אילוסטרציה של אשה עייפה
צילום אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE

המשכתי את הסגר מכוח האינרציה | הטור של ליאת קמחי

היו לי הרבה תוכניות לשבת הראשונה שאחרי הסגר. בסוף לא הצלחתי לקום מהמיטה

פורסם בתאריך: 30.10.20 08:36

בסוף השבוע האחרון קרסתי. לא יכולתי יותר. היו לי תוכניות נהדרות של טיולים ובילויים משפחתיים לשבת הראשונה שאחרי הסגר. אפילו מיהרתי והזמנתי מקום בשמורות הטבע כי הייתי חייבת לשטוף את העיניים בקצת ירוק של יער ורטוב של נחל. אבל כל התוכניות ירדו לטמיון. לא הצלחתי לקום מהמיטה.

ימי הסגר הארוכים נתנו אותותיהם, יחד עם חוסר הוודאות והתחושה שמשחקים בחיים שלנו רולטה רוסית וכל יום אנחנו מחכים לשמוע על מי ייפול הפור הפעם, איזה מגזר יסבול יותר ואיזה מגזר יינצל. והתחושה היא שהמשחק הזה מכור מראש ואני שוב נמצאת בצד הלא נכון של הלחם, הצד שתמיד נופל עם הפנים למטה.

אז שבוע שעבר מכרו לנו שוויתור על ימי שישי בגנים יחסוך לנו חשיפה מיותרת לקורונה, עד שהתברר שהחיסכון הוא על חשבוננו. והשבוע זה נראה לכולם הגיוני לחלק את ילדי כיתות א' וב' לקפסולות כי הקורונה סופר מסוכנת אבל לעשות חינגת חשיפות בצהרון זה סבבה, כי מה זה כבר 28 ילדים בצהרון אחד. מה נסגר אתכם אנשים? אם דבר בסיסי כמו הגיון אין לכם, למה אתם משרתים את הציבור? הציבור כבר התעייף מלשרת אתכם.

ניהול הזומים ושיעורי הבית של ילדי הקט מקשה עלי והופך את שגרת הבוקר שלי לבלתי אפשרית. תארו לעצמכם שאתם מתרכזים בלכתוב מייל חשוב באנגלית ותוך כדי צריכים לענות על תרגילי חשבון כמו 'אמא, חמש ועוד שבע זה שתים עשרה? כמה זה שש ועוד שמונה?' או סתם שומעים ברקע קריאות ייאוש של ילד שנמאס לו ללמוד מהבית ולבלות במחיצת הוריו העסוקים יום שלם. כבר הודעתי למורה שמעבר לשיעורי הליבה לא נוכל להצטרף לשיעורים הנוספים בזום. זה מעבר ליכולותיי.

כפועל יוצא מהעומס מצאתי את עצמי עובדת כמה ימים עד שעות הלילה המאוחרות, מנסה להשיג את מרוץ העכברים שחיי הפכו להיות, מה שהביא אותי לקריסת מערכות טוטלית בסוף השבוע. בשבת בבוקר כבר ביטלתי את השמורה שהזמנתי מתוך תקווה שמשפחה אחרת תוכל ליהנות מהטיול. נשארנו בבית עד הערב כאילו הסגר ממשיך מכוח האינרציה. כל מה שנשאר לי לעשות היה לגלול את הפיד, לקנא בחברי הפייסבוק שלי על תמונות האושר המפולטרות ולהתבאס על המצב. זה בסדר גם לא להיות בסדר.

ספר בשבוע

השבוע קראתי את "אנשים נורמליים" של סאלי רוני. הספר עוקב אחר מערכת היחסים של מריאן וקונל, צעירים איריים לאורך התקופה של התיכון והקולג'. מה שהחל כקשר ששימש עבורם מקום מפלט מהעולם – היא מהמשפחה המתעללת שלה ומבדידות חברתית; הוא מהמעמד החברתי הנמוך שלו ומעוני – עובר תהפוכות במסלול הספירלי של החיים.

ליאת קמחי. צילום מתוך עמוד הפייסבוק


הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון הרצליה


תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון הרצליה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר