"תמיד שואלים אם אנחנו מכירים כבר מצרפת"

הקהילה הצרפתית בהרצליה היגרה לארץ בשמונה השנים האחרונות. היא התיישבה בעיקר בהרצליה פיתוח ומונה היום כ- 200 משפחות החיות בארץ ו- 200 משפחות אשר רכשו דירות באזור ומגיעות בעיקר בחגים ובחופשות. אחד המאפיינים הבולטים של הקהילה הוא היותה חילונית שומרת מסורת.

"הקהילה מאורגנת מאוד", מספר הרב דוד דהן, אחד ממנהיגי הקהילה. "העלייה היום היא לא כמו העלייה של פעם. היום אנחנו בקשר חזק מאוד עם היהדות בצרפת. פעם, כשהיו עולים לארץ, היו מתנתקים מהקהילה בצרפת לגמרי. יש לנו אותם רבנים, אותה הנהגה, אנשים נוסעים מכאן לפריז יותר מאשר שנוסעים למרכז הרצליה. זאת עלייה מיוחדת, שלא ראינו בשנות השבעים והשמונים. עד לפני שמונה שנים עולים היו מגיעים לארץ וחוזרים מיד, העלייה הייתה כמעט ב- 90% נשירה. ההתארגנות שלנו נסכה ביטחון בעולים ומאז דברים השתנו. זה הביא להגירה גדולה והיום התמונה התהפכה – 90% נשארים, 10% חוזרים ואנחנו מאושרים פה מאוד".

הרב דהן מספר כי הקשר בין אנשי הקהילה חזק מאוד. "אנחנו מרגישים כמו משפחה. לא בהכרח הכרנו אחד את השני לפני שעלינו, חלקנו הכירו וחלקנו לא, אבל אפילו הישראלים שרואים אותנו מבחוץ יכולים לראות את הקשר החזק והאהבה, עד שתמיד שואלים, אם אנחנו מכירים כבר מצרפת. מבחינתנו זאת שמחה להיות ביחד ושמחה להיות פה בארץ ישראל. אנחנו מקיימים אירועים ביחד בלי הפסקה, אם זה בכל שבת, בחגים, במסיבות ובשמחות האישיות של כל אחד מאיתנו. יש לנו פעילות ענפה ואנשי הקהילה, מבוגרים וילדים, נפגשים כל הזמן לשיעורים ולמפגשים. את החגים אנחנו חוגגים ביחד – דתיים ופחות דתיים – בארוחות, בתפילות ועוד. שני דברים, שמאוד בולטים אצלנו בקהילה, הם אהבת ישראל וכבוד למסורת".

באילו מוסדות אתם מקיימים את הפעילות הקהילתית?

"כרגע יש לנו בעיה מבחינת מוסדות קהילתיים. נכון לעכשיו, אין לנו עדיין בית כנסת משלנו וכרגע מגיעים אלי הביתה לתפילות ולשיעורים. יש לנו מזל שיש לנו כאן בתים גדולים ואנחנו מנסים לפזר את הפעילויות בין הבתים הפרטיים".

איך אתם חוגגים את ראש השנה?

"אנחנו חוגגים את ראש השנה בתפילות, ארוחות, ונפגשים לשיעורים ביחד. תמיד כשעושים אירוע אצל מישהו, מוזמנים כולם ואין איש שלא בא. לדוגמא, בשבת שלפני ראש השנה ארגנו אצלי בבית ארוחה לכל הקהילה, אליה מגיעים רבנים צרפתים על מנת להעביר שיעורים. הצרפתים מאוד אינטלקטואלים – אתה יכול לא לשמור על השבת, אבל לרוץ על מנת לשמוע שיעור תורה, וזה מאוד מוזר לישראלי הממוצע.

"מנהג נוסף שקיים אצלנו בראש השנה הוא שלפני התפילה כל אחד שמגיע מנשק את השני ומבקש ממנו סליחה, אם פגעתי או עשיתי לך נזק. את ערב ראש השנה יחגוג כל אחד עם משפחתו, אבל אין מישהו שיעשה לבד את החג, חס ושלום, זה לא קיים. אנחנו דואגים מראש לכולם ומזמינים אחד את השני. בצהריים יהיו שוב כולם יחד".

הרב דהן מספר כי גם צעירי הקהילה מחוברים אליה ואחד אל השני. "רוב הצעירים שלנו היום הם ממש מופת להמשכת המסורת. הם שומרים ביניהם על חיי הקהילה ובזכות האווירה שיש בה, שומרים גם על המסורת. הם, למשל, ילכו בשבת לים, אבל יאכלו כשר. לצעירים אצלנו יש מפגשים משלהם, שיעורים משלהם, הם מארגנים לעצמם פעילויות, נפגשים כל הזמן ומבלים יחד. הם אפילו מדברים ביניהם בצרפתית, למרות שחלקם נולדו בארץ. אצלנו מתחתנים מהר יחסית, בגיל צעיר יותר מאשר בקרב שאר הישראלים, והחתונות בתוך הקהילה מוצלחות יותר.

"יש לנו אגודה ותורמים, בעזרתם אנחנו מממנים פעילויות שונות לקהילה ובנוסף תורמים להרבה משפחות. באמצעות האגודה אנחנו מארגנים עזרה בלימודי עברית למי שצריך, הכנה לבר מצווה, שיעורים ועוד. מתקיימים אצלנו, למשל, מפגשי נשים באופן מאוד אינטנסיבי. אופן ההתארגנות הזו דומה מאוד לאופן שבו היהודים חיים בפריז, כאשר שם הפעילויות מתרכזות תמיד סביב בית הכנסת ואני מקווה שבקרוב העירייה אכן תסייע לנו בהקמת בית כנסת.

"אנחנו מאוד מאושרים בהרצליה פיתוח ובארץ, אבל אם לא היינו מתארגנים, המצב לא היה כזה. עלינו לארץ מתוך ציונות, דבר שהושרש בנו עוד מאבות אבותינו. בנוסף, המצב בצרפת הוא הדינמו שהאיץ את הדברים, שם המוסלמים מתרבים והאנטישמיות מתחזקת".