"במיסוד הזנות המדינה מעלימה עין מסבל אנושי ומצוקה לטובת גביית מיסים"

תומר שילה

"בישראל אסור לסרסר ולשדל לזנות, אבל מותר לאישה לעסוק בזנות ומותר לגבר לצרוך שירותי זנות. זה מצב חוקי בעייתי ומקשה מאוד על המשטרה במיגור תופעת הזנות. אם בוחנים את תופעת הזנות בארץ ובעולם, מתברר שמרבית העוסקות בזנות לא הגיעו לעיסוק זה מבחירה אלא ממצוקה קשה, שלעיתים מובילה גם לשימוש בסמים. בחלק מהמקרים, העוסקות בזנות סבלו בילדותן מהתעללות מינית. לאור זאת, וההבנה שזנות היא לרוב לא מקצוע שנשים בוחרות בו באופן חופשי, לא ניתן לדעתי להעלות על הדעת את האפשרות לאשר את מיסוד הזנות. מיסוד הזנות הוא הסכמה של המדינה, שלטובת גביית מיסים מותר להעלים עין ולהתעלם מסבל אנושי וניצול מצוקה נוראית. בתשובה למציעים למסד את הזנות הייתי משיב בשאלה "האם במידה והזנות הייתה ממוסדת, היית רוצה שבתך תעסוק בכך?". לדעתי, אף אדם לא ישיב על שאלה זו בחיוב וזה מוכיח כי אין לאפשר מיסוד של הזנות ויש להילחם בתופעה ולהקצות משאבים למיגורה ולשיקומן של הנשים המסכנות העוסקות בה".

• תומר שילה הוא עורך דין, מומחה בייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל ופעיל חברתי בהרצליה.

לימור קריספין

"זנות זו תופעה שתמיד הייתה ותמיד תהיה. הפתרון המוכר ביותר, שתמיד עולה בדיון על תופעת הזנות, הוא מיסודה – הגדרתה כמקצוע חוקי ולגיטימי. העניין נמצא במחלוקת מאחר שההצעה למסד את התופעה החברתית הינה פוגעת, במקום לנסות ולמגר אותה. בפועל, רוב הציבור אינו מודע למשמעויות המיסוד ולכישלונו בעולם. בזנות ממוסדת, הנשים שנמצאות "בענף" הן במעמד של עובדות עצמאיות המשלמות מיסים ומקבלות ביטוח רפואי מהמדינה. אכן לכאורה נשמע פתרון טוב: הסרסור יוצא מחוץ לחוק, והאישה הנמצאת בזנות היא הבוסית של עצמה. אך חשוב להדגיש כי לא רק ש"עבודתן" היא השפלה יומיומית, הן גם צריכות להתחלק ברווחיהן עם המדינה, שהופכת להיות הסרסור שלהן! וחמור מכך, הסחר בנשים, בנערות ובנערים התרחב בעקבות המיסוד (בגרמניה ובהולנד). למרות האיסור בחוק על סרסור, עבודתם של הסרסורים תהפוך להיות פשוטה יותר כשהזנות תהייה חוקית, וגם תדמיתם תשתדרג מ"סרסורים" ל"אנשי עסקים". בפועל, מיסוד הזנות עשוי להטיב רק עם בעלי האינטרסים, בעלי בתי הבושת והלקוחות – רק לא עם הנשים עצמן".

• לימור קריספין היא מנהלת בתחום ההייטק.

אלי ג'מיל

"זנות הוא המקצוע העתיק בעולם ולדעתי הגיע הזמן למסד את מקצוע הזנות ולפקח על התחום הן מבחינה בריאותית והן מבחינת סחר בנשים והשתלטות של ארגונים פליליים שמנהלים נשים. מיסוד הזנות יקנה מעמד סוציאלי וזכויות עבודה לנשים שיבחרו מרצון לעבוד במקצוע, וכמו כן, תהיה הכנסה למדינה מאחר וישולם מס. עם זאת, יש לנסות להוציא נשים ממעגל הזנות, לספק להן זכויות ושירותי בריאות, לסייע להן ולנסות להחזיר אותן למוטב".

• אלי חיו חמו (ג'מיל) הוא בעלי קבוצת הכדורגל הפועל הרצליה ובעלי מסעדת מפגש השרון בעיר.

דקל סקופ

"במדינת ישראל סירסור לזנות הוא דבר לא חוקי ובצדק. מדובר באקט המוביל לניצול קשה של נשים, נחלשות יותר או פחות, שמגיעות מעוני וממדינות פחות מפותחות בעולם, ובמילים אחרות מדובר בסחר בבני אדם. אבל, קיימת לקונה מסוימת בחוק הזה מכיוון שלאישה מותר לעבוד בזנות, וללקוח מותר לצרוך זנות, כך שעל הנייר המקצוע קיים ומה שאומר שכנראה מתחת לרדאר גם הסירסור עדיין קיים. מדובר במקצוע עתיק יומין שקיים בכל רחבי העולם. אמנם באחוז גבוה מהמקרים הנשים שעובדות במקצוע לא עושות זאת מרצונן החופשי אך אני מאמין כי עדיין קיים אחוז מסוים שכן. בכל אופן, הנושא מאוד מורכב ואני נגד מיסוד הזנות. אם התחום הזה יהיה ממוסד הוא יגרום לסחר בבני אדם ולניצול קשה של נשים רבות".

• דקל סקופ הוא שותף בבר דולי פרטון בשדרות בן גוריון בהרצליה.