שופטת בית משפט השלום בתל אביב, סיגל דומניץ סומך, הורתה לחברת עיר השעשועים בע"מ המפעילה את הלונה פארק בתל אביב, ואת חברת הביטוח שלה הפניקס, לשלם פיצויים בסך כ-300 אלף שקלים לתושב הרצליה, ששבר הקרסול במגרש ההחלקה על הקרח בלונה פארק כשהיה בן 14.5. השופטת פסקה גם כי לפיצויים יתווסף שכר טרחת עורך דין בהיקף של 23.4 אחוז מסכום התביעה, שהם כ-70 אלף שקלים נוספים.
בכתב התביעה המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד בנו גליקמן, נטען כי התובע הוכנס למשטח ההחלקה ללא כל הנחיות והוראות בטיחות, כי משטח ההחלקה היה עמוס במחליקים, הייתה צפיפות גדולה והמחליקים החליקו לכיוונים שונים במקום לכיוון אחד, דבר שהעלה את הסיכוי להיתקלות במחליקים אחרים. בנוסף נטען כי לא הי ה במקום מדריך ו/או מספיק מדריכים שהיה בידם להשתלט על חוסר הסדר שהיה על משטח ההחלקה, בפרט כשמדובר במחליקים חסרי ניסיון, לפקח, להשגיח ולהרתיע. עוד נטען כי התובע אינו יודע בוודאות מה היו הנסיבות שגרמו לנפילתו (האם נתקל בו אחד המחליקים, האם הזיז אותו, או שמא התובע נבהל) וזאת מכיוון שהאירוע ארך שניות ספורות וכי נטל הראיה עובר לנתבעות להוכיח, כי לא התרשלו.
מנגד, טענו הנתבעות כי התובע בחר להסתכן מרצונו ולהשתתף בפעילות ספורט אתגרי תוך נטילת מלוא הסיכונים הכרוכים בכך, וכי אין לו להלין אלא על עצמו. עוד נטען כי ביום התאונה הנטענת, תפוסת משטח ההחלקה הייתה פחות ממחצית מזו האפשרית והתובע נפל כתוצאה מכך שסובב את רגלו במסגרת הפעילות ולא כתוצאה מהפרת חובת זהירות כלשהי מצד הנתבעת.
השופטת קיבלה כאמור את טענת בא כוח התובע, עו"ד גליקמן, לפיה מפעיל המתקן לא נקט אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכונים נוספים מעבר לסיכון הטבעי שבנפילה במהלך הפעילות, והתממש סיכון שאינו טבעי ואינו סביר לפעילות ושהופרה חובת הזהירות של המפעיל כלפי התובע שנפגע בגין סיכון נוסף זה. על כן, הורתה לפצות את הנתבע בסכום שקבעה.
תגובת חברת עיר השעשועים תובא כשתתקבל.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
תביעה מופרכת, והזוי שהתקבלה. לא מוזר לנקוע רגל בפעילות ספורטיבית בה לא מיומנים. ומה הסיבה לסכום הענק? מעניין מה הקשר בין השופטת לתובע.