אסבסט בגליל ים? העירייה דורשת לחייב את עו"ד סעדיה בהוצאות בגין "עתירת סרק"

עיריית הרצליה דוחה מכל וכל את הטענות שהעלתה תנועת הרצליה למען תושביה, בראשות עו"ד שמואל סעדיה, בעתירה שהגישה התנועה נגד העירייה ונגד רשות מקרקעי ישראל באוגוסט 2018, לפיהן השתיים לא דאגו לטיהור הקרקע בפרויקט גליל ים מהחומר המסרטן אסבסט שהתגלה בשטח לפני יותר משלוש שנים. העירייה דורשת מבית המשפט לדחות את העתירה ולחייב את סעדיה בהוצאות אישיות, וטוענת שהעתירה הוגשה "תוך הכפשת העירייה כאילו היא נוהגת זלזול בבריאות התושבים". הטענה המרכזית של העירייה היא כי פינוי האסבסט התבצע כבר בשנת 2016. פרט לכך, היא מצביעה על פגמים רבים שנפלו בהגשת העתירה, פגמים שגם בגינם דין העתירה להידחות, לטענתה.

נציין שהעירייה ורשות מקרקעי ישראל נדרשו להגיש את תגובתן לעתירה עד 7 במרץ. העירייה עשתה זאת, ולרשות מקרקעי ישראל נתן בית המשפט בימים האחרונים ארכה עד חודש יוני השנה.

בתגובה המקדמית לעתירה טוענת העירייה כי העתירה הינה "עתירת סרק ודינה להידחות על הסף, ולחילופין לגופה. בעתירה זו מבקשת העותרת להורות על ביצוע עבודות אשר כבר בוצעו. העתירה לוקה בפגמי סף מרובים: העותרת עומדת להימחק מפנקס העמותות ולא תהייה קיימת יותר כאישיות משפטית; אין לה זכות עמידה בעתירה זו; הסעד המבוקש אינו בסמכות בית המשפט הנכבד; העתירה הוגשה בשיהוי ניכר; מבלי שנעשתה כל פניה מוקדמת לגופים המוסמכים; מבלי שצורפו גורמים רלוונטיים; בחוסר ניקיון כפיים; העתירה לא סומכת עצמה על תשתית עובדתית כלשהי; ולא צורף אליה תצהיר ערוך כדין".

כאמור, בתגובת העירייה נטען כי העבודות שעליהן מבקשת העותרת להורות כבר בוצעו בשנת 2016. לפי התגובה, בשנת 2015, בסיור שעשו במתחם עובדי יחידת איכות הסביבה של העירייה בעקבות תלונה על שריפת אסבסט, נמצא שיש באזור לוחות אזבסט מוטמנים בחלקם. לטענת העירייה, מכיוון שפינוי אזבסט מחייב הליכים מיוחדים היא דרשה מרשות מקרקעי ישראל, בעלת השטח, שתתחייב לשאת, במסגרת הסכם הגג, בעלות פינוי האסבסט. בעירייה טוענים כי לאחר חתימת ההסכם הם פעלו לפינוי האזבסט באמצעות קבלן מורשה, ועם סיום עבודות הפינוי נבדק האתר על ידי מפקח מטעם המשרד לאיכות הסביבה ונמצא נקי מפסולת ושאריות אזבסט. עוד טוענים מהעירייה כי העתירה לוקה בהיעדר תשתית עובדתית מתאימה כתב העתירה אינו מציג כל ראיה ממנה ניתן להסיק כי היתרי בנייה במקום הוצאו מבלי שהאזבסט פונה ושהקרקע בגליל ים הייתה מזוהמת במועד הגשת העתירה.

ד"ר עו"ד שמואל סעדיה

כמו כן, בעירייה טוענים כי העתירה לוקה בהיעדר עילה ואין כל הסכם הקובע כי רשות מקרקעי ישראל צריכה לבצע עבודות של פינוי וטיהור קרקע במתחם גליל ים, וממילא אין מה לאכוף. לטענתם, סעד של אכיפת הסכם אינו בסמכות בית המשפט, ובנוסף טוענים בעירייה בית המשפט מוסמך לדון בעתירה שהיא נגד החלטה מסויימת, ואילו במקרה זה העותרת לא הצביעה על כל החלטה שכנגדה היא עותרת.

עוד מוסיפים בעירייה כי "כללי המשפט המנהלי דורשים כי עותר יפנה לרשות המנהלית בפנייה מוקדמת טרם הגשת העתירה". לטענתם, העותרת לא פנתה לעירייה בפניה מוקדמת מתאימה. היא פנתה, כך לפי תגובת העירייה, במכתב ללא נמען ספציפי הנושא תאריך שהוא ארבעה ימים בלבד לפני הגשת העתירה, כשיומיים מתוכם הם שישי ושבת. לטענת העירייה, העותרת כלל לא התכוונה להמתין לתשובה.

סעד נוסף שהתבקש בעתירה הינו "להורות לעירייה שלא להוציא היתרי בנייה ו/או כל אישור לבנייה ו/או להמשך הבנייה עד לטיהור הקרקע". בתגובה השיבו בעירייה: "כידוע, העירייה אינה מוציאה היתרי בנייה, וממילא אין כל משמעות לצו המורה לעירייה שלא להוציא היתרי בנייה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שהיא הרשות שמוסמכת להוציא התרי בנייה כלל לא צורפה לעתירה".

עוד מצוין בתגובת העירייה כי "העותרת, המתיימרת להיות 'שופר ופה' לתושבי השכונה העתידיים, מתעלמת מהעובדה שמתן הסעד המבוקש על ידה יגרום לעיכוב במסירת הדירות הנבנות בשכונה לתושבים שרכשו אותן ולנזקים כלכליים ואחרים כתוצאה מכך. יש לצרף לעתירה כל מי שהתקשר בהסכם עם חברה קבלנית לרכישת דירה בשכונה".

בטענה לחוסר ניקיון כפיים ציינו מהעירייה כי העתירה הוגשה במהלך הבחירות לרשות המקומית, כאשר העומד בראש העותרת, שהוא גם בא כוחה בהליך הנוכחי, התמודד על כיסא ראש העירייה.

לסיכום נכתב בתגובה: "אך מתברר כי דברים אלו נפלו על אוזניים ערלות, שכן אף העתירה בתיק זה הוגשה בלא כל עילה, כאשר עבודות פינוי הקרקע מאזבסט במתחם גליל ים, שהעותרת טוענת שיש לבצען, בוצע כבר לפני כשנתיים. העותרת לא טרחה לפנות לעירייה בפנייה מוקדמת, ואצה, כמוצאת שלל רב, להגיש את העתירה בתיק זה, תוך הכפשת העירייה כאילו היא נוהגת זלזול בבריאות התושבים. מכיוון שהעותרת עושה לה למנהג להגיש עתירות סרק שאין מאחוריהן על עילה, מן הראוי לחייב את העותרת ואת העומד בראשה בהוצאות אישיות. לאור האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את העתירה ולחייב את העותרת בהוצאות העירייה".