"בסוף אתה צריך לחשוב מי המנהיג שאתה רוצה שיעמוד בראש המערכת"

למאיה כץ, רק בת 32, יש כבר עשר שנות ניסיון בעשייה הציבורית והפוליטית בהרצליה. בבחירות בשנת 2008 עשתה היסטוריה כשבגיל 22 נבחרה למועצת העיר ברשימת “צעירים וסביבה נטו”, וכיהנה במהלך הקדנציה כחברת מועצה בסיעת יחיד. חמש שנים אחר כך, בבחירות ב-2013, כבר שילשה את כוחה, ויותר: הרשימה שלה קיבלה שלושה מנדטים מתוך 19, וכץ מצאה את עצמה בראש הסיעה הגדולה ביותר במועצה. היא החליטה לחבור למנצח בהתמודדות על ראשות העיר, משה פדלון, וקיבלה, בגיל 27, את תפקיד סגניתו וממלאת מקומו. כץ מחזיקה גם בתיק התחבורה, תיק ההתחדשות העירונית ותיק הצעירים, ומשמשת ממלאת מקום יו”ר ועדת המשנה לתכנון ובניה, ודירקטורית בחברה לפיתוח הרצליה.

לפני כחודשיים החליטה שהפעם היא עושה את זה בעצמה, והכריזה שתתמודד על ראשות העיר, מול פדלון. “אחרי עשור בעשייה הציבורית, מתוכן שתי קדנציות במועצת העיר, אחת מהן כסגנית ומ”מ ראש העירייה, לצד ארבע שנים של עבודה בממשלה כיועצת של שר החינוך, אני יודעת היום שיש לי את היכולת להוביל את העיר קדימה גם ברמה של הכרת המערכות הציבוריות המקומית והארצית והכרת המערכת העירונית של עיריית הרצליה מבחינת האתגרים שעומדים בפני העיר הזאת, תקציבים שיש לנו, המבנה הארגוני והיכרות עם העובדים”, היא אומרת, “מבחינת הניסיון, השכלה ויכולת ביצוע, אני מרגישה שאני מאוד מוכנה להוביל את העיר הזאת”.

מה את חושבת שהסיכויים שלך להיבחר?
“אם לא היו לי סיכויים טובים לא הייתי מתמודדת מלכתחילה”.

את לא מרוצה מהתנהלות העירייה והעומד בראשה?

“זה לא עניין של מרוצה או לא. זה עניין שכל ראש עירייה בוחר להוביל דרך ומדיניות ורוצה להוביל את זה בדרך שלו, ואני רוצה להוביל את זה בדרכי. אני לא מחלקת ציונים לאף אחד. את זה הציבור מחלק בכל פעם שיש בחירות”.
אבל הלכת עם ראש העירייה ועם המדיניות שלו במשך כל הקדנציה הזאת כממלא מקום וכסגנית שלו.
“התפקיד שלי כסגנית וממלאת מקום הוא נגזרת של שלושה מנדטים שהציבור נתן לי, במסגרת מפלגה עצמאית שאני עומדת בראשה. כחלק מההסכמים הקואליציוניים, כסיעה הגדולה ביותר בעיר, התמניתי לתפקיד סגנית וממלאת מקום. אני מאוד מאמינה בעבודה מתוך המערכת. מי שבוחר דרך של עשייה כנבחר ציבור חייב לקחת חלק בוועדות ובדיונים ובתהליכים שקורים. זה רק טבעי שלא רואים הכל עין בעין ולא על כל מחלוקת מכריזים יציאה לאופוזיציה. בסופו של דבר, בראש הפירמידה עומד ראש הרשות והוא מקבל את ההחלטה הסופית”.
אז למה בעצם לבחור בך ולא בו? רבים מהתושבים רואים אתכם כבעלי אותה מדיניות. הרי פעלתם במשך חמש שנים יחד בעירייה.
“גם בממשלה כולם עובדים ביחד ובסוף, בבחירות הכלליות, כל ראש מפלגה מכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. ככה גם המודל הזה עובד. חלק מהמחלוקות המהותיות שהיו לנו היו לגבי אגף מהנדס העיר ומדיניות התכנון. למה לבחור בי? כי אני מביאה רוח חדשה, נמרצת, לצד ניסיון ויכולת ביצוע, חשיבה מחוץ לקופסה תוך שמירה על החוק ופרויקטים שהם לא בהכרח בתוך השבלונות הקונבנציונליות. בסוף אתה צריך להסתכל מי המנהיג שאתה רוצה שיעמוד בראש המערכת”.
למה לא התפטרת ויצאת לאופוזיציה אם היו הרבה מחלוקות, ובמיוחד עם אגף מהנדס העיר?
“שינוי ועשייה עושים מבפנים. לקום ולצאת לאופוזיציה, מבחינתי, זה לברוח מאחריות ולא לקחת אותה. אני גם מאמינה שמחלוקות פותרים בבחירות דמוקרטיות כל חמש שנים. גם אם יש מחלוקות פנימיות מטפלים בהן מבפנים. אחרת, המערכת העירונית לא יכולה להתנהל”.
בחמש השנים האחרונות את מחזיקה בתיק התחבורה בעיריית הרצליה. את מרוצה מההישגים שלך בתחום התחבורה?
“קיבלתי תיק שעד כניסתי לתפקיד התרכז בעיקר בנושאים של ועדת התנועה העירונית – תימרור ומעברי חציה. אני בחרתי לקחת את התיק ולגעת בדברים שלא טופלו בערך משנת 1980. זה אומר שדרוג קווי התחבורה בעיר, טיפול בקווי הסעות ייעודיים לתלמידים בהתאמה למספר התלמידים במערכת החינוך, משהו שלא נגעו בו שנים ומטופל מול משרד התחבורה. דאגתי גם לחניה חינם לתושבים בכחול-לבן, הסרת הקפסולה ממרכז העיר בצומת סוקולוב-בן גוריון שגרמה לפקקי תנועה אדירים, הרחבת מחלף הסירה, מערכת בקרת תנועה של רמזורים. כל פרויקט כזה הוא מלחמה מול משרד התחבורה”.

יפה. אבל המצב כיום הוא שהעיר פקוקה בשעות העומס. איך את פותרת את הבעיה הזאת?

“נושא הפקקים הוא אתגר מרכזי בכל עיר מרכזית בעולם וצריך לומר בכנות שאין פתרונות קסם. עם זאת, האתגר שעומד בפנינו הוא שהעירייה צריכה למצוא את האיזון בין כמות כלי הרכב ההולכת וגדלה של התושבים, לבין הצורך שלה להפחית את מספר כלי הרכב על הכביש ולעודד נסיעה באמצעי תחבורה אלטרנטיביים. אין ספק שתושבי הרצליה כבר מרגישים הקלה משמעותית ביציאה מהעיר מציר שבעת הכוכבים ואנחנו ממשיכים לפעול במספר פרויקטים רוחביים, בהם מערכת ניהול רמזורים חכמה שתתממשק עם צומת הסירה המצוי באחריות המדינה, ותפחית בין 12 ל-21 דקות מהעמידה בפקקי תנועה. המערכת תתחיל לעבוד בעוד כמה שבועות ואולי קצת יותר”.
יש כבר שנים תוכנית להקים גשר מעל כביש החוף, באזור הרב מכר. למה זה לא מקודם?
“פרויקט מחלף הרב מכר הוא פרויקט שליוויתי בשנים האחרונות והוא ינתב תנועה מכביש החוף ישירות לאיזור התעשייה הדרומי. במסגרת הפרויקט יבוצע שביל אופניים לאורך כביש החוף שיחבר בין הרצליה ותל אביב. יש כרגע חסם עיקרי שאני מאמינה שייפתר בזמן הקרוב וזה הנושא של מי ישלם את פיצויי ההפקעות”.

כץ בחרה להצטלם במגרש ההדרכה לאופניים חשמליים באיזור הצפוני של פארק הרצליה, פרויקט שיזמה כדי להתמודד עם בעיית הרכיבה הפרועה. “אני לא פוחדת מאתגרים”, היא מצהירה, “אתגר מבחינתי זו היכולת לקחת בעיה מאוד מורכבת ולתת לה פתרון שלא היה עד היום. לכן, החלטתי לקחת אחריות על נושא האופניים החשמליים שאף אחד לא מוכן לקחת עליו אחריות ואנחנו רואים את אוזלת היד של המדינה בנושא. תופעת האופניים החשמליים היא אחת המסוכנות ביותר ולכן יזמתי את הפרויקט הראשון בארץ לאופניים חשמליים. מדובר בשישה דונם שמדמים כבישים, כיכרות, מסלולים, מדרכות, פסי האטה, רמזורים, תחנות אוטובוס ואפילו חורים במדרכה. במקום יהיו כיתות הדרכה שילמדו על הנושא של תמרורים ונהיגה נכונה. הפרויקט הוא בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משטרת גלילות ועמותת אור ירוק. כל בתי הספר בהתאם לחתך הגילאים במסגרת שעות הלימוד יעברו הכשרות במקום על בסיס קבוע. הבנייה אמורה להסתיים בדצמבר הקרוב ואני מאמינה שהפרויקט יתחיל לפעול ב-2019”.

אבל איפה שבילי האופניים בעיר?

“בתכנון. רק לייצר הסכם של פיתוח תשתיות לוקח בערך שנתיים וחצי של משא ומתן מול משרד התחבורה והאוצר. הסכם כזה מתייחס גם למסלולי העדפה של תחבורה ציבורית וגם לנושא של הסדרת אותם צירי תנועה ראשיים ותכנון של שבילי אופניים עליהם, כדי לחבר את הרצליה ממזרח למערב. יש לנו הסכם תשתיות של 250 מיליון שקלים לפיתוח שבילי אופניים וכל הצירים הראשיים בעיר וקיבלנו עליו מימון מלא”.
אז מאז שנכנסת לתפקיד, לפני חמש שנים, מתכננים שבילי אופניים?

“לא. יש מקטעים שיש בהם שבילי אופניים שנחנכו מאז שנכנסתי לתפקיד. לא כל המקטעים שלמים ולא כולם אפשריים ברמה הסטטוטורית. עד כה נסללו 17 ק”מ של שבילי אופניים ומתוכננים להיסלל עוד שבילים באורך של 42 ק”מ. כמו כן פעלנו לעודד שימוש באופניים כאמצעי תחבורה לגיטימי, גם כדי להפחית את עומס התחבורה בכבישים. הכנסנו החלטה שכל פרויקט של בנייה חדשה יכלול בתוכו שביל אופניים. העלות של שבילי אופניים היא כמיליון שקלים לקילומטר ואנחנו פועלים לפי התקנים שמשרד התחבורה מחייב אותנו בהם. אנחנו גם נכנסנו לפרויקט אופני דן, שזו אוטוסטרדת האופניים של כל גוש דן.
“יש מקומות שהם מאוד מורכבים. לדוגמה, מקטע הרב קוק, בין צומת כדורי לצומת ז’בוטינסקי. מבחינה סטטוטורית אין לי יכולת עכשיו להרוס בית כדי להרחיב מדרכות ולהגיע לרוחב התקני של שביל אופניים. פתרון של לקחת נתיב בכל כיוון לטובת שביל אופניים ולהפוך את אחד מהעורקים הכי ראשיים בהרצליה לנתיב אחד הוא לא אפשרי ולא ישים. אז אני מבינה את האנשים שיש להם ביקורת כלפי הנושא הזה, אבל בסוף צריך גם להבין את ההתנהלות של העיר. לכן, איפה שניתן אז בוודאי שאנחנו מיישמים ואיפה שלא ניתן צריכים למצוא פתרונות אחרים, אם וכאשר קיימים כאלה.

“צריך להבין ששבילי אופניים זה דבר מאוד מורכב בגלל התקנים המחמירים של משרד התחבורה. גם מערך של השכרת אופניים זה תהליך שיצאנו איתו לדרך בשנה האחרונה ובימים אלו עתיד להתפרסם המכרז. לפני כשלוש שנים הגשתי בקשה לקול קורא למשרד להגנת הסביבה וקיבלנו תקציב במימון השתתפות ועכשיו אנחנו מסיימים את התהליכים אצלנו”.

מה עם התחבורה הציבורית בעיר?

“הכנסנו את הרפורמה בתחבורה הציבורית בספטמבר האחרון וקיבלנו את הנתונים שמדברים על 120 אלף משתמשים בחודש בתחבורה הציבורית. רוב ההליכים שעשינו בנושא קווי הסעות אוטובוס, כלומר תחבורה ציבורית, היו בהליך של שיתוף הציבור עם ועדי השכונות, הורים ותלמידים. יש עדיין הרבה מאוד עבודה בתחום התחבורה הציבורית. מדובר ברפורמה שעוד לא הסתיימה. בסופו של דבר, כדי שנצליח לספק את השירות המיטבי עבור תושבי העיר, אנחנו צריכים תוספת תקציב משמעותית מאוד ממשרדי התחבורה והאוצר. הגשתי בקשה לאישור מוניות שירות בהרצליה לפני ארבע שנים ולשמחתי לפני חמישה חודשים קיבלנו אישור שיהיו מוניות שירות בעיר”.
מה בנוגע לרכבת קלה ורכבת תחתית בהרצליה?
“אני פועלת מול משרד התחבורה לגבי הקו הירוק של הרכבת הקלה ואנחנו נאבקים בצורה עיקשת גם כדי להרחיב אותו לאיזור התעסוקה וגם כדי לחבר אותו ישירות לרכבת. ויש גם תכנון של מטרו. אלה תהליכים שעכשיו נבדקים”.

הקדנציה הנוכחית של פדלון התאפיינה בריבוי תוכניות של התחדשות עירונית, ותוכנית מתאר גרנדיוזית שספגה הרבה ביקורת. מה דעתך על תוכנית המתאר?

“בדיון בוועדת המליאה לתכנון ובנייה התנגדתי לתוכנית המתאר. אני מאמינה שכל הנושא התכנוני צריך להיות שקול ומידתי לקצב הגידול הטבעי שקיים, לצד הליכים של התחדשות עירונית כמו תמ”א 38, שזה ההליך הנכון בעיקר עבור תושבי העיר. לכל מתחם בעיר ולכל שכונה יש את האופי והמרקם העדין שלהם, ולכן כל שכונה צריכה לקבל תוכנית ייעודית לה. אני לא חושבת שצריך לתעדף פרויקטים גרנדיוזיים שייצרו עוד פקקים ולא נהיה מסוגלים לתת להם מענה מבחינת התשתיות. אני, וכמוני רוב התושבים, מאוד אוהבים את הרצליה כמושבה עם ריאות ירוקות וזו הסיבה שאנחנו גרים פה ואת זה צריך לשמר”.

את מאמינה בדרך של תמ”א 38?

“אני מאוד מאמינה בכלי של תמ”א 38. אני חושבת שפרויקט של פינוי בינוי הוא כלי טוב וחשוב. האנשים ואיכות החיים שלהם זו המטרה. הכלי, בין אם זה תמ”א 38 או פינוי בינוי, צריך להיבדק לגופו בכל מקרה ומקרה. יש מקומות שבהחלט מתאים תהליך של פינוי בינוי ויש מקומות שאם יכריזו עליו הוא כנראה לא יקרה לעולם.
“גם המדינה משנה את ההנחיות שלה מדי כמה חודשים, ולכן צריך להיות קשר בין ההנחיות שהמדינה נותנת לגבי התהליכים שקורים בפועל. לכן אני חושבת שכל מקרה צריך להיבחן לגופו. אני לא מאמינה בהעברת פרויקטים לותמ”ל. הוא גוף דרקוני ואין לו מידתיות. אני חושבת שהרצליה כרשות עירונית איתנה יודעת לתכנן הכי טוב כי אנחנו אלה שחיים פה ביומיום, בניגוד לפקידי הממשלה שיושבים בירושלים. לגופי מינהל התכנון, משרד האוצר והמדינה יש יעד מאוד ברור להגדיל את מלאי הדירות במדינה, להגדיל את הצפיפות באיזור גוש דן והסביבה, ולייצר כמה שיותר פרויקטים של התחלות בנייה. לתושבי הרצליה יש אינטרס הפוך והוא להמשיך את אותה איכות חיים שבגללה הם גרים וחיים פה”.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

נושא בוער שעלה בשבועות האחרונים הוא סבסוד הקייטנות. בישיבת מועצת העיר לפני כחודשיים הצבעת בעד העלאת העניין לסדר היום, בניגוד לעמדת ראש העירייה. אבל כשהנושא ירד בסוף מסדר היום, לא אמרת דבר בעניין.
“אני חושבת שהנושא כפי שהוצג הוצג היטב ולא מצאתי סיבה להוסיף. אני מאמינה שזה נכון שכרשות איתנה יש לנו את היכולת לסבסד ולתת מענה טוב יותר לקייטנות ולצהרונים ממה שהמדינה מאפשרת, וזה תפקידנו”.
אם תיבחרי תסבסדי את הקייטנות?
“בהחלט, אני מסכימה עם ההורים שהעלויות מאוד גבוהות. אגב, נושא אחר שאני רוצה להתמקד בו הוא השיעורים הפרטיים, שלצערי רוב ההורים משלמים עליהם סכומים מופקעים. באמצעות פרויקט שיזמתי הצלחתי לספק לתושבים קורס פסיכומטרי בעלות של 1,290 שקלים במקום 10,000 שקלים בממוצע. יצאנו למכרז עירוני שנכשל פעמיים עד שהוא הצליח, והיום הגוף שזכה במכרז מקיים קורסים במרכז הצעירים ובבתי הספר שרוצים בכך. בכוונתי ליצור מודל דומה לזה וכך בתשלום סמלי יהיו מערכים של שיעורים פרטיים”.

מה הדבר הראשון שתעשי אם תיבחרי?

“מכיוון שלוחות הזמנים דוחקים בנושא תוכנית המתאר, זה הנושא הראשון שחייב לעלות על סדר היום. הוועדה המחוזית נתנה לעיריית הרצליה 18 חודשים להגשת תוכנית חדשה אחרי שיתוף ציבור והזמן הולך ואוזל. לכן, מי שייבחר יצטרך לעסוק אך ורק בזה, בשלושת החודשים הראשונים”.

מה יקרה אם לא תבחרי?

“אני מרגישה את השטח ואת התושבים ואני אבחר”.