עתירה נגד הרחבת דן אכדיה: חשש לניגוד עניינים של יו"ר הוועדה המחוזית

היום (שלישי) יתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דיון בעתירה שהגישו תושבי הרצליה פיתוח המתנגדים להרחבת מלון אכדיה. העותרים, שהינם בעלי זכויות בארבעה בניינים הכוללים כ-120 יחידות דיור ונמצאים כולם בסמיכות למתחם המדובר, הגישו את העתירה לפני כשלושה חודשים, ב-19.12.2019, באמצעות עורכי הדין ענת בירן ואור מור.

בשבוע שעבר פתחו העותרים בקמפיין מימון המונים שמטרתו לסייע במימון המשך המאבק המשפטי. לפי התוכנית, נזכיר, אמור מספר יחידות הדיור במלון לגדול מ-200 ל-1,325, בשלושה מגדלים – שניים מהם בני שמונה קומות ואחד בן 17 קומות.

העותרים טוענים כי "הוועדה המחוזית פירשה בצורה מצמצמת ודווקנית את הוראות פסק הדין של בית המשפט העליון, תוך שהיא 'מזקקת' את החלטת בית המשפט העליון לבחינה של ספירות התנועה בלבד ולא של בדיקת העומס התחבורתי". הם מוסיפים כי יו"ר הוועדה המחוזית, האדריכלית דניאלה פוסק, מצויה במצב של ניגוד עניינים בכל הנוגע לעיסוקה בתוכנית בכהונתה כיו"ר הוועדה המחוזית מכיוון שתמכה בתוכנית זאת בתפקידה כמהנדסת עיריית הרצליה בין השנים 2012-2008. התושבים עותרים גם נגד החלטתה של יו"ר הוועדה המחוזית לדחות את בקשתם למתן רשות לערור למועצה הארצית בהתאם לסעיף 110 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965, כי לטענתם התוכנית עונה על המבחנים שנקבעו בפסיקה למתן רשות לערור.

ד"ר דניאלה פוסק. צילום מגד גוזני

בעתירה נכתב כי "ניגוד העניינים של יו"ר הוועדה נובע מכך ששימשה בין השנים 2012-2008 כמהנדסת עיריית הרצליה, והיות שבאותו מועד הוועדה המקומית תמכה בתוכנית, ומעצם תפקידה, היא פעלה לקידום ולאישור התוכנית מול הוועדה המחוזית, יד ביד עם יוזמת התוכנית – מלונות אכדיה".

עוד נכתב כי "העובדה כי יו"ר הוועדה קידמה את התוכנית בעבר בתפקידה כמהנדסת עיריית הרצליה גרמה לפגיעה אינהרנטית באובייקטיביות שלה ביחס לתוכנית, והטתה את הכף באופן מובהק לטובת אישור התוכנית. עובדה זו אמורה היתה לפסול אותה מלדון בתוכנית זו. יו"ר הוועדה גרמה לכך שלעותרים ולכלל המתנגדים לא ניתנה זכות הטיעון המלאה. משכך היה עליה להיעתר לבקשת העותרים לקבלת רשות ערעור בפני המועצה הארצית ולאפשר לדיון להתקיים בערכאה תכנונית נוספת. בסעיף 8 בבקשה לערור טוענת יו"ר הוועדה כי היה על העותרים להעלות טענה זו בהזדמנות הראשונה. עם כל הכבוד יש לדחות טענה זו של יו"ר הוועדה היות וחובה היה עליה כבעל תפקיד להודיע על ניגוד עניינים מיוזמתה ולא לגלגל את הנטל על העותרים שאינם עוסקים בענייני תכנון ובניה באופן שוטף ורק נלחמים במטרה למנוע אסון תחבורתי באיזור מגוריהם,שהיא אין זה מצפוה מהם לדעת עובדה זו".

"אנחנו 200 תושבים שהתאגדנו וזה לא היה קל", מספרת גילי דינשטיין, אחת מהעותרות שמתגוררת בסמוך למלון, "לכי תשכנעי 200 איש שגרים לידך ושכל אחד יתרום כסף. כל דיון בעניין, כל עתירה, כל עלייה לעוד ערכאה דורשים מאתנו לגייס כסף מחדש, וזה מאוד מסובך. הוצאנו על כל העתירות, הדיונים, יועצי התחבורה וכו' כבר יותר מחצי מיליון שקל. לכן יצאנו בשבוע שעבר עם קמפיין גיוס המונים כדי לממן את הכל. כרגע אנחנו רוצים לגייס 120 אלף שקל. למשפחת פדרמן יש מטבע הדברים עורכי דין על ריטיינר, זה לא באמת מטריד אותם. עורכי הדין של משפחת פדרמן בטח חושבים שזה שאנחנו תושבי הרצליה פיתוח אז אנחנו עשירים ולא צריך להקשיב לנו. מי שפה באמת עשיר וחושב רק על שורת הרווח שלו זה משפחת פדרמן.

"אנחנו באמצע של שני תהליכים שקורים במקביל – אחד לערער על ניגוד עניינים של דניאלה פוסק כיו"ר הוועדה המחוזית והשני – ערערנו בפני הוועדה הארצית העליונה על הבעייתיות של הפרויקט. בית המשפט העליון הבין שהפרויקט הזה לא מסוגל תחבורתית להתנהל וביקש מהוועדה המחוזית לחשוב מחדש. יו"ר הוועדה דניאלה פוסק לקחה את זה במובן הכי צר של המילה ואמרה שהיא רוצה רק ספירות תנועה. היא מדדה כמה מכוניות עוברות שם היום וכמה צפויות לעבור, ומבחינתה הכבישים עומדים בזה. רוצים להקים פה אולם קונגרסים ל-2,000 איש. בבוקר יבואו לכנסים ובצהריים לבריתות ובערב לחתונות וכל זה ברחובות חד סטריים בשכונה שגרים בה אנשים. יהיו פה פקקים שלא ייאמנו, אין לאן להסית את התנועה, אנשים פשוט יעמדו שעות בפקקים, לא נוכל להיכנס ולצאת מהבתים וכל מי שרוצה ליהנות מהחוף הזה יינזק בעתיד. אני מקווה שבית המשפט יבין שיש גבול לכל תעלול ולא הורגים שכונה שלמה על עשרות אלפי תושביה בשביל יזם אחד. כדי שלא תהיה בכיה לדורות צריך להקטין את המלון כדי שתהיה פחות תנועה, או לוותר על אולם הקונגרסים או להוריד מגדל אחד. התוכנית הקיימת הזאת בלתי סבירה".

"אנחנו פועלים בצורה מאוד אינטנסיבית כדי להביא למצב, שזה עצוב, שבסך הכל שמישהו ידון במה שהולך לקרות לתושבים", מוסיף אחד התושבים, "זה נשמע נורא אלמנטרי אבל אף אחד לא עשה את זה עדיין. אנחנו מגייסים כספים, מגישים עתירה ואם צריך גם נעשה פעולות אקטיביות. אנחנו מגייסים סכום גם לעתירה הזאת וגם שנהיה ערוכים לדבר הבא. המאבק מתפרס בגדול כבר תשע שנים. הפעולות שלנו נועדו בסך הכל שהרשויות יראו את האזרח הקטן. זה לא שאנחנו דורשים שלא יקימו פה כלום, אין לנו בעיה, אתם רוצים להקים בואו נעשה את זה ביחד, שבו איתנו. יש פה דברים שהולכים להשפיע על חיים של מאות ואלפי אנשים. זה כאילו עובר מתחת לרדאר, מקסימום יהיו פה אנשים שיסבלו, שתהיה פה תנועה של עשרות אלפי כלי רכב".

נזכיר כי ב-9.2.2012 הופקדה התוכנית להרחבת מלון דן אכדיה הממוקם בחוף הים בחלק הדרומי שלו, ברחוב רמת ים, והיא כוללת תוספת של 70 אלף מ"ר שטח עיקרי, 35 אלף מ"ר שטחי שירות מעל פני הקרקע ועוד שטחים מתחת לפני הקרקע – סך הכל 146,500 מ"ר בניה, ו-1,325 חדרים במקום 200 הקיימים כיום. כל זאת יהיה בשלושה מבני מלון חדשים גדולי ממדים, שניים בגובה של שמונה קומות ואחד בגובה של 17 קומות. בהתאם לתוכנית, ניתן יהיה להקים ולעשות שימוש במגרש למלונאות ונופש, ששטחו 37,426 מ"ר, לשימושים שונים, כולל בתי מלון לסוגיהם, מסעדות, בתי קפה ומסחר, אולמות אירועים וכנסים, מתקני ומגרשי ספורט, מטבחים וחדרי אוכל ועוד.

בתקופת כהונתה של יעל גרמן כראש עירייה העירייה תמכה בתוכנית ההרחבה ולאחר שנכנס משה פדלון לתפקיד ראש העירייה שינתה העירייה את עמדתה בעניין ומאז הנושא נמצא בדיונים משפטיים. הדיון האחרון בנושא נערך ב-3.1.19 בעקבות ערר שהגישה עיריית הרצליה למועצה הארצית לתכנון ובניה על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחודש ספטמבר לדחות את ההתנגדות שהגישה העירייה לתוכנית ההרחבה של המלון, כמו גם התנגדויות של  תושבים המתגוררים סמוך למלון החוששים מעומס תחבורתי.

ב-26.2.19 התקבלה החלטת ביניים במסגרת ערר המשיבות, במסגרתה נקבע כי ועדת המשנה לעררים תיתן את החלטתה בערר המשיבות בפן התחבורתי ובהיבט התנועה, בעוד שהמתווה לטיפול בטענת ניגוד העניינים בהועלתה על ידי העותרים, לרבות עצם ההידרשות לטענה זו, ייקבע במסגרת הדיון בעתירה דנן.

מלונות דן בע"מ וחברת דן אכדיה השיבו לעתירה: "עניינה של עתירה זו בניסיון נפסד נוסף, מיני רבים, לעכב, לעצור ואף למנוע את קידומה של התוכנית". הם טוענים כי בית המשפט העליון ביקש לצמצם את הדיון בוועדה המחוזית, וזו התבקשה לבדוק ספירות תנועה מלאות בחודשי הקיץ, ולדון בצורך לשנות החלטתה לאור ספירות תנועה אלו "זאת ותו לא… למרות דבריו הברורים של בית המשפט העליון, שבו המתנגדים על טענותיהם הרחבות נגד התוכנית – בניסיון לעוות את האמור בפס"ד של בית המשפט העליון ולנצל 'לרעה' את הסדק הדק שהותיר על מנת לשוב ולהעלות את מגוון טענותיהם, בבחינת העברת פיל בקוף של מחט. למרות לשונו הברורה של פסה"ד של בית המשפט העליון… שבים העותרים בעתירה זו – השלישית במספר – על טענותיהם הכלליות נגד התוכנית במטרה להשיג את רצונם, שנדחה זה מכבר בערכאות לפיו 'אין שום סיבה להכפיל בשש את סך הזכויות וניתן להסתפק בפרויקט יותר צנוע'".

בהתייחסם לטענת העותרים על ניגוד עניינים של יו"ר הוועדה המחוזית כותבים ממלונות דן:  "טענה זו יש לדחות על הסף. העותרים המודעים לטענה זו לאורך כל הדרך, מעלים אותה לראשונה רק בעתירה זו. הם המתינו לראות כיצד 'תנשוב הרוח' בוועדה המחוזית ורק לאחר שהתברר להם כי הוועדה המחוזית פוסקת בניגוד לרצונם, העלו טענה זו בפני בית משפט נכבד זה. די בfך כדי לדחות את הטענה מכל וכל".

בנוגע לטענת העותרים כי יש לתת להם זכות ערר למועצה הארצית כותבים ממלונות דן: "גם טענה זו יש לדחות על הסף מחמת השתק פלוגתה. בעתירתם בפני כב' השופטת שיצר, ביקשו העותרים, בין השאר הסעדים שנתבקשו על ידם, גם מתן רשות לערור בפני המועצה הארצית .כב' השופטת שיצר דחתה את בקשתם זו במפורש". הם מציינים כי גם בערעור הראשון לבית המשפט העליון ערערו העותרים על קביעה זו של השופטת שיצר ונשיאת בית המשפט העליון קבעה כי "אין מקום להתערב בהחלטה שלא ליתן רשות ערר".

עיריית הרצליה כתבה בתגובה לעתירה: בשמה ובשם הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה' כי היא מסכימה עם הטענה של העותרים כי הוועדה המחוזית צמצמה את היקף המחלוקת לבחינת העומס התחבורתי, בקובעה כי 'החלטה זו היא ביחס לעומס התחבורתי בעונת הקיץ, בהתבסס על 'ספירות התנועה' בחודשי יולי-אוגוסט בלבד'.

"המשיבות מסכימות עם עמדת העותרים לפיה שגתה הוועדה המחוזית, שכן בבחינת העומס התחבורתי הצפוי להיווצר בעקבות התוכנית, נדרש לקחת בחשבון מסד רחב של נתונים, מהן התעלמה הוועדה המחוזית. במצב זה חטאה הוועדה המחוזית לפסק דינה של כב' השופטת שיצר, והן להסכמות הצדדים בבית המשפט העליון".

העירייה הצטרפה לטענת העותרים כי הפרשנות המצומצמת של הוועדה המחוזית הובילה לפגיעה ממשית בזכות הטיעון של העותרים, העירייה ושל הוועדה המחוזית. עוד ציינה העירייה כי "לא התאפשר לעותרים ו/או למשיבות להציג את טענותיהם בפני הוועדה המחוזית באופן מלא".

גם עם טענת העותרים כי החלטת הוועדה המחוזית ניתנה על בסיס עובדה שגויה הסכימה העירייה. "בחישוב נפחי התנועה, נדרש לקחת בחשבון פרויקטים אחרים המצויים באיזור דן אכדיה, לרבות תוכנית 'מרינה לי' הסמוכה למתחם אכדיה, אשר אושרה במהלך השנים בהן נדונה התוכנית, ומאפשרת בניה של 232 יח"ד בשטח כולל של 32,549 מ"ר, בנוסף ל-1,500 מ"ר מסחר ו-3,000 מ"ר מלונאות… סירובה של הוועדה המחוזית להתחשב בתוכנית מרינה לי ובעומס הנוסף שהיא מייצרת, אשר אין ספק כי לא נלקח בחשבון, מעוררת תמיהה רבתי ובהתאם – יש להתעלם ממנה.

בנוגע לדחיית בקשתם של העותרים למתן רשות ערעור בפני המועצה האזורית טענה העירייה כי הוועדה המחוזית שגתה נוכח העובדה שהוגש ערר המשיבות, והנושא הובא ממילא בפני המועצה הארצית, ולפיכך לא היתה כל הצדקה למנוע מהעותרים להעלות את טענותיהם, במסגרת הערר דנן. העירייה גם התייחסה לטענת העותרים כי יו"ר הוועדה המחוזית מצויה בניגוד עניינים וכתבה כי היא מותירה את ההכרעה בטענה לשיקול הדעת של בית המשפט.

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "עיריית הרצליה מתנגדת בתוקף לתוכנית הבנייה העשויה לפגוע קשות באיזור הן בהיבט התחבורתי והן בקו החוף הפתוח. העירייה תביע עמדתה בדיון שאמור להתקיים בנושא בוועדת הערר הארצית".

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מאחר ומדובר בעתירה, לא נוכל להגיב בשלב זה. עמדת הוועדה תובא בפני בית המשפט".

עורכי הדין בירן ומור אמרו: "העתירה הינה חלון הזדמנויות קריטי למנוע את אישור התוכנית במתכונתה שמהווה אסון תחבורתי באיזור הים של הרצליה שיהפוך את החיים בהרצליה פיתוח ואת התנועה בכבישים לסיוט מתמשך, ויפקיע את ההנאה מחוף הים מהציבור הרחב ותושבי העיר לתיירים ואורחי המלון ואולמות הכנסים. בכל הליך משפטי שהיה עד כה, בית המשפט קיבל את טענות התושבים לעניין פגמים שנפלו בבדיקות התחבורתיות שנעשו על ידי יוזמי התכנית ומוסדות התכנון ואנו מקווים כי גם בפעם זו בית המשפט יקבל את טענותינו המוצדקות".