נזקקי הרצליה נותרו יתומים: זולאי פפו, יו"ר ומייסדת עמותת מתנדבי הרצליה, הלכה לעולמה

זולאי פפו, מייסדת עמותת מתנדבי הרצליה הפועלת בעיר מזה 36 שנה, יקירת העיר הרצליה, הלכה לעולמה אמש בבית החולים מאיר והיא בת 87. פפו הייתה אלמנה מגיל 59 והותירה אחריה שני ילדים ונכדים. העמותה שהקימה עובדת בצמוד עם מחלקת הרווחה העירונית ומחלקת מאות סלי מזון בשגרה ובחגים על פי רשימות שמספקים לה. יחד עם פפו עבדו מתנדבים רבים שסייעו לה בחלוקה לנזקקים.

בהודעה שהוציאה העמותה נכתב: "בצער רב וביגון קודר אנחנו מודיעים על פטירתה של מייסדת העמותה, הגברת היקרה זולאי פפו ז"ל. הלוויה תתקיים היום (8 ביוני) בשעה 15:00 בבית העלמין פינסקר (בית העלמין הישן)".

פפו שברה לאחרונה את הירך ופעילות העמותה הפסיקה לתקופה מסוימת, בזמן שהיא השתקמה. בעיריית הרצליה חילקו באופן זמני סלי מזון לרשימות התושבים הזקוקים לכך עד שגם זה הופסק באמצע החודש שעבר. בעירייה מסרו אז לצומת השרון כי הם פועלים למצוא את הדרך הראויה לתת מענה חלופי הולם לתושבים. פפו עצמה הביעה דאגה לעתיד מפעל החיים שלה כששמעה שיש מי שבעירייה אומרים שהיא יוצאת לגמלאות ולכן הופסקה החלוקה. "אני לא יודעת מה יעשו עכשיו הנזקקים", אמרה. "אמרתי לעוזר ראש העיר 'אתה מבין שמדובר פה באוכל?', הוא אמר 'אני לא יכול לעשות שום דבר'. אני לא יודעת מה קרה".

קראו את הראיון האחרון על זולאי פפו בחודש שעבר:

"אני לא יודעת מה יעשו עכשיו הנזקקים": האם זה סופו של מפעל החיים של זולאי פפו?

בעמותה מספרים שפפו לא חשה טוב החל מיום שבת האחרון. אתמול בנה לקח אותה לבית החולים מאיר ושם קרסו מערכות גופה והיא נפטרה בתוך שעה מהרגע שהגיעה. "היא מאוד הייתה מתוסכלת מזה שבקופת החולים שלה החליפו לה את הרופא לאחר שהיא יצאה מבית החולים ולא השאירו אותה אצל הרופאה שמכירה אותה כבר 30 שנים", אומר אחד המתנדבים, "למרות שהיא התאוששה מאוד יפה מהניתוח בירך ואפילו כבר הלכה ועלתה מדרגות, היא התדרדרה תוך שעות ונפטרה. זה לא יאמן".

יד ימינה של פפו בעמותה ומנהלת החשבונות של העמותה חנה ציון אמרה הבוקר בצער גדול: "אני בין האחרונות בעמותה, בסך הכל עשר שנים אני איתה, אבל היינו חברות ובקשר יום יומי. הייתי מאוד מעורה בעמותה וברמה האישית היינו חברות ונקשרנו אחת לשנייה. אפשר לומר שהיינו כמו אחיות. היא הייתה אשת הספר ואני אשת המספרים. היא הייתה יחידה בדור. אין עוד אישה כזו שדאגה כמוה לאנשים. היא התחילה עם זה עוד מהתקופה של ראש העירייה אלי לנדאו, כשטיפלה בעולים החדשים ועשתה להם חגים ולימדה אותם עברית. בשבילי היא הייתה האחות הגדולה. היינו צוחקות יחד, עוזרות אחת לשנייה, את הסודות שהיא לא סיפרה לילידים היא סיפרה לי. אני מרגישה כאילו איבדתי אחות".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה