מחר, יום שישי, בשעה 11:00 בבוקר, יתקיים טקס קריאת שדה התעופה הרצליה ע"ש סא"ל מודי אלון ז"ל והנצחת פעילות טייסת 101 – שפעלה מהשדה במלחמת העצמאות ושאלון היה מפקדה. הטקס ייפתח במטס הצדעה של טייסת 101, תופיע להקת חיל האוויר ויישאו בו דברים מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין, מנהל רש"ת יעקב גנות, ראש עיריית הרצליה משה פדלון ונשיא עמותת חיל האוויר האלוף במיל. גדעון שפר (שפורר).
"היוזמה לקרוא לשדה ע"ש של סא"ל מודי אלון היא של עמותת חיל האוויר שבעזרתה אנחנו מתקנים עוול היסטורי ומנציחים את שמו של אלון", אומר אורי אביב, מדריך טיסה, מוביל מבנה ההצדעה של מטוסי ההדרכה ולשעבר יו"ר ועד משתמשי שדה התעופה הרצליה. "הוא היה מפקד טייסת הקרב הראשונה 101 במלחמת השחרור, ונהרג לפני 71 שנים, באוקטובר 1948, בעת ניסיון נחיתה עם מטוס מסרשמיט פגוע בשדה התעופה הרצליה. הראשון שהעלה את הצורך להנציח את מודי אלון היה מפקד חיל האוויר לשעבר הרצל בודינגר, שגם הוא היה מפקד טייסת 101. השדה הזה הוא מאוד חיוני ויש לו גם ערך היסטורי ואני נלחם על המשך הפעילות שלו כבר שנים. הבן הבכור שלי אלון נקרא על שמו של מודי אלון. הוא בעצם נקרא על שם מי שהכיר ביני לבין אשתי – אלון צימרמן, בנו של טוביה צימרמן שהיה המכונאי הראשי של טייסת 101 בתקופה של מודי אלון. אותו אלון צימרמן נקרא על שם מודי אלון".
אורי אביב. צילום עזרא לוי
ב-2016 פנה נשיא עמותת חיל האוויר האלוף במיל' הרצל בודינגר, למנכ"ל רש"ת יעקב גנות והציע לו לקרוא לשדה בהרצליה ע"ש אלון. לאחר שגנות לא התנגד לשינוי השם, פנתה עמותת חיל האוויר, שבראשה עמד בודינגר, לשר התחבורה ישראל כץ לקבל את ברכתו למהלך, אך לטענת חברי אגודת התעופה הכללית זה עיכב את המהלך. לפני כמה חודשים פנתה העמותה לשר התחבורה הנכנס בצלאל סמוטריץ', שתמך ברעיון. חברי אגודת התעופה הכללית מספרים כי הטקס התארגן בזריזות רבה והם רצו לקיימו כבר בסוכות, ביום השנה למותו של מודי אלון, אך לא קיבלו עד אז את כל האישורים הנדרשים.
בודינגר: "טייסת 101 היתה טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר בישראל. הטייסת הגנה על תל אביב משדה התעופה בהרצליה כי לא יכולנו לרדת דרומה כי המצרים היו בקו אשדוד. את כל הפעולות נגדם עשו משדה התעופה בהרצליה. מפורסם מאוד הקרב ב-3 ביוני 1948 שבו מודי אלון טס משדה התעופה בהרצליה והפיל שתי דקוטות מצריות מעל תל אביב, אחרי שהפציצו את העיר כמה פעמים. מהסיפורים אני מכיר שזה עורר שמחה גדולה בעיר ויותר לא באו מטוסים מצריים מעל תל אביב. ב-73, אחרי מלחמת יום כיפור, קיבלתי את הפיקוד על טייסת 101. זה היה אירוע מרגש מאוד".
הוא מוסיף: "התחלתי להתעניין במטוסים כשהייתי בן 11 וכשסיימתי תיכון התגייסתי לחיל האוויר ובשנת 1963 קיבלתי כנפי טיסה. כשסיימתי את השירות הצבאי שלי כמפקד חיל האוויר עשיתי רישיון טיס אזרחי, הדרכתי אנשים אחרים וטסתי משדה התעופה בהרצליה. ביום שהתברר לי שהשדה מועמד לסגירה יצאתי יחד עם קבוצה לא קטנה של אנשים שהשתמשו בשדה למאבק להשאירו, לפחות עד שיימצא לו תחליף. ב-2014 הצגתי את דעתי זו בבית המשפט העליון בירושלים בעת דיון בעניין וקיבלו את טענתי. אני ועוד אנשים כמוני מאוד רוצים שהשדה לא יעבור ומקווים שזה לא יקרה.
"זה שדה ההדרכה היחיד והאחרון לאזרחים שקיים בישראל ואנחנו חשבנו שראוי שהיסטורית הוא ייקרא שדה אלון ויהפוך לאתר היסטורי ולאומי של המדינה. הענקת השם לשדה תצדיק את הדיון מחדש בעניין ותעזור להסדיר את שדה התעופה מעצם מעמדו כנכס לאומי של מדינת ישראל. אני מאוד שמח שראש העירייה מגיע לאירוע הענקת השם ואני מקווה שהוא יתמוך בהשארתו של שדה התעופה בעיר".
הרצל בודינגר
השימוש הראשון בשדה התעופה של הרצליה, שממוקם בין שכונת גן רש"ל לבין כפר שמריהו, היה ב-2 ביוני 1948 במלחמת העצמאות. השדה היה המשכן הקבוע הראשון של טייסת 101, טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי, ושדה זה הוקם במיוחד עבורה וכונה "כנף 3". השדה כלל אז מסלול של כ-800 מטר, מצפון למקום בו נמצא כיום שדה הרצליה. משדה זה הופעלו בתקופה של יוני-נובמבר 1948 מטוסי הקרב של טייסת 101, וזאת על מנת להפעילם מחוץ לטווח הארטילריה המצרית, שכיסתה את חצור ועקרון, ובסמוך לגוש דן עליו הגנו מפני הפצצות חיל האוויר המצרי. השדה הוקם בפרדסי הרצליה שכן היה זה מקום שומם יחסית, רחוק ממרכזי יישוב ובין עצים ושבילים שסיפקו הסוואה מיטבית למטוסים ומגדל המים הסמוך שימש אז כמגדל הפיקוח.
ב-3 ביוני 1948 המריא מפקד הטייסת, מודי אלון, משדה התעופה הרצליה במטוסו, אוויה S-199 (מסרשמיט), והפיל שתי דקוטות מצריות אשר הפציצו את תל אביב במשך שבועיים כמעט בכל יום. ב-16 באוקטובר 1948 כאשר חזר מגיחת תקיפה באשדוד שביצע עם עזר ויצמן, נהרג אלון כשמטוסו התרסק בגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה. בסוף אוקטובר 1948, עם מבצע יואב ודחיקת הצבא המצרי, חזרה טייסת 101 להשתמש בשדות התעופה האחרים ועזבה את השדה בהרצליה והוא הפסיק לשמש לתקופה מסוימת כשדה פעיל. בשנות ה-50 החל השדה לשמש את מטוסי הפייפר של חברת הריסוס האווירי כימאוויר לאחר שלחברה לא אושר לפעול משדה התעופה חיפה ואושר לה להקים מנחת בין פרדסי הרצליה, מדרום למסלול ששימש את חיל האוויר במלחמת העצמאות. החברה הקימה מנחת עפר בהרצליה באורך 900 מטר, שהוא התשתית לשדה הרצליה הנוכחי. במקום הופעל לראשונה בשנת 1969 שירות פיקוח טיסה מאולתר. שדה התעופה פועל עד היום ללא הסדר תכנוני ומאז הקמתו לא אושר בתוכנית מתאר כנדרש בחוק. על פי תוכנית המתאר, אזור השדה מיועד לשימוש חקלאי בלבד ולמבנים בשדה אין היתרי בנייה. ב-1971 כוסה המסלול באספלט והוקם מגדל פיקוח מסודר ומאותה שנה הופעל השדה בניהולו של יהודה למל, באחריות מינהל התעופה האזרחית. ב-1977 עבר לניהולה של רש"ת (רשות שדות התעופה) עם הקמתה. בשנות ה-70 החלו לפעול בשדה מספר בתי ספר לטיסה ובמקביל השדה הפך למרכז ארצי להפעלת מטוסים פרטיים ולתעופה כללית.
מודי אלון. צילום לא ידוע
בשנת 2000 הגישו עיריות רעננה, הרצליה וכפר שמריהו עתירות לבג"ץ הדורשות לסגור את שדה התעופה בגלל מפגעי בטיחות ורעש בשל קרבת השדה לשכונות מגורים. בג"ץ דחה את העתירות, אך הורה על צמצום הפעילות של בית הספר לטיסה עד מציאת מקום חלופי במרכז הארץ לפעילות בית ספר לטיסה. במרוצת השנים, החל בשנת 2008, הוצעו מספר חלופות לשדה הרצליה וביולי 2018 אושרה חלופת הקמת השדה בצפון מזרח חדרה, בשטחי מועצה אזורית מנשה סמוך לעין שמר. אך גם לחלופה זאת קיימת התנגדות רבה של תושבי חדרה והמועצה האזורית. באוגוסט 2018 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדחות את סגירת השדה עד לשנת 2021. בתחילת דצמבר 2014 נחשפו לראשונה תוכניות הפיתוח העתידיות לשטח השדה. לאחרונה עיריית הרצליה בראשות משה פדלון הכינה תוכנית מתאר לוועדה המחוזית כשהשטח של צפון הרצליה, שכולל גם את השדה, מיועד לבניה של כ-7,000 יחידות דיור בגובה של עד תשע קומות. במקביל, מקדמת הוועדה למתחמי דיור מועדפים בשנים האחרונות שתי תוכניות חופפות שכוללות את שטח השדה – אחת היא קריית המסלול שהיא על שטח השדה בלבד וכוללת 1,600 יחידות דיור והשנייה היא הרובע הצפוני עם 16 אלף יחידות דיור על כל השטח של צפון הרצליה, הכולל את שטח שדה התעופה. מנגד, הציגו משתמשי שדה התעופה חזון חדש ומהפכני לשדה שיוכל, כך הם מקוום, לאפשר את המשך הפעילות בו, גם אם במתכונת מצומצמת, להביא בכך גם לצמצום היקף הבנייה המתוכננת בו, ובמקביל להפוך אותו לאטרקציה עירונית, בדומה למרינה בעיר.
שדה התעופה בהרצליה. צילום עזרא לוי
יהודה אלכסנדר
כשהיינו ילדים הינו הולכים ברגל לשדב התעופה ועוזרים לעשות הסוואה למטוסים ולנקש עשבים סביבם. יום אחד מודי אלון ז'ל לקח אותנו כאות תודה סיבוב סביב הרצליה במטוס דרקון רפיד.הינו יהושוע כוהן.ארנון מנשה,דוב כוהן ואני. אני גם הייתי בשדה כשמודי נהרג בשדה.
נחום
שדה תעופה הרצליה הוא נקודת אור בהרצליה שמלאה וצפופה הבנינים מכוערים.
מי הטיפש שחשב לסגור את השדה ????