כשרים, אבל בלי תעודה: למה בפלאפל מרדכי בסוקולוב הפסיקו לשלם למשגיח הכשרות?

פלאפל מרדכי ברחוב סוקולוב 31 בהרצליה הפסיק לפני כשלושה שבועות את שירותיו של משגיח הכשרות מטעם הרבנות, והחליט להסתפק בהצהרה שלו שהמקום כשר. בשבועות האחרונים נתלתה מודעה על לוח המודעות הסמוך לעסק מטעם המועצה הדתית הרצליה ובה נכתב: "הרינו להודיע לציבור שהוסרה ההשגחה מ'חומוס מרדכי' ברחוב סוקולוב 31 הרצליה בבעלות: מר מרדכי אלבז. אין לרבנות שום אחריות לגבי הכשרות על המקום הנ"ל. יזהר הציבור ולא ייכשל במאכלות אסורות. בכבוד רב, לשכת הרבנות – מחלקת הכשרות הרצליה".

"שילמנו 1,800 שקל בחודש עבור 5-4 דקות שבהן היה מגיע המשגיח כל יום לעסק", אומרים הבעלים של הפלאפל מוטי אלבז ואחיו ישראל אלבז שמנהל איתו את העסק, "אנחנו יותר בגדר של חומוסייה, וזה מחיר מופרז במיוחד עבור עסק קטן, מה גם שזה עבור דקות ספורות שהמשגיח מגיע לפה. ביקשנו מהרב שמעון בטאט, מנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית בהרצליה, הנחה במחיר כמה פעמים. הסברנו לו שאין לנו אפשרות לשלם את המחיר וביקשנו שיבוא לקראתנו ולא נענינו. רצינו להמשיך להחזיק בתעודת הכשרות אבל הם לא רצו לבוא לקראתנו אז החלטנו לוותר על תעודת הכשרות ולהמשיך לעבוד באותה המתכונת שעבדו עד עכשיו ועם ספקים שמספקים לנו סחורה של בד"ץ בית יוסף. גם הדתיים שהיו אוכלים פה יודעים זאת וממשיכים לבוא".

הצהרת הכשרות בפלאפל מרדכי בהרצליה. צילום רן פסקל

הם מוסיפים: "במקום תעודת הכשרות תלינו במסעדה הצהרה שבה כתוב: 'לקוחות יקרים אנו מצהירים בזאת כי כל מוצרי הגלם במסעדה 'פלאפל מרדכי' מגיעים ברמת 'כשר למהדרין' בהשגחת בית יוסף. כל המנות והמוצרים הקיימים בחזקת בשרי/פרווה. כל הירקות נקנים בי.ש. שיווק בע"מ ומטופלים לחומרה. כל הבשרים נקנים ב'תנובה' ו'מילועוף' ומטופלים לחומרה. בית העסק סגור בשבת, ערבי חג ומועדי ישראל'. היתה לי חומוסייה בתל אביב והיתה לי שם תעודת כשרות של 'משמר הקודש – שמן המשחה' שעלתה לי 350 שקל לחודש. זה היה מצוין. אם המחיר של ההשגחה היה סביר, 500-400 שקל לחודש, היינו ממשיכים עם השירות של הרבנות. עכשיו אנחנו שוקלים לפתוח את העסק בשבת ולעשות פיילוט של מכירת ג'חנון בלבד".

הודעת המועצה הדתית על הפסקת השגחת הכשרות בפלאפל מרדכי. צילום רן פסקל

רן פסקל, פעיל תנועת הרצליה חופשית אומר: "מרדכי לא לבד. ישנם לא מעט בעלי מסעדות שבחרו להפסיק לשלם 'פרוטקשן' לרבנות, למרות הסיכון בלאבד פלח מסוים של לקוחות. כיום ישנן אלטרנטיבות למתן תעודת כשרות כגון צהר, השגחה פרטית ועוד, המקובלות על חלק לא קטן מהציבור הדתי על פי עדויות בעלי עסקים. אמנם לא ניתן חוקית לקרוא לילד בשמו ולהשתמש במילה 'כשר' בתעודות אלו, אך הכוונה ברורה. נראה שציבור בעלי העסקים סוף סוף מתעורר ולומד להצביע בארנק כשהוא חש מרומה או שאינו מקבל תמורה בעבור כספו. אנו עדים בחודשים האחרונים למהלך כלל ארצי שצובר תאוצה בכל רחבי הארץ ולא איזה טרנד חולף. אנו בהרצליה חופשית מברכים על ההחלטה של בעלי המקום להתנתק מכבליה של הרבנות ורואים בכך צעד מבורך".

חבר מועצת העיר, רונן וסרמן (יש עתיד בהרצליה): "לפני כשנה נתקלתי במודעות דומות על עסק במערב הרצליה. העליתי את הנושא בישיבת המועצה ב-15.1.19, ואף הצעתי שכשרות צהר תתקבל אף היא בעיר. הנהלת העירייה הכחישה שמקרים כאלה קורים. לצערי גם במקרה ההוא וגם במקרה הנוכחי מאוד ברור כי המועצה הדתית נוקטת במהלכים כוחניים מול בתי עסק אשר מנסים להתפרנס בכבוד. אעלה את הנושא מחדש בישיבת מועצת העיר הקרובה. המועצה הדתית צריכה לזכור את המטרה של נושא הכשרות, ואם היא תמשיך לפעול כך אני אדאג שמועצת העיר תפעל נגד המועצה הדתית".

יו"ר המועצה הדתית הרצליה, עו"ד דן פנחס, מסר בתגובה: "בעל העסק ביקש מיוזמתו ובשל סיבות כלכליות להסיר את הכשרות. הטענות שלו לגבי הסכום הן לא אמת. הוא שילם כ-1,162 שקל עבור השירות. המשגיח לא הגיע ל-4-3 דקות כי בזמן הזה הוא אפילו לא הספיק להגיד שלום. זה שקר וכזב. אין דבר כזה באף עסק ולא קיים דבר כזה. לא רק שמגיע משגיח, מגיע גם מפקח, והכל באותו הסכום וזה כולל נסיעות והכל. התעריף נקבע בהתאם לטבלאות קבועות של הרבנות הראשית שעל פיהן אנחנו עובדים עם כל בעלי העסקים. אין אצלנו אפליה בין העסקים. תמיד קל להתלונן כלפינו, לא כלפי חברת החשמל, ארנונה, שכירות אלא הרבנות. זה גם טרנד לתקוף את הרבנות. אני מוחה על כך בכל תוקף. היו איתו שיחות אין ספור והיו לו בעיות קשות מאוד לאורך כל התקופה. היה שימוע ובסופו של דבר הכשרות הוסרה אך ורק כי הוא ביקש להסיר את הכשרות ולאחר שהוא הפסיק לשלם לחברת כוח האדם. המשגיח לא עובד בחינם. זה ממש לא הוגן מה שהוא עושה. יש עסקים דומים לשלו שמשלמים יותר ואין להם שום תלונות והם רק מודים על כך שהם בחרו לקבל כשרות כי זה מוסיף להם הרבה לקוחות. בהרצליה יש תופעה שהרבה עסקים חדשים מבקשים כשרות. זה עניין כלכלי לא דתי. כנראה שזה מוסיף ולכן מבקשים כשרות".