פנים חדשות: רונן וסרמן בדרך למועצת העיר הרצליה

עמוס וכרמלה

עמוס וכרמלה מחזקים את ידיך ומאחלים לך בהצלחה

גלעד

מה יש לחבר ועד הגנים לרוץ לפוליטיקה מקומית ? לא עדיף איש חינוך מעורר השראה ?

אני

האגנדה שלך לענין החינוך חשובה ומספיקה כדי להתמודד בבחירות, אבל לא אבחר בך כי אתה מתנגד לכניסת העמותות. כלומר, אתה חושש לחשוף את ילדייך לאמונות, דעות שונות. זה אומר שאתה לא סומך שהחינוך שלך בבית מספיק יציב או שאתה לא פנוי לנהל עם הילד דיאלוג על מפגש עם עמותה כדי לתווך לו דברים חדשים ומענינים על האנשים שחיים מסביבו, כך שמהדברים אני מבינה שתפעל בענין החינוך כדי לקדם רצון אישי ולא תייצג מגוון רחב של אנשים.

מאיה

אני מכירה את רונן וסרמן מהמאבקים בוועד הגנים,
הוא לחלוטין טיפוס שצריך להיות מעורב בקבלת ההחלטות, הוא עזר לנו מאוד בכל נושא הצהרונים ואף היה בדיון בכנסת בנושא (לדעתי יותר מפעם אחת) ואפילו דיבר בטלוויזיה בתוכנית בוקר על זה.

אני לחלוטין אצביע "יש עתיד" לעירייה ולו רק בגללו

משתמש אנונימי (לא מזוהה)

שוב ושוב בשנים האחרונות מגיע הורה לועד ההורים בגנים או בתי הספר או העירוני, מתייצב לישיבה אחת אן שניים, מתראיין קצת בעיתון, מגיע לישיבה בכנסת.
לרוב הוא עושה את זה שנה לפני הבחירות, הוא בדרך כלל צעקני עושה רושם שיש לו ידע רב בניהול מערכות בהייטק, במגזר הפרטי.
יש לו טענות נגד
תקציב העירוני שלמרות גודלו זה לא מספיק.
שיש אלימות בבתי הספר.
שצריך מקלטים בגנים.
שהצהרונים והרעיונות עולים יותר מידי ושהעירייה תממן את זה.
שבכלל הוא יודע לנהל טוב יותר והופ פתאום הוא מציע את עצמו כחבר מועצה.
ההורים הם כוח פוליטי משמעותי.
להורים יש טענות רבות ומגוונות ומישום מה לפני כל בחירות כל ועדי ההורים הופכים לא פוליטיים.
הם מתנגדים לתמוך במועמד זה או אחר כדי שלא יתפסו בתור פוליטיים.
ויחד עם זאת כל בחירות צצים להם חברים בועדי ההורים ויוצרים או חוברים למפלגה ומשתמשים בחברותם לקדם את עצמם במפלגת חצי לירה.
ודקה אחרי הבחירות נעלמים להורים.
יכול להיות דוידי ההורים צריכים להפסיק להיות אפוליטייים.
ההורים צריכים להתאחד ולהקים מפלגה משל עצמם שתייצג את האינטרסים של הילדים שלהם.
בחינוך הפורמלי והלא פורמלי.
מפלגה כזו תהיה מחוייבת להורים לפני הבחירות ואחריהם ורק בעזרתה יהיה ניתן לשמור על מערכת החינוך.

משתמש אנונימי (לא מזוהה)

בשנים האחרונות צצים להם יש מאיין כל מיני מועמדים שבשם מפלגה כזו או אחרת רבע לירה, שליש בירה, עינוי ואחרים מנסים להמציא את הגלגל ולהמציא את עצמם מחדש.
לרוב הם מצטרפים שנה עד שנתיים לפני הבחירות לועד ההורים העירוני או לועד הגנים, משתתפים בישיבה כזו או אחרת מול העירייה, מתראיינים לתקשורת, ישיבה אחת בכנסת והופ הם מעמידים את עצמם לבחירות המקומיות.
לפעמים הם מצליחים להכנס ולפעמים לא אבל תמיד דקה אחרי הבחירות הם נעלמים ושוכחים את האינטרסים של ההורים.
ועדי ההורים שמשמשים כמקפצה לכל מיני אורחים לרגע, משחקים את המשחק של האי פוליטיקאים.
כלומר הם מצהירים שהם לא פוליטיים והם לא תומכים במועמד כזה או אחר ומזניחים את האינטרסים של הילדים לכל טום דיק והארי. ופתאום אחרי הבחירות הם מתפלאים שהעירייה מתעלמת מהם באישור התקציב ולכל אורך השנה.
אז הגיע הזמן שוועדי ההורים יגידו מספיק ודי. מספיק שכל חבר בועד העירוני או ועד הגנים יקפצו מהועד לזירה הפוליטית.
הגיע הזמן שנועדים יהיו פוליטיים. יעמידו מועמד משלהם שידאג אך ורק לנושאי החינוך של הילדים. מהגן עד אחרי השחרור מהצבא.
לקייטנות, צהרונים, קיצוצים בשעות רוחב, תגבור תקציב עירוני, הקטנת מספר התלמידים בכיתות, עמידה מול מערכת החינוך, בגרויות,מיצבים, גיוס לצבא, חינוך לא פורמלי ועוד ועוד.
רק ככה אפשר באמת לשנות.