שבת שלום: זמני כניסת ויציאת השבת בהרצליה ופרשת השבוע

כניסת השבת בהרצליה: 16:17

יציאת השבת בהרצליה: 17:17

פרשת וישלח: אונס וכבוד לאומי

יעקב ומשפחתו חוזרים לארץ.
שכם בן חמור, סוג של נסיך מקומי, רואה את דינה (הבת של לאה ויעקב) לוקח, אונס ומענה אותה.
לאחר ששכם מסיים, הוא לוקח אותה בשבי לעירו ומבקש מאביו (חמור) לקחת אותה לאשה.
אין גבול לעזות ולהשפלה…
יעקב ובניו נפגשים עם חמור ועושים איתו "הודנה" להסדרת והרגעת המצב, וחתונה בין המשפחות והעמים.
אלא ששמעון ולוי (אחי דינה) הולכים ונוקמים בכל אנשי עירם של שכם וחמור.
יעקב מפחד ומאשים את בניו –
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-שִׁמְעוֹן וְאֶל-לֵוִי, עֲכַרְתֶּם אֹתִי, לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ, בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי; וַאֲנִי, מְתֵי מִסְפָּר, וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי, וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי."
– לא הייתם צריכים לפגוע בכל תושבי העיר ללא משפט, וגם גרמתם לנו סכנה כעת!
שמעון ולוי משיבים ליעקב במילים נוקבות –
"וַיֹּאמְרוּ: הַכְזוֹנָה, יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ"
אחותנו אינה הפקר!

זה נכון.
אבל מה התשובה שלהם לטענת יעקב?
כותב 'אור החיים' בפירושו:
" ירצו להשיב כי אדרבה, יסתכנו בין האומות כשיראו שבזוי אחד שלט בבת יעקב, ופעל ועשה בה כחפצו ורצונו, אז לא תהיה ח"ו לישראל תקומה בין העמים. ואדרבה, בזה (שנקמו) תהיה חיתתם על העמים וירעדו מפניהם".
הרש"ר הירש מוסיף בפירושו:
" האדון (שכם בן חמור) לא היה מרשה לעצמו כל זה אלמלא היתה נערה יהודיה, זרה ועזובה. רעיון זה עורר בליבם את ההכרה שיש רגעים, בהם גם משפחת יעקב תאחז בחרב כדי להגן על כבוד וטוהר.
כל זמן שיכבד העולם רק את זכותו של זה שהכוח עומד לצידו, צריך גם יעקב לאמן ידיו לחרב. הם לא ביקשו לנהוג בחכמה. הם רצו להפיל את אימתם על הבריות, שלא יעזו אחרים לעשות כדבר הזה. בנות יעקב לא תהיינה הפקר".
רוצה לומר, הכבוד המשפחתי והלאומי הוא ערך שיוצאים עליו למלחמה.
ובנוסף הוא גם מביא בטחון.

"תן כבוד ה' לעמך"
(מתוך תפילת ראש השנה)

שבת שלום!

צחי וייס, תושב הרצליה, הוא מנכ"ל עמותת "גרעין תורני הרצליה". לתגובות ויצירת קשר: 052-6426832