ד"ר אילנה האס עלתה מדנמרק לישראל בגיל 14. היא למדה רפואה בטכניון בחיפה, לאחר מכן התמחתה בכירורגיה כללית בבית החולים מאיר. כבר כשסיימה את ההתמחות ידעה שהתחום בו תרצה לעסוק הוא כירורגיית השד, שהוא התחום העיקרי בוא היא עוסקת כיום. היא סגנית מנהלת המחלקה בכירורגיה א' בבית חולים מאיר, ובתוך המחלקה היא עוסקת בעיקר בכירורגיית שד.
"כמו כל מחלקה לכירורגיה כללית אנחנו מקבלים גם חולים מהמיון וגם כירורגיה דחופה כמו טראומות, אפנדיציט, דלקת בכיס מרה, דלקת מעי הגס, חסימות מעיים ועוד", אומרת ד"ר האס. "בנוסף אנחנו מטפלים בחולים מתוכננים שזה למשל כירורגיה של השד, סרטן מעי הגס, ניתוחים בריאטרים ועוד".
ד"ר האס מציינת שלכל הרופאים הבכירים במחלקה יש תחום עיסוק עיקרי. כך, כירורגיית השד היא תחום העיסוק העיקרי שלה. "תחום כירורגיית שד עוסק בכמה תחומים, אנחנו גם מטפלים בחולות שעוברות מעקב נגד סרטן שד, אלו מטופלות שלרוב כבר עברו אצלנו ניתוחים במחלקה. בנוסף יש מטופלות חדשות עם אבחנה או עם גוש חדש בשד או עם ממצא חדש בממוגרפיה או באולטרסאונד, ואז אנחנו מלווים אותן לאורך הבירור. אנחנו מבשרים להן את הבשורה הרעה לצערנו ואם צריך לנתח ישר מנתחים. אם זה משהו שדורש התערבות אונקולוגית לפני ניתוח אז גם במצב כזה אנחנו מלווים אותן".
רוצים להישאר מעודכנים?
היא מסבירה שזה תחום שדורש קשר קרוב ומעקב עם המטופלות. "אנחנו עוקבים אחרי החולות גם לפני הניתוח וגם אחרי. המטופלות מגיעות אלינו או דרך משפחה, או דרך מכון הממוגרפיה או לבד. אנחנו עובדים בצמידות גם עם מכון הממוגרפיה, גם עם המכון האונקולוגי וגם עם הפלסטיקאים. יש לנו ישיבה פעם בשבוע בה כולנו יושבים יחד ודנים בכל המטופלות החדשות או חולות שאנחנו צריכים לקבל לגביהן יחד החלטות. בנוסף יש לנו מרפאת נשאיות שבה אנחנו מטפלים בחולות שנמצאות נשאיות של הגן, או שחלו ונדבקו, או כאלה שיודעות שיש להן קרובות משפחה שחלו בסרטן שד בגיל צעיר וגילו שהן נשאיות. ההשפעה הגנטית על הסיכוי לחלות בסרטן השד גדולה מאוד. לפעמים אנחנו גם עושים ניתוחים מניעתיים, אם יש חולה שמעוניינת לעשות כריתת שדיים מניעתית כדי לא לחלות בסרטן אנחנו עושים את הכריתה והפלסטיקאים באותו הניתוח משחזרים אותם".
רוב החולות בסרטן השד, מציינת ד"ר האס, מגיעות למצב של ניתוח. "העבודה והליווי של החולות מאוד קשה מצד אחד אבל מצד שני מאוד מספקת", היא אומרת. "אנחנו עוברים איתן את כל השלבים מההתחלה. אני לוקחת נשימה ארוכה לפני שאני הולכת לדבר עם החולה ולספר לה שיש לה סרטן השד, כי זה באמת קשה ואנחנו יודעים שיש לזה הרבה השלכות נפשיות על החולות. מצד שני כשאת מלווה אותן את גם מכירה את הנשים האלה ואחר כך, כשרואים את ההצלחה בניתוח, ושל הטיפולים בהמשך במידה ויש בכך צורך, זה נותן המון סיפוק".
המדור רופא/ה מומחה/ית הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים "מאיר"
תגובות