א' – א': שני קצינים מהרצליה סיימו את קורס מפעילי כלי הטיס היוקרתי

אתמול (יום רביעי, 18.12.19), הסתיים מחזור 34 של קורס מפעילי כטמ"ם (כלי טיס מאויש מרחוק) של חיל האוויר בטקס חגיגי בבסיס פלמחים בנוכחות מפקד חיל האוויר, קצין תותחנים ראשי ומפקד בסיס פלמחים. לקורס מגיעים חניכי קורס טיס שנפלו לאחר יותר משנה, יוצאי יחידת "זיק" בתותחנים וקצינים מצטיינים מיחידות עם רקע אווירי. הכשרת מפעילי הכטמ"ם נמשכת כחצי שנה ומתבצעת בבית הספר לכטמ"ם שנמצא בבסיס פלמחים ובסופה הם מקבלים את סיכות המפעיל ומשובצים בבסיסי חיל האוויר השונים. חלק ממשימות המערך הן סיוע לכוחות האוויר והקרקע באיסוף מודיעין איכותי, זיהוי עמדות שיגורים, זיהוי חדירות מחבלים, מניעת פגיעה בבלתי מעורבים, ליווי תקיפות, ליווי תרגילים ומעצרים, ליווי כוחות חי"ר, הגנה על הגבולות ועוד.

בין מסיימי הקורס בהצלחה נמנים שני תושבי הרצליה – סג"מ א', בת 19, וסג"מ א', בן 20. עדיין פחות ממחצית ממסיימי הקורס הן בנות אך בשנים האחרונות מספר הקצינות שמסיימות את הקורס נמצא בעלייה. סג"מ א', למדה בתיכון הראשונים והרחיבה פיזיקה ומחשבים. לפני הצבא א' הייתה בתנועת הנוער "הצופים" וכשהייתה קטנה חלמה להיות רופאה מנתחת. "לא ויתרתי על החלום להיות רופאה, פשוט דחיתי קצת את הגשמת החלום", היא מספרת, "היה נראה לי יותר מאתגר ללכת לקורס טיס ורציתי לעשות את זה קודם. לא ראיתי איזו מניעה ללכת אחרי זה ללמוד רפואה, זה עדיין משהו שבוער בי. אני לא חושבת שהייתה לי הזדמנות לעשות את הדברים הפוך לכן העדפתי לעשות את הדברים בסדר הזה. תחום רפואה שונה מאוד ממה שאני אעשה עכשיו, אבל זו עוד דרך לעזור לאנשים".

סג"ם א'. צילום דובר צה"ל

לאן רצית להתגייס בהתחלה?
"כיוונתי לטיס, התחלתי את הקורס ונפלתי ממנו, אבל אני מאוד מרוצה מאיפה שאני נמצאת כרגע. אין מה להתאכזב. זה לא אומר שאנחנו לא טובים אלא לא מתאימים לדברים שמחפשים שם וזה בסדר גמור. אני מאמינה שבסופו של דבר עדיף שסיימתי את קורס הכטמ"ם מאשר אם הייתי מסיימת בסוף קורס טיס. זה אחד התפקידים המטורפים בצבא ורוב האנשים לא יודעים עליו כמעט כלום כי את הרוב אי אפשר לספר. התחום של הכטמ"מים הוא מאוד מתקדם והוא עומד להתפתח עכשיו וזה נותן לנו מקום ליוזמות חדשות ולהציע רעיונות משלנו שיכולים לשנות את המערך, כי הוא כל הזמן מתפתח. אפשר להגיד שהוא משפיע באותה מידה כמו טיס על התחום המבצעי ואפילו יותר".
איזה רגע מיוחד זכור לך מהקורס?
"גיחת הנחיתה הראשונה שלי. במהלך הנחיתה, שהיתה בלילה, רגע לפני שהמטוס נגע במסלול זיהינו בתמונה עופר על המסלול – דבר שלא קורה בדרך כלל. עשינו עוד הקפה עם המטוס ואז נחתנו והעופר לא נפגע. התפקיד של המפעיל הוא לעשות בקרה למטוס ולשים לב לתמונה על המסך ולמה שקורה עם המטוס באירוע של הנחיתה כי זה לא תמיד דברים שמטיס החוץ שמטיס את המטוס יכול לראות".

סג"ם א'. צילום דובר צה"ל

גם בוגר הקורס השני מהרצליה – סג"מ א', מספר על הקורס כטמ"ם ומציין כי האווירה הייתה שונה מאוד מהאווירה בקורס הטיס שממנו נפל לאחר שנה וחודש. הוא למד בתיכון היובל והרחיב פיזיקה ומחשבים. "הקורס היה מדהים", הוא אומר, "אבא שלי היה בקורס טיס ונפל אחרי שנה ושמונה חודשים כשהקורס עוד היה שנתיים וחשבתי לנסות לעשות את מה שהוא לא הצליח ולסיים את הקורס. הוא שמע שעושים בקורס כטמ"ם דברים מגניבים ודחף אותי להגיע לפה. זה המקצוע הכי מעניין שיש מבחינת טכנולוגיה, חדשנות, עניין ומבצעיות. יש פה יחס טוב ואווירה מאוד שונה מבקורס טיס, מדברים איתך פה בגובה העיניים ואין דיסטנס כמו בקורס טיס. בחודש הראשון המפקד שלי עשה פגישה אישית עם המשפחה שלי כדי להכיר אותי יותר טוב. יש אווירה טובה ולי באופן אישי זה מאוד חשוב. יש למקצוע הזה גם המון עתיד, טכנולוגיה מתקדמת ואפשרות להשתלב בתעשיות האוויריות ומעבר לזה הדבר הכי חשוב בעולם הוא שיש פה אווירה טובה עם אנשים ממש טובים שמביאים את כל כולם וחברים לחיים שידאגו אחד לשני. גם עצם העניין שאסור לספר על המערך מוסיף עניין".
איזה רגע מיוחד זכור לך מהקורס?
"רגע מיוחד שהיה לי בקורס היה בטיסת הסולו שלי שבה תפעלתי את המטוס המאויש מרחוק כשאני לבד בתחנת השליטה. במהלך הטיסה הייתה תקלת אמת במטוס. יש תקלות שמדריך בא ועוזר לך לפתור את התקלה ופה הוא אמר לי לטפל בזה לבד. הייתי קצת בשוק אבל הצלחתי לתפעל את זה בצורה טובה ולהנחית את המטוס בשלום. אני הייתי מבסוט שהצלחתי ושהוא סמך עליי שאצליח לתפעל את זה לבד. לא הפסקתי לחשוב על זה אחר כך".