ושוב הגענו ליום הזה בשנה, שבו רוחשות תכניות סודיות של הרוב המכריע בין בנות ובני הנוער: יום העצמאות. האירוע ההמוני שנתפס על ידם בטעות כעצמאותם וחירותם להגיע למיון עם הרעלת אלכוהול, כשהם בעצם קרבנות ישירים של הורים, מנהלות/י בתי הספר, מורות ומורים ואגודות מניעת סמים ואלכוהול, המטיפים/ות לפוריטניות מזיקה, מנותקת ומתנשאת, שבעיקר נועדה לפרנס אותם. בקיצור: האחריות היא על כל אלו בעולם המבוגרים/ות, שלא מלמדים ומלמדות את הנוער לשתות נכון.
אז יש לי חדשות בשבילכם/ן: הילדים שלכם ישתו אלכוהול, חלקו מזויף ורעיל – והרבה. כי אנחנו ב־2018, ולנוער המצוין הזה יש דרכים משלו להשיג את מה שאתם/ן, ממש לא בתבונתכם/ן, הגדרתם/ן כ"טאבו". אין הבדל בשתייה בין דתיים/ות לחילונים/ות, בין עולים/ות לילידי/ות המקום, בין בנים לבנות, כולל ה"חננות" מביניהם/ן. "טפשת הנעורים" לא מדלגת על ילדים אחראים, ערכיים ואינטליגנטים, ובנות מגיבות פיזית רע יותר לאלכוהול ולכן פוטנציאל הנזק הבריאותי משתיה לא מבוקרת – מפחיד יותר. ועוד לא דיברנו על הצעירה הזו שכתבה לאחרונה פוסט בפייסבוק, איך התעלפה אחרי צ'ייסר והסתבר שמישהו שם בו "סם אונס". למזלה, החברות שהיו איתה, כן למדו איך לשתות וממה להיזהר, לא אפשרו לאף אחד להתקרב אליה והזמינו אמבולנס.
אם אתם מסוג ההורים שטוענים ש"הילד/ה שלי לא שותה", או מסוג ההורים שלא נותנים לילד/ה לטעום לגימה מהיין בארוחה משפחתית ו/או לא מדברים על אלכוהול, ו/או מסוג ההורים שהילד/ה לא בא/ה מעצמו/ה להתייעץ אתכם/ן על שתייה ביום העצמאות – הסבירות שהילד או הילדה שלכם/ן יסיימו את הערב שיכורים/ות ומקיאים/ות, עולה ביחס ישר למידת ההכחשה שלכם/ן. ולרוב – אם לא קראו לכם/ן למיון כי הילד/ה הגיע/ה מעולפ/ת, לאחר שלגמ/ה וודקה כאילו מדובר במים מינרלים – אתם לא תדעו מזה. יש סולידריות בין הילדים, והבורות שאתם הטמעתם, בהכחשה והסירוב הטיפשיים ללמד אותם/ן איך לשתות נכון, הופכים את עניין השתייה ביום העצמאות לקונספירציית התבגרות של החבר'ה.
רוצים להישאר מעודכנים?
אז עזבו את הבולשיט והאיסורים הגורפים הצבועים, להם מטיפים אלו שמתפרנסים מלתקוע אותנו במאה הקודמת ולהזיק בכך לילדי המאה הנוכחית: למדו את הילדים/ות שלכם/ן לשתות נכון!
לשתות נכון, פירושו לטעום בבית, כשהמבוגרים שותים, לגימה מכל מה שמכיל אלכוהול, להבין את המשמעויות, להרגיש מה זה עושה להם/ן, לדעת מהן ההשפעות האישיות – כל נער/ה על גופו/ה, להבין מה משמעות הכמויות באחוזי האלכוהול השונים, לסגל התנהגויות חברתיות שמגוננות עליהם/ן מפני עצמם/ן ומפני ההגזמות תואמות-הגיל שלהם/ן – גם בשתייה (תמיד בזוגות, תמיד מישהו/י פיכח/ת, לדעת איפה הם/ן, לתת להם להבין ולהרגיש שזה בסדר לבוא ככה הביתה, וכו'). ללמד לשתות נכון, זה גם לא ללמד "מה לא", אלא "מה, מתי ואיך כן". ועזבו חוקי או לא חוקי, עזבו הפחדות ממשטרה, עזבו שיחות חמורות סבר עם צוות חינוכי צודק ונוזפני: תהיו ריאליים. כשהם/ן שותים/ות, אנחנו רוצות ורוצים שהם/ן יעשו את זה במידה ויחזרו הביתה בשלום. למנוע שתיית בני נוער, פשוט לא ניתן.
לאחרונה נתקלתי באתר של צעירים, ברמנים לשעבר, שמגיעים לבתי הספר ללמד את הנוער והוריהם/ן את כל התורה הזו. ההבנה הטריוויאלית היא, שהנוער ישתו ממילא, ועדיף למזער את הנזק. חפשו אותם בגוגל והזמינו אותם. אם לא הספקתם לשנות דיסק במוח לפני יום העצמאות – תתחילו בכל מקרה, כי לכל יום עצמאות יש את אירוע השתייה שאחריו.
ובנימה אישית: אני ממש מקווה, שהשנה לא יהיה הספסל ליד הבית שלי ספוג מקיא של מתבגרים, שההורים שלהם לא לימדו אותם לשתות נכון, ומקיאים שם את נשמתם כדי להגיע "נקיים" הביתה. פשוט כי זה מגעיל.
חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת
תגובות