באותו הלילה כשנסעתי לים, ראיתי אותן. חלקן עמדו על הכביש וחלקן ישבו על אבן שאמורה לקשט את המדרכה. אחת אחרת בדיוק יצאה מהשיחים והצטרפה לחברותיה. וכולן רצו דבר אחד. טוב, רצו זו מילה גדולה. כולן ציפו להם שיבואו, שיעצרו לידן, יחליפו שתי מילים שקשורות לתשלום ויכניסו אותן לאוטו. אחר כך הן לא יתפשטו, כי חבל על הזמן ואין בשביל מי, אבל הן כן יפסקו רגליים ויתנו לגבר זר לחדור לגופן. הוא יבצע בהן כרצונו ואז ישפוך את רצונו על גופן. הוא יזרוק לעברן את התשלום המוסכם, יניע את האוטו ויחזור לחייו. והן יחזרו לאבן שאמורה לקשט את המדרכה.
אבל שום דבר לא יכול לקשט את המקום הזה. תל ברוך.
ביום ראשון שעבר אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של חברות הכנסת שולי מועלם וזהבה גלאון להפללת צרכני זנות ושיקום נשים בזנות. החוק יגדיר צריכת זנות כעבירה פלילית בגדר ברירת משפט, שדינה שנת מאסר או ברירת קנס בסך 1,250 שקלים.
"אני לא מבין למה צריך את החוק הזה? מי שרואה את עצמה כאישה פמיניסטית שמאמינה בשוויון אמורה להיות נגד החוק הזה כי נשים יכולות לעשות מה שהן רוצות עם הגוף שלהן", אמרו לי גברים. "והכסף", הם אמרו, "חשבת על זה שאולי הכסף שווה להן את זה?"
וכשאני שומעת אותם מגנים בחירוף נפש על זכותה של האישה לבחור מה לעשות עם גופה אני מצליחה לשמוע רק דבר אחד והוא: מותר לאישה לבחור להיאנס ערב ערב, בשיחים, במכונית, בבית מלון מעופש, ברחוב או על אבן שמקשטת את המדרכה. ואז אני נשברת מבפנים, רוצה לצרוח עליהם, לשרוט את הקירות. ואני יודעת שהם לעולם לא יהיו מסוגלים להבין שאין אף אישה בעולם שתבחר שכל ערב יחדרו לגופה עשרות גברים זרים.
"ומה אם היא בוחרת בזה?", הם שואלים אותי, "מה אם היא לא רוצה להפסיק?". אז בואו ניקח לדוגמא אישה מוכה ש"בוחרת" להישאר עם בעלה. מצד אחד זו "הבחירה" שלה להישאר שם ולחוות אלימות מצידו, למרות שהיא לא פושעת אלא בעלה המכה הוא הפושע. מצד שני זו החובה שלנו לעזור לה. לעזור לה להבין שמגיעים לה חיים אחרים, שהפחד שעוצר אותה מלברוח נמצא רק בראש שלה ושיש מי שיגן עליה. וכך גם בעניין הזנות. נשים שמגיעות לעבודה בזנות הן נשים שהפסיקו להאמין. הפסיקו לחשוב שמגיע להן יותר טוב, שהן מסוגלות ליותר.
נשים שעובדות בזנות הן בדרך כלל נשים שבמשך כל חייהן לימדו אותן שאין להן עתיד ושהדרך היחידה שבה הן יוכלו להתקיים היא להיאנס. להיאנס באופן יום יומי על ידי גברים שחושבים שזה בסדר, כי זו בחירה של האישה. ומה עם הבחירה של הגבר? הבחירה של הגבר להכניס לרכבו אישה זרה, לרוב אישה שכנראה משתמשת בסמים כדי להפיג את הכאב, לחדור אליה ולנסוע. איפה הגברים שיגידו, די! אנחנו לא עושים את זה יותר. ומי שיעשה את זה ייענש. כי אם הבת של הגברים האלה תעמוד שם, אף אחד מהם לא יסכים שהיא 'תבחר מה לעשות עם הגוף שלה'. אם הבת של אחד מהגברים האלה תגיד לו 'אבא, הכסף ממש טוב אז החלטתי לעבוד בזנות', הוא יפעיל את כל כוחו כדי להסביר לה שמגיע לה יותר. לנשים האלה, כמו לבנות, האחיות או האמהות שלכם, מגיע עתיד טוב יותר והוא מתחיל בבחירה שלכם, גברים. זנות היא תמיד ניצול, וחלאס עם כל העמדות הפנים. כל גבר, כולל הלקוח, יודע זאת בפנים מהיום שהוא נולד והסתכל בעיניים של אמא שלו.
תגובות