנית שהעירייה מקדמת.

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד להגנת הסביבה, לוועדת ההיגוי ולמינהל התכנון כי יפעלו מול החברה להגנת המצוק ועיריית הרצליה לקידום התכנון והביצוע של ההגנות על המצוק בהרצליה, ובעיקר של ההגנות הדחופות הדרושות לשם שמירה על ביטחון התושבים, כדי לגשר על הפערים בין החברה לעירייה בעניין זה ולתיאום ההגנות עם תוכנית חזית הים בהרצליה. לדבר משנה תוקף לנוכח העובדה שמצוקי החוף שבתחומה של עיריית הרצליה הוגדרו – הן במסמך המדיניות ובהמלצות צוות היישום, והן במסמך התיעדוף שהכינה החברה להגנת המצוק – כאזורים שהטיפול בהם הוא בדחיפות גבוהה.

המבקר קובע כי ראוי שהממשלה תקיים דיון מקיף בנושא ותקבל החלטות אופרטיביות לקידומו. "על משרדי הממשלה הנוגעים לדבר, החברה להגנת המצוק והרשויות המקומיות לפעול במשותף לתיקון הליקויים שהועלו, לאתר את החסמים בקידום ביצוע ההגנות על המצוק ולפעול להסרתם, כדי לייעל את הטיפול במצוק ולמנוע עיכובים נוספים בהגנה עליו, ולנקוט את כל האמצעים הנדרשים למניעת סכנה לציבור בעקבות התמוטטותו", נכתב.

רשות העתיקות מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי בסערות החורף האחרון התרחשו התמוטטויות באתר אפולוניה שגרמו לאיבוד עתיקות. עוד מסרה כי היא מגבשת עקרונות תכנון שיוצגו בפני הוולחו"ף בכל הקשור להגנה הנקודתית באזור זה.

החברה להגנת המצוק מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי הקימה עם עיריית הרצליה צוותי עבודה משותפים לקידום הפתרונות להגנות יבשתיות ולקידום התוכנית להקמת שוברי גלים ושיקום המעגנה באפולוניה.

עיריית הרצליה והוועדה המקומית הרצליה מסרו בתשובתן למשרד מבקר המדינה כי מטרת תוכנית חזית הים היא שיקום החופים העירוניים, והיא אינה טעונה תיאום עם החברה להגנת המצוק או אישורה. עוד ציינו כי חודש הקשר בין החברה והעירייה ונעשו ניסיונות לתיאום והתנעה מחדש של תהליכים, אך טרם הושגו הסכמות לגבי הפתרונות לתאי השטח בתחומה של עיריית הרצליה.

* * *

עוד נכתב בדוח כי עיריית הרצלייה ביצעה גידור כדי להרחיק את המבקרים בחופי הים מבסיס המצוק בקטע שבין חוף הקשתות לאזור מסגד סידנא עלי – חלק מקטע הרצלייה צפון. בשנים 2016, 2017 ו-2018 השקיעה העירייה בעבודות הגנה על המצוק ובגידור חופי 57,304 שקלים, 42,695 שקלים ו-150,000 שקלים, בהתאמה. אף על פי כן, העירייה לא הציבה אמצעי בטיחות כאלה לאורך כל המצוק שבתחומה, ובמיוחד בתאי השטח שסומנו בתמ"א ההגנות הדחופות, כמו החופים שמדרום למרינה (תא שטח 24) עד גבול שטח עיריית תל אביב-יפו.

נמצא כי עיריית הרצלייה התקינה שלטי אזהרה בגג המצוק ובבסיס המצוק לאזהרת הציבור מפני הסכנה שבהתמוטטות המצוק. בסיור שערך צוות הביקורת באזורים שונים על גג המצוק באוגוסט 2019 נמצאו כמה מקומות שלא הותקנה בהם גדר להרחקת מבקרים מסף המצוק, או שגדר שהוצבה בעבר הושחתה. מצבים אלו מסכנים את השוהים על גג המצוק.

בעקבות סיור שערכו ראש העירייה ומנהלי אגפי התפעול בחופים שדרומית למרינה פרסם סמנכ"ל עיריית הרצלייה בספטמבר 2019 מסמך בנושא "בטיחות וסדר ציבורי בחופים הדרומיים". במסמך הוצגו ליקויים רבים שעלו בסיור והוחלט כי גג המצוק יגודר וכי תבוצע אכיפה מוגברת ומתמדת על הקרוואנים החונים לאורך המצוק. בנובמבר 2019 התקיים דיון בלשכת ראש עיריית הרצלייה, והוחלט בו, בין השאר, לשלוח מומחה לבצע סקר לסכנות כדי שהעירייה תוכל לטפל בהן באמצעות גידור ושילוט.

עיריית הרצלייה והוועדה המקומית הרצלייה מסרו בתשובתן למשרד מבקר המדינה כי צוות היועצים ישוב וינטר את מצב המצוק בתקופות קצובות וכי היא פועלת לגידור המצוק ושילוטו.

עוד נכתב בדוח כי "יש לציין את הפעולות שעשתה עיריית הרצלייה לטיפול בסיכונים, ואלו שהחלה לנקוט במהלך הביקורת. על העירייה לפעול בהקדם לטיפול בסיכונים שטרם טופלו כדי להבטיח את שלום הציבור ולגבש פתרונות ההולמים, בין השאר, את חזות הסביבה החופית. כמו כן, על העירייה לפעול למימוש החלטתה לבצע סקר סיכונים לאורך המצוק, בין היתר כדי לאתר מקומות המסכנים חיי אדם ורכוש".

בדוח נמצא עוד כי בשטח המצוק הכלול בגן הלאומי אפולוניה לא הוצבו אמצעי בטיחות להרחקת אנשים מגג המצוק ואף לא הוצבו שלטי אזהרה. בהקשר זה יצוין כי עיריית הרצלייה התריעה לפני רשות הטבע והגנים – ששטח זה נמצא באחריותה – על הסכנה הנשקפת לאנשים, ואף העבירה לה בתחילת יולי 2018 שלטי אזהרה שהכינה.

במכתב ששלחה רשות הטבע והגנים לעיריית הרצלייה במאי 2019 צוין כי הרשות בוחנת את נושא הטיפול במצוק על שלל מרכיביו, לרבות את האפשרות לגדר את המצוק. בסיור שערך צוות הביקורת במקום באוגוסט 2019 נצפה כי לא הוצבו בגג המצוק אמצעי בטיחות או שלטי אזהרה. "על רשות הטבע והגנים לגבש דרכי פעולה להבטחת שלום הציבור בגג המצוק בשטחים שבאחריותה", נכתב בדוח.

רשות הטבע והגנים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה בפברואר 2020 כי היא בוחנת אילו שלטים להציב והאם יש צורך בפעולות נוספות לשם שמירה על שלום הציבור, והעריכה כי תסיים תהליך זה עד אמצע שנת 2020.